ארבעה ימים אחרי האסון בבית הזיקוק באשדוד, ובזמן שהמשפחות עדיין ממתינות לממצאי הנתיחה במכון לרפואה משפטית, המהנדסות ניצן גוייכמן ואירינה רדצ'וק הובאו היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין באשדוד.
אילן, בן זוגה של ניצן, ספד לה בדמעות. "לא חשבתי בחיים שאעמוד פה. את נתת לי שלוש מתנות הכי טובות שאפשר", אמר על שלושת ילדיהם המשותפים. "אני אשמור עליהם, אני אגדל אותם ואני אנחיל בהם את כל מה שהיה חשוב לך. אני מבטיח לך שלא יהיה חסר להם כלום".
זעקות השבר של אמה של ניצן עם קבלת הבשורה
"הלב מדמם". הלווייתה של ניצן
(צילום: תומר שונם הלוי)
בן הזוג הוסיף בכאב: "את הלכת מאיתנו מוקדם מדי. היו לנו הרבה תוכניות ודברים שאמרנו שנעשה עוד מעט. הם מתגעגעים אלייך מאוד, ואני מתגעגע אלייך מאוד. מאוד קשה בשבוע האחרון. מאוד קשה להסביר להם מה קרה ומה יהיה ואיך יהיה בלי אמא? אני מבטיח לך שאני אעשה הכול בשבילם".
ריקי, אמה של ניצן, הגיעה למפעל ביום האסון, ונצפתה מחוץ לו זועקת על הבת שאבדה - בסרטון שהתירה לפרסם. היא ספדה לבתה: "ניצן שלי, הפרח שלי, איך מספידים בת? איך אמא עומדת ומדברת שכל הלב שלה מדמם ונשבר לרסיסים? לא היית צריכה למות, זה לא היה הזמן שלך. אני מקווה שכולם יעזרו אחד לשני לעבור את הטראומה והטרגדיה. אין מילים שיכולות לתאר את הכאב, אמא לא צריכה לקבור את הילדים שלה, אמא לא צריכה לקבור את הילדים שלה - זה לא טבעי".
"אין לאירינה תחליף"
טקסי ההלוויה נערכו במקביל. עינב, שעבדה עם אירינה יחד במעבדה במשך שבע שנים נפרדה ממנה: "כשעומדים כאן היום, קשה להאמין שאת אינך. שנים עבדנו יחד. 'בוקר טוב' במסדרון, עומס, לחץ ועבודה משותפת - היית מקצועית באמת. לא רק כי ידעת את העבודה, אלא כי היה לך אכפת. אכפת מהתוצאה, אכפת מהאנשים, אכפת מהלב שמאחורי כל משימה. לא עשית רעש סביב עצמך. אבל מי שעבד לידך ידע - יש על מי לסמוך".
"כולם ידעו שיש על מי לסמוך". הלווייתה של אירינה
(צילום: תומר שונם הלוי )
בנוסף, אמרה: "בין כל הדברים שבלטו בך - דבר אחד תמיד האיר מעל הכול והוא האהבה שלך ושל ויקטור. ואני רוצה לבקש ממך סליחה. סליחה על הרגעים שלא עצרתי להגיד תודה. סליחה על פעמים שהיינו עסוקים מדי בעבודה ושכחנו את האדם. סליחה אם אי פעם פגעתי, גם בלי לדעת. הלוואי שהייתי אומרת יותר כמה את חשובה. הלב נשבר במיוחד בשביל בתך האהובה, שעומדת להביא חיים חדשים לעולם ברגע שבו את היית אמורה להיות לידה, להחזיק את ידה, ללחוש לה שהכול יהיה בסדר".
היא הוסיפה כי "אין לאירינה תחליף. אנחנו שולחים לבתך כוחות, חיבוק גדול, והבטחה שלא תהיה לבד בזיכרון שלך. את לא רק זיכרון של מקום עבודה. את חלק מהחיים שלנו, ומה שנשאר מאדם הוא הדרך שבה גרם לאחרים להרגיש - ואת השארת הרבה חום".
מוקדם יותר אחיה של אירינה, ולדימיר, סיפר ל-ynet על הקשר המיוחד שלה עם בתה, ששוהה בקנדה ומשום שנמצאת בהיריון מתקדם לא יכלה לטוס ארצה ללוות את אמה בדרכה האחרונה. "ב-27 לחודש אירינה הייתה אמורה לטוס אליה כדי לעזור לה ללדת. היא בחודש שמיני ולכן לא הייתה יכולה להגיע ללוויה", אמר.
הוא הוסיף: "רק לא מזמן אירינה התחילה לחיות את החיים בצורה נורמלית כי היו קצת צרות. הכול התחיל להסתדר לה. היא רצתה לרדת במשקל והיא רזתה מאוד. היא קנתה הרבה בגדים חדשים והיא לא הספיקה בכלל להשתמש בהם. בעלה ויקטור מרוסק. הם היו קשורים אחד לשני ממש".
על האסון בבית הזיקוק אמר: "אני בטוח שזו לא היה אשמתן כי הן שתי מקצועניות. איך לא היה שם מפקח, משהו? מישהו מכוחות ההצלה שהיה במקום אמר לנו שזה לא נראה כמו חנק רגיל. זה היה משהו מוזר. זה פשוט לא מסתדר בראש מה שקרה שם. לפחות קברנו אותה היום, לקחו כמה ימים עד שהחזירו לנו אותה. בינתיים עוד לא אמרו לנו מה קרה ועוד לא קיבלנו ממצאים".
לאחר שב-ynet נחשף כי נבדק החשד שהמכלים שחוברו לחליפות של גוייכמן ורדצ'וק לא הכילו "אוויר רפואי" או שהכילו חומר נוסף שגרם לחנק, במשטרה אמרו שקבלת התשובות מהנתיחה במכון לרפואה משפטית עלולה לקחת גם שבועות.
מוקדם יותר, סיפר אילן, בן זוגה של ניצן, כי "רמת הרשלנות שהייתה בבית הזיקוק לא תיאמן". שתיהן היו מחוברות לאותו מכל ושתיהן נפלו בבת-אחת ממה שאמרו לנו. היו שם עוד עובדים אבל אף אחד לא הסתכל לחדר. אין שם מצלמות, חיישן שמזהה את הנפילה או התרעות כלשהן. היא שלחה לי הודעה ב-09:35 שהיא נכנסת לבדיקה. העובד שמצא אותן אמר לי שהוא הגיע לשם ב-10:51. יכול להיות שהן התמוטטו ושכבו שם לפחות 50 דקות עד שהוא עבר. רק אם מישהו היה משגיח או היה חיישן, היה אפשר להציל אותן. הן אפילו לא התחילו את הבדיקה".
