השוואה בין נוסח חוק הפטור מגיוס ("שילוב תלמידי ישיבות") שמקדם יו"ר ועדת החוץ והביטחון הנוכחי, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, לבין הנוסח שהציע קודמו בתפקיד, ח"כ יולי אדלשטיין, חושפת פגיעה פוטנציאלית משמעותית במעמדן של נשים במערכת הצבאית. היום (חמישי) נערך דיון בוועדת חוץ וביטחון, שעוסק בין השאר בנושא זה. ynet השווה בין שני הנוסחים - כשבהצעה החדשה מוחלש מעמד האישה בצה"ל לטובת מעמד החרדים, ככל שיתגייסו.
ביטול יעדי ייצוג וקידום נשים
אחד השינויים המרכזיים בנוסח העדכני הוא השמטתו של סעיף משמעותי שקבע יעדים ברורים להגדלת ייצוג הנשים בצה"ל, שילובן וקידומן בסולם הדרגות. בנוסח המקורי נכתב: "הרמטכ"ל יקבע יעדים שנתיים להגדלת ייצוג הנשים בכל דרגות הפיקוד, בשירות סדיר, שירות קבע ושירות מילואים; ראש המטה הכללי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על היעדים שקבע, על שיעור העמידה ביעדים ועל תוכניות שירות שגובשו לשם כך".
השמטת חלק זה בנוסח של ביסמוט עלולה להוביל לפגיעה בשילוב נשים בתפקידי ליבה, שכן היעדים והפיקוח הפרלמנטרי עליהם כבר אינם מהווים חלק מחייב מהחוק.
כמו כן, ישנן יחידות צבאיות שנשים לא יכולות לשרת בהן כיום. ככל שמגוון התפקידים הפתוחים שאליהם הן יכולות להתקדם יקטן, ובמקביל יגדל מספר המשרתים החרדים המשרתים בצה״ל, ללא עיגון מעמדן של הנשים בחוק - כך יגבר הסיכון בפתיחת תפקידים עתידיים עבורן.
ריכוך ההגנה על מעמד האישה
גם בפרק ה"הוראות הכלליות" בחוק חל שינוי מהותי. בעוד שבנוסח של אדלשטיין היה סעיף שנקרא "מניעת פגיעה במעמדה של יוצא-צבא אישה", ונכתב בו במפורש כי "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא-צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של תלמידי ישיבות", בנוסח החדש הוחלפה הקביעה בכותרת כללית: "מניעת פגיעה במעמדה של יוצא-צבא אישה".
בנוסח החדש מצוין כי הקביעה נועדה להבטיח ששילובם של חרדים בשירות ביטחון "לא יבוא על חשבון מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון", אך שבנוסח המקורי של החוק, שגיבש אדלשטיין, נכתב בבירור כי "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא-צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה".
שינוי הנוסח מעורר חשש כי ההגנה על הנשים המשרתות הוחלשה כדי לאפשר את שילוב האוכלוסייה החרדית, על חשבון מקומן של הנשים.
ביטול חובת הדיווח לוועדה לקידום מעמד האישה
סעיף נוסף שהושמט נוגע לחובת הדיווח של שר הביטחון לכנסת. הנוסח הקודם דרש לדווח על השפעת החוק על "מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון", כאשר הדיווח היה אמור להימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
בדיון שיתקיים היום בוועדה, תעלה דרישה להחזיר את חובת הדיווח ולכלול בה נתונים מפורטים על שיעור הנשים בחלוקה לדרגות, חילות ומערכים, לצד תחזיות גידול. גורמים המעורבים בנושא מדגישים כי מדובר בנתונים שאינם פוגעים ביכולת לגייס חרדים, ואין כל סיבה שלא לעגן אותם בחוק כדי להגן על ציבור המשרתות.
במסמך שהגיש הצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון לקראת הדיון היום, מודגשת חשיבות ההגנה על הנשים. במסמך נכתב כי לצד החובה לשמור על אורח חייהם של החרדים, "ישנה חשיבות יתרה לעגן בחוק הוראות שמבטיחות שמעמדן ושילובן של נשים בצה"ל לא ייפגע".
4 צפייה בגלריה
"החוק צריך לתת מענה לחשיבות הנשים בצבא". דיון בווועדת חוץ וביטחון, ארכיון
(צילום: שלו שלום )
היועצים המשפטיים אף מציעים לשקול הכללת הוראות המבטיחות את הגדלת ייצוג הנשים בתפקידי מפתח, תוך הצגת תוכניות עבודה סדורות של צה"ל להשגת יעדים אלו. "לעמדתנו, יש חשיבות לעיגון הוראות עקרוניות שיבטיחו כי לא יצומצמו מסגרות המיועדות לנשים בשל שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים", נכתב בחוות הדעת.
