ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהירו הערב (יום ג') כי ינסו הכול כדי להעביר את תקציב המדינה עד סוף החודש. שר האוצר אמר: "שמים בצד את חוק הגיוס, ומספר רפורמות שאין עליהן הסכמה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: איתי בית-און/ לע"מ)
הממשלה מקיימת דיון בזום, בעקבות המלחמה, לאישור השינויים בתקציב המדינה. השרים נקראו כמעט בחשאי, אחד אחד, לנקודה מסוימת - ונדרשו להגיע ללא עוזרים ומלווים. לפי החוק, על הממשלה להעביר את תקציב המדינה עד סוף החודש. המשמעות של אי העברת התקציב היא פיזור הכנסת.
נתניהו הכריע היום, לקראת ישיבת הממשלה, שהתוספת לתקציב הביטחון בשל המלחמה עם איראן תהיה גבוהה בהרבה מתכנית שר האוצר ותעמוד על 28 מיליארד שקל בתקציב המדינה בתוספת "קופסה" מחוץ לתקציב של כ-10 מיליארד שקל שתישמר בצד לתרחישים ביטחוניים נוספים.
בסרטון שפורסם הערב, אמר נתניהו: "אנחנו במערכה עם אויב אכזר, שרוצה להשמיד אותנו. אנחנו כתשנו את היכולות הגרעיניות והבליסטיות שלו במבצע 'עם כלביא'. לאחר מכן, במקום ללמוד את הלקח, הוא ניסה לפתח אותם מחדש ולהטמין אותם מתחת לקרקע - עמוק עמוק בקרקע, באופן כזה שלא נוכל לפגוע בהם יותר. לכן בכלל לא הייתה שאלה - היינו חייבים לצאת למערכה הזאת, ואנחנו פועלים ביתר שאת עם החיילים והטייסים הגיבורים שלנו".
בשלב זה נתניהו עבר לדבר על התקציב: "אבל, יש כאן אבל אחד גדול: זה עולה כסף, הרבה כסף. ולכן אנחנו נדרשים לתת תקציב מיוחד במהלך המלחמה עם עשרות מיליארדי שקלים כדי לעזור לתקציב הביטחון, למאמץ המלחמתי. אני שמח ששר האוצר נרתם למשימה החשובה הזאת".
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצהרה לתקשורת
(צילום: איתי בית-און/ לע"מ)
סמוטריץ אמר: "אנחנו מתכנסים עכשיו להעברה מיידית של תקציב המדינה, כשבמרכזו נעביר את התוספת הנדרשת לתקציב הביטחון למימון המלחמה. כפי שציין ראש הממשלה, מדובר בעשרות של מיליארדים של שקלים. זו לא הוצאה, זו השקעה. כדי להצליח במשימה הזו אנחנו שמים עכשיו בצד סוגיות שבמחלוקת, שאינן מתאימות לעת מלחמה. אנחנו שמים בצד את חוק הגיוס, שלא יקודם כעת, ולצד זאת גם מספר רפורמות שסביבן טרם הגענו להסכמה רחבה. מלחמה היא זמן לאחדות, לאחריות לאומית, ואני מודה לך, אדוני ראש הממשלה, ולכל חברי הממשלה והקואליציה".
סופו של "חוק ביסמוט"
הנקודה המרכזית בנאום הקצר של סמוטריץ' היא סופו של הליך חוק הגיוס. בלי נאומים לציבור, ללא מכתבים מבתי הרבנים וכינוס מועצות גדולי התורה - הסיעות החרדיות ויתרו למעשה סופית על "חוק ביסמוט", אותו חוק שהיה התנאי של ש"ס ויהדות התורה לכניסה לקואליציה ובהמשך גם להצבעות בעד התקציב.
בשבועות האחרונים אמר יו"ר דגל התורה משה גפני כי הפעם האיום הוא ממשי וכי אם עד להצבעה על התקציב לא יעבור החוק שהוא משאת נפשם של החרדים - הם יתנגדו לו "אם הממשלה תיפול - שתפול", הוא אמר בראיון ל-7 ימים.
