"פחדתי מהטילים מאיראן, אבל האויב מבפנים גנב לי את הרגליים שלי", כך שיתף בכאב וזעם אלכסנדר בקורשווילי, קטוע מעל הברך ברגל שמאל, בן 43, נשוי ואב לילד בן 12 - שבמהלך המלחמה נגנבו ממנו שתי קלנועיות. בקורשווילי, שעלה ארצה לפני שבע שנים מגאורגיה, סיפר: "זה כאילו גונבים לי את הרגליים, אני תקוע בבית ובקושי יוצא".
רגע גניבת הקלנועית - והמחאה של אלכסנדר
הוא סיפר כי הקלנועית הראשונה - בשווי כ-30 אלף שקלים - נגנבה מתחת לביתו. "לקחתי הלוואה של 59 אלף מהבנק וקניתי קלנועית שסייעה לי לקחת את הבן לחוגים, לצאת לקניות או לטייל בטיילת", סיפר. "היא אפשרה לי לחיות, ועכשיו אני אמשיך לשלם עוד ארבע שנים את ההלוואה - והגנב הערבי מיפו נוסע בקלנועית שלי. מדינה בלי חוק, הגנבים אפילו לא פוחדים מהמשטרה, לא מהמצלמות ולא מאחד השכנים שניסה להבריח אותם והם התעמתו איתו״.
בקורשווילי חולה במחלה שפוגעת ברגליים, ולפני כשמונה שנים קטעו את רגל שמאל שלו, ממש לפני שעלה ארצה. ״רציתי לגור במדינה שלי, במקום בטוח״, הוא שיתף, והוסיף כי יש חשש שגם את רגלו הימנית יאלצו לקטוע לאור המחלה. עו״ד דוד פפיא, משנה לראש העיר בת ים, מלווה אותו ומנסה לסייע.
במהלך חילופי המהלומות מול איראן, עבר בקורשווילי עם בני משפחתו להתגורר במקלט, שכן הדירה השכורה שבה הם גרים - בקומה עליונה ללא מעלית - לא התאימה לצרכיו. "אני בלי רגל ולא יכול לרדת מהבית אלא אם שני גברים מרימים אותי. כך שכשיש התרעה אני לא יכול לצאת מהבית ולרוץ למקלט ציבורי ליד. עברתי עם אישתי והילד לגור במקלט ציבורי״.
באחד הלילות בחודש שעבר, בזמן ששהה עם משפחתו במקלט, שכן הבחין בשני צעירים שמנסים לגנוב את הקלנועית - וניסה למנוע זאת. "הם בלי פחד ניסו להרביץ לו והוא ברח מהם ובא לעדכן אותי״, שיתף בקורשווילי. "שני חברים הרימו אותי על הידיים ועלינו מהמקלט, אבל עד שיצאנו אחרי כמה דקות כבר לא הייתה קלנועית״.
הוא הוסיף: "באותו רגע חשבתי איך אני ממשיך לשלם הלוואה מקצבת ביטוח לאומי שאני מקבל כי אני לא עובד. ואיך אני במדינה במקום לפחד מהטילים צריך לפחד מגנבים שמגיעים מיפו בלי פחד, ועוד רוצים להרביץ לשכן שניסה לעשות משהו". עוד אמר בכאב: "רציתי כבר שיפגע בי טיל איראני, למות לפחות מהאויב מבחוץ. הגנבים שגנבו לי את הקלנועית פשוט הרגו אותי בעוד אני חי״.
המשנה לראש העיר בת ים עו״ד פפיא סיפר כי ״השכן אמר שהם דיברו במבטא ערבי ושהם ממש לא התרגשו ממנו״. לדבריו ״מיד עירבתי את המשטרה כשאלכסנדר התקשר בוכה לספר לי שגנבו לו את הקלנועית. המשטרה הלכה בעקבות הצ׳יפ שחובר לקלנועית והגיעו עד לנקודה מסויימת ביפו ומשם נעלמו העקבות״. בקורשווילי הוסיף בכעס כי ״הגנבים לא פוחדים מהמשטרה ואם יתפסו אותם מה יעשו להם? כמה ימים במעצר וישתחררו, אין פחד לגנבים במדינה״.
אחרי שהמקרה של בקורשווילי נחשף ברשתות, מנהל המכירות של חברת מובינגלייף אבי לב ארי - תרם לו קלנועית שתסייע לו להתנייד. "תודה רבה לאבי שתרם לי קלנועית שמאפשרת לי לזוז״, אמר בקורשווילי. ״אבי החזיר לי את הרגליים שגנבו לי. עדיין קשה לי איתה כי היא קטנה מאוד״.
אינגה בקורשווילי, אשתו של אלכסנדר, הודתה למשנה לראש העיר, וכתבה לו: "תודה דוד על תשומת הלב והתמיכה, חשוב לנו מאוד שהנושא הזה לא נשאר ללא מענה וזכה להתייחסות ולמעורבות ברמה גבוהה. המקרה הזה אינו רק בעיה של משפחה אחת, זהו עניין של אנושיות, סולידריות ואחדות חברתית.
"עבור אלכסנדר הקלנועית אינה רק חפץ, אלא אמצעי התנועה היחיד שלו ואפשרות לחיים בכבוד", הוסיפה. "אנו מעריכים מאוד את המעורבות האישית שלך וכן את תגובתם המהירה של העירייה והגורמים הרלוונטיים. אנו מאמינים כי באמצעות מאמץ משותף ניתן יהיה לתקן את העוול הזה. תודה לכל מי שלא נשאר אדיש, אנו מקווים שהנושא יטופל עד הסוף ויוביל לתוצאה״.