"קצינה בכירה לא תיכנס לדיון בחטיבת החשמונאים?"
בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון השתתפו בין היתר חברי כנסת, שרים, לוחמי מילואים, הלומי קרב ונציגות ״פורום דבורה״ ושדולת הנשים בישראל. מנכ״לית הפורום, עפרה אש, התייחסה לנוסח החוק כפי שהוא היום, וטענה כי החזרת הסעיפים שהושמטו מהנוסח הקודם, והעיגון המפורש של מנגנוני איזון, פיקוח ודיווח בחוק הם תנאי הכרחי לחקיקה מאוזנת, חוקתית וראויה - כזו שמאפשרת גיוס חרדים לצה״ל מבלי לפגוע בשוויון, בכבוד האדם ובמיצוי ההון האנושי של נשים בצבא, ואף מבטיחה את המשך קידומן והרחבת השתלבותן.
עוד ציינה אש כי 20.9% כיום ממערך הלוחמה של צה"ל הן נשים, כשלאחרונה צה״ל דיווח על שיא חדש של כ-5,000 לוחמות, שהתגייסו בשנה החולפת. עוד היא התייחסה לחשש מהדרת נשים המשרתות בצה״ל, שעלול לפגוע במילוי תפקידן באופן מקצועי. ״לא ייתכן שאם תהיה ראשת אכ״א, לא תוכל להיכנס לדיון מקצועי בחטיבת החשמונאים (חטיבת לוחמים חרדית - ג"ג). במתווה אדלשטיין ניתן מענה לא מושלם, אבל טוב, לסיטואציה הזו. צה״ל מכיר בחשיבות של נשים בצה״ל, נשים כלוחמות. החוק צריך לתת לזה את המענה בצורה כזו״.
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן התייחס לדבריה, וטען כי ישנה סתירה בסיסית בניסיון לשלב את החרדים בצה״ל במקביל לקידום מעמדן של הנשים. ״יש הוראה בחוק, קבוצה שאסור לפגוע בה, ויש קבוצה שסבבה לפגוע בה, צריך להשתדל. אם מדינת ישראל רצינית, ואומרת שרוצה לגייס את הציבור החרדי בצה״ל - אני תומך, לגיטימי. אבל שיכתב שלא תיפגע זכותו עקב שירות של נשים. הצגת נכון את המורכבות, יהיו יותר יחידות משולבות - אז המשמעות היא שאין ספק שמקומן של נשים בצה״ל יפגע״.
עוד אמר רוטמן: ״מדובר בצביעות. שיכתב שלא תיפגע זכותו של שומר תורה ומצוות עקב שילוב נשים, ולהפך - ויהיה גוף שיקבע במקרה של סתירה, שמקרה כזה יעלה לשר הביטחון. "הפתרון בעיניי הוא שהדרישה העליונה - צה״ל לא קם לגייס נשים, גברים או חרדים. זו לא מטרת צה״ל, אלא להגן על מדינת ישראל. עכשיו אומרים לנו שאם צריך לבחור בין כוח אדם חרדי לכוח אדם נשי - תבחרו בנשי. השיקול היחיד בעיני צריך להיות צורכי צה״ל - לא שילוב נשים או חרדים או אחר. בהמשך נשאל רוטמן אם רוצה לוותר על נשים בצה״ל, והשיב: ״אתם רוצים לוותר על חרדים בצבא?״.
טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, אמרה בדיון: "גיוס החרדים הוא אירוע היסטורי והכרחי – הן בשם השוויון בנטל והן בשל הצורך המבצעי הקריטי. יחד עם זאת, אי אפשר לגייס חרדים בשם שוויון מסוג אחד, ותוך כדי כך לרמוס שוויון כלפי נשים. אנחנו מוטרדות מהעמימות ומהעובדה שהדברים מתנהלים בחדרים סגורים, ללא שקיפות. כבר כיום מוקמת חטיבת 'החשמונאים' כחטיבה מגזרית 'סטרילית' מנשים. אנחנו חוששות שהמשמעות היא לא רק הפרדה, אלא הזזה פיזית של נשים הצידה – מהתור למרפאה, מההדרכה ומתפקידי פיקוד בכירים".