החשיבות של החוק עבור החרדים היא ברורה, בייחוד בשנת בחירות. להגיע אל הקלפי במצב שבו כל צעיר חרדי חשוף למעצר או סנקציות על אי גיוס, הוא מצב רעוע מאוד עבורם. הפעם אחרי כל האיומים והלחצים, כינוסי החירום והאיומים - החרדים מסמנים כי יצביעו בעד התקציב האחרון של הקואליציה הנוכחית גם בלי חוק הגיוס.
את החוק הם מן הסתם ימשיכו לדרוש, אלא שאחרי האישור במליאה ישארו ש"ס ודגל התורה בלי אף מנוף לחץ על הקואליציה. הם יחושו שייצאו ידי חובה מבחינה ציבורית בעוד דרישה או ראיון נוקב, אך למעשה הם אלה שוויתרו על אפשרות להעברתו.
"לקחתם את כל הכסף למשרד שלך"
במהלך הישיבה פרץ עימות בין השר חיים כץ מהליכוד לשרה אורית סטרוק מהציונות הדתית על רקע הקיצוץ הרוחבי בתקציב משרדי הממשלה. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפויים להתייחס לתקציב המדינה - שאותו אמורים לאשר עד סוף החודש.
במהלך הדיון אמרה סטרוק לחיים כץ, המכהן כשר התיירות, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי, כי יש לדאוג לקשישים בצפון. כץ השיב לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות: "לקחתם את כל הכסף למשרד שלך, אם תסגרי כביש עוקף אחד או שניים - נוכל למגן את כל הצפון".
השר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית עמד לצדו של השר מהליכוד: "השר כץ צודק. כל הכסף הלך בעיקר למשרדים של סמוטריץ'". כץ המשיך לתקוף את סטרוק: "תפסיקי להיות גיבורה, את מקבלת כל כך הרבה כסף בזמן שאת כל השרים האחרים דופקים. לקחתם את כל הכסף, ההתנהלות שלכם היא חרפה".
הכספים הקואליציוניים לא יקוצצו
היום פורסם כי חרף הוצאות הענק הצפויות לניהול המלחמה ופיצוי העסקים וציבור העובדים מסרב שר האוצר לקצץ בכספים הקואליציוניים שיסתכמו גם השנה בכ-5 מיליארד שקלים, למרות הצעת כל הדרג המקצועי באוצר לקצץ אותם לפחות במחצית.
על פי טיוטת הצעת המחליטים שהועברה רק היום בצהריים לשרים, בניגוד לנוהג להעביר את המסמך 48 שעות לפחות לפני הדיון, עולה כי תקציב הישיבות יוגדל בסכום גבוה במיוחד של 1.7 מיליארד שקל, כאשר מדובר בין השאר בפיצוי על הקפאת תקציבים על פי הוראת החשב הכללי באוצר, בשל אי אישור חוק הגיוס עד כה. 900 מיליון שקל יוכנסו לטובת הישיבות לראשונה לבסיס התקציב, מחוץ לכספים הקואליציוניים, על פי דרישת מפלגת יהדות התורה.
257 מיליון שקל יוענקו במסגרת הכספים הקואליציוניים לכרטיסי המזון, במיזם שאחראי לו אריה דרעי. יצוין שבג"ץ קבע לאחרונה שיש לעדכן את הקריטריונים לקבלת הסיוע, שרובו מיועד לאוכלוסייה החרדית. גם ההתנחלויות ייהנו מהכספים הקואליציוניים ו-400 מיליון שקל מהם יועברו למשרד של השרה סטרוק. 100 מיליון שקל יועברו לחטיבה להתיישבות, 95 מיליון שקל ישירות כסיוע להתנחלויות, 25 מיליון שקל לגרעינים משימתיים ו-175 מיליון שקל לזהות יהודית ותרבות יהודית. 150 מיליון שקל יועמדו לטובת משרד המורשת.
92 מיליון שקל יועמדו לטובת תשלומי הורים בחינוך הממלכתי דתי ועוד 36 מיליון שקל יוקצבו למאפייניו המיוחדים של החינוך הממלכתי דתי. עוד 27 מיליון שקל יועמדו לטובת ישיבות ההסדר.
