על רקע מה שהמשטרה מגדירה כסכסוך אלים בין ארגוני הפשיעה מוסלי וג'רושי, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שי יניב, הורה על הטלת צו הגבלה מינהלי על יוסי מוסלי עד ערב יום כיפור. במסגרת הצו יעמוד מוסלי בתנאי מעצר בית. הוא יורשה להישאר בבית אביו בכפר שלם עד יום ראשון, ולאחר מכן יעבור לביתו בסביון. כמו כן יהיה אסור לו להשתמש באפליקציות העברת מסרים. קצין המשטרה הודה בדיון: טעינו שאפשרנו לו לחזור לבית בכפר שלם.
בתחילת הדיון טענו עורכי הדין שחר חצרוני ודורון נוי, המייצגים את מוסלי, כי ניסו להגיע להבנות עם המשטרה וכי אחת המחלוקות המרכזיות נוגעת למקום מגוריו בתקופת ההגבלות. לדבריהם, מוסלי מסייע בטיפול באביו ולכן ביקש להמשיך לשהות בביתו בכפר שלם.
הסנגורים מתחו ביקורת גם על עצם השימוש בהליך המינהלי. לטענתם, מדובר בהליך מגביל שאינו מתנהל במסגרת הדין הפלילי הרגיל. הם טענו כי השימוש בכלי זה, לאחר שהמשטרה לא הצליחה לגבש תשתית ראייתית מספקת לכתב אישום, פוגע בזכויותיו של מוסלי ומעודדת את המשטרה שלא לחקור.
מנגד, ראש מחלק הערכה בימ"ר תל אביב טען בדיון כי ברקע לבקשה עומד סכסוך פלילי אלים. "הכותרת שיש סכסוך גדול אלים בין שני ארגוני הפשיעה, האחד מוסלי והשני ארגון ג'רושי", אמר. לדבריו, המשטרה מתנגדת לכך שמוסלי ימשיך להתגורר בכפר שלם, משום שלטענתה המסוכנות הקשורה לפעילות הפלילית מצויה גם באזור זה.
"אם יוסי יישאר לגור שם לא תהיה תכלית לצו, המסוכנות שזורה במקום", אמר הקצין. "99% ממדינת ישראל פתוחה לפניו". עוד טען כי הבית שבו שהה מוסלי כבר שימש יעד לפגיעה וכי הסכסוך נמשך מעט יותר מחודש. לדבריו, "מהחומרים יש תשתית לניהול ארגון פשיעה". בשלב הזה התערב מוסלי ואמר לקצין: "תגיד לכאורה, הפכתם אותי לארגון פשיעה".
הקצין הוסיף כי לדעת המשטרה הייתה זו טעות לאפשר למוסלי לשהות באותה כתובת לאחר ששוחרר למעצר בית. "המשטרה עשתה טעות שאפשרנו לו לחזור לבית בכפר שלם. לאחר השחרור היו אירועים רבים שקשורים לכתובת הזאת בה יוסי מתגורר", אמר. לדבריו, אם במסגרת המגבלות קיימת אפשרות שמוסלי יעזוב את הבית ואף ייצא לחו"ל, אין הצדקה שימשיך לשהות דווקא בבית בכפר שלם.
מוסלי עצמו דחה את טענות המשטרה. לדבריו, מאז שחזר מדרום אפריקה הוא מתגורר אצל אביו ומסייע לו. "אני מאז חי אצל אבא שלי", אמר בדיון. "את כל מה שהם אומרים שאני עושה מכפר שלם אפשר לעשות מכל מקום אחר, ולא עשיתי כלום. הייתי חי בחו"ל ודאגתי לאבי מאז".
בדיון הקודם הסביר ניצב משנה, עו"ד זיו שגיב, כי הבקשה להטלת המגבלות נבחנה על ידי ראש אגף החקירות והמודיעין, פרקליט מחוז תל אביב והמשנה לפרקליט המדינה לפני שהוגשה. לדבריו, המשטרה הייתה מעדיפה לפעול במסלול הפלילי ולהגיש כתב אישום, אך התקשתה לגבש תשתית ראייתית מספקת ולכן פנתה להליך המינהלי.
סניף ג'פניקה בדרך השלום שנפגע מרימון
(צילום: מוטי קמחי )
שגיב טען אז כי בידי המשטרה מידע מודיעיני בנוגע למעורבותו של מוסלי בעבירות פליליות חמורות וכי היא מייחסת לו עמידה בראש ארגון הפועל בארץ ובחו"ל. לדבריו, הערכת המסוכנות נשענת בין היתר על חומר מודיעיני חסוי וראיות מינהליות, שלטענת המשטרה מצביעים על אפשרות לביצוע עבירות פשע חמורות או לקידומן.
במסגרת טיעוניו התייחס שגיב גם לעברו הפלילי של מוסלי וטען כי הוא הורשע 11 פעמים, כשההרשעה הראשונה הייתה לפני 33 שנים בבית משפט לנוער, וכי ריצה חמש תקופות מאסר המצטברות ליותר מ-5,400 ימים.
עוד אמר כי ביולי השנה נחקר מוסלי בחשד למעורבות בעבירות היזק בחומר נפיץ, הצתה וקשירת קשר לפשע בעקבות האירועים נגד רשת מסעדות ג'פניקה ברחבי הארץ. שגיב הוסיף כי בשנתיים האחרונות יצא מוסלי תשע פעמים לחו"ל, וכי בשנת 2024 נחקר גם ביחס למעורבות בפיצוץ רכב ברמת גן. לדבריו, קיימים בעניינו 44 תיקים סגורים.
המשטרה ביקשה במסגרת ההליך גם להגביל את יציאתו של מוסלי מהארץ. שגיב טען כי שהייה בחו"ל עלולה, לשיטת המשטרה, לשמש "בסיס מבצעי" לפעילות וכן כאליבי לפעילות פלילית. באשר לשימוש באינטרנט הבהיר שגיב כי המשטרה אינה מתנגדת באופן עקרוני לכך שמוסלי יחזיק טלפון המחובר לרשת וישתמש באפליקציות חדשות וביישומון פיקוד העורף. עם זאת, לדבריו, קיים חשש משימוש באפליקציות להעברת מסרים ולכן המשטרה ביקשה אפשרות לבדוק את מכשירי הטלפון בבית.
עורכי הדין נוי וחצרוני טענו כי "מדובר בחוק נוראי שמכשיר הטלת תנאים על חירותו של אדם ללא ראיות. חוקים כאלה מנציחים כישלון משטרתי בהשגת ראיות ופענוח פשעים. בסופו של יום, בית המשפט לא נעתר לבקשת המשטרה להרחיק את מר מוסלי מביתו ואף קיצר אורך התנאים".
