האמת היא שיש אופציה שיהיה פה טוב, למרות הצעקות, הנאצות והקרבות הערב במליאה, אפשר לקוות שהממשלה הבאה שתקום תהיה בצלמו של יו"ר הכנסת החדש מתן כהנא: יהודית וליברלית, קרבית ופרגמטית, ימנית באידאולוגיה עם חיבור לשמאל, ציונית שנותנת מקום גם ל-20% מהאזרחים, ומעל הכל מאחדת.
לא חסרים לגוש השינוי מועמדים עם ניסיון פרלמנטרי עשיר משל כהנא, גם בוותק גם במומחיות, יש מועמדים חדי לשון ממנו, אגרסיביים יותר, כאלה שהיו מחליקים לתפקיד באופן נוח יותר ומשליטים אימה וסדר באופן נחרץ יותר, נוקשה יותר. עדיף כהנא.
שבענו ממחלוקות מיותרות במליאה, שבענו צרחות משפילות, דימויי בעלי חיים, חיקויי קרקורים ומהומות, גדשה הסאה מלעומתיות מחנאית מפלגת, מפוזיציה משתקת, מהיעדר כאבי בטן, מאובדן המצפון והבושה, נמאס ממטוטלת השנאה.
מתן כהנא  בבחירת יו"ר הכנסת
מתן כהנא  בבחירת יו"ר הכנסת
מתן כהנא בבחירת יו"ר הכנסת
(צילום: ערוץ הכנסת)
כהנא יכניס רוח של ממלכתיות לתפקיד, משב של רוגע, אשנב קטן של תקווה. מה שהתחיל במינוי של חבר הכנסת רועי פולקמן כיו״ר הוועדה המסדרת, ממשיך עכשיו עם התפקיד הרם של יו״ר הכנסת, תכונות משותפות יש לשניהם, מזג נוח, יכולת הכלה, חוסר רצון קיצוני מרדיפה אחר הפרובוקטיבי והרדוד, במקום זה חתירה לענייניות, שינוי מרענן.
ההרעשה הערב נגד בחירתו של כהנא היא הסנונית הראשונה והקולנית נגד הלגיטימציה שלו לנהל את דיוני הבית, אבל הסנונית הזו תתקשה לעוף רחוק. מקהלת ״כהנא לא לגיטימי״ ששרו הערב חברי הקואליציה הייתה צפויה, לא משכנעת ובעיקר משעממת. אין קונים למופעים כאלה יותר, חלאס, הקרקס נגמר, הליצן עייף, והסוסים ברחו עם הפילים מהאורווה. יש פרדוקס וטמטום מובנה ללהג ברטוריקה מוגבלת שהיד מושטת לאחדות באותה נשימה עם קריאות שנאה ובוגדנות. יש לקוות שבקרוב תוכיח ההתנהלות של כהנא שניוטון טעה, כח שמופעל על גוף לא בהכרח מייצר כח שווה לו בכיוון הנגדי. שהצעקות לא ייתקלו בצרחות שמנגד, שהיד על הפטיש תהיה נצורה, הכנסת תהיה חמה וסוערת, אבל במקום פח נפט כהנא יעשה כל שביכולתו לשפוך מים קרים, על כל הצדדים.
מאוהל האחדות של אלישע מדן בכיכר הסמוכה, ועד כסאו המוגבה של כהנא בכנסת, כמו שני קיפודים, מגששים, מתקרבים בזהירות נתניהו ואיזנקוט זה לזה
מאוהל האחדות של אלישע מדן בכיכר הסמוכה, ועד כסאו המוגבה של כהנא בכנסת, כמו שני קיפודים, מגששים, מתקרבים בזהירות נתניהו ואיזנקוט זה לזה, האחד נזהר מהקוצים של יריבו, השני נזהר גם מהקוצים של שותפיו.
הבחירה בכהנא יכולה להשיק את תכנית הגמילה הפרלמנטרית, שתחלחל לרחובות, לאולפנים ולתודעת ההמונים. יותר מדי ישראלים התמכרו לשנאה, למחנאות, לתחושת הצדקנות המזויפת, המו״מ על האחדות לא באמת התחיל, אבל הערב מותר לתת לסדק קטן של אור לחדור, נראה לי שמגיע לנו.