גדי מוזס בן ה-80 הקפיד על הליכות בוקר וניהל יומן, התצפיתניות נמנעו מאכילת חמץ בפסח וצמו ביום כיפור, קית' סיגל נאלץ לאכול בשר למרות היותו צמחוני. ירדן ביבס ועופר קלדרון הוחזקו בכלובים בימיהם הראשונים בשבי, ואמילי דמארי הועברה למתקן אונר"א ללא טיפול רפואי אחרי שנורתה פעמיים. עדויות ראשונות מהשבי לאחר שחרורם של 13 החטופים הישראלים, וחמשת האזרחים התאילנדים לאחר יותר מ-15 חודשים בשבי.
11 צפייה בגלריה


החטופים ששבו לביתם עם משפחותיהם
(צילום: דובר צה"ל, דובר צה"ל/AFP, חיים צח, לע"מ, מעיין טואף /לע"מ, רונן חריש, לע"מ, עומר מירון / לע"מ)
כתבינו מדווחים מכל המוקדים על שחרור החטופים
(צילום: מיקי שמידט, יריב כץ, ירון ברנר)
קית' הוחזק בעיר עזה במשך 484 ימים, שם שהה ליד חטופים נוספים ועבר בין דירות מסתור ומנהרות. המחבלים נעלו אותו כל פעם באחד החדרים, כדי שלא יהיה ניתן למצוא אותו אם מישהו ייכנס. קית', לפי דיווח בחדשות כאן, סיפר שחשב שבנו שי נרצח, עד ששמע אותו ברדיו והבין שהוא בחיים. קית' תיאר כיצד נאלץ לאכול בשר למרות היותו צמחוני, עקב המחסור במזון. הפעם האחרונה שהוא אכל לפני ששוחרר הייתה יממה לפני ששוחרר.
יאיר מוזס מספר על אביו גדי
(צילום: יריב כץ)
מעדויות ראשונות עולה כי ירדן ביבס ועופר קלדרון הוחזקו יחד, לאחר חטיפתם האלימה, בתקופה הראשונה - בכלובים. המחבלים התייחסו לעופר קלדרון כאל מילואימניק, ולכן הוא השתחרר ״על מדים״. ירדן ועופר אמרו כי בימי השבי הראשונים שלהם בחאן יונס, המחבלים כלאו אותם בתאים, כפי שתיארו חטופים ששהו עימם ושבו בעסקה הקודמת.
בין היתר, השניים שהו במנהרות ובמבנים לצד חטופים אחרים. הם סבלו מטרור פסיכולוגי, כאשר זכור במיוחד הסרטון האכזרי שבו צולם ירדן אחרי שהמחבלים הודיעו לו על מותם לכאורה של אשתו שירי וילדיו אריאל וכפיר - הצהרה שעד כה לא הצליחו בישראל לאמת או לשלול.
אייל קלדרון, שטרם נפגש עם בן דודו עופר, סיפר כי שמע מילדיו שעד לפני כמה שבועות, עופר לא ידע שבנו רותם בחיים. "הוא היה בחוסר ודאות גדול מאוד בשבי, ואז גילה מריאיון בתקשורת שהבן שלו עדיין חי", אמר. "בלתי נתפס מה שהוא עבר שם. יש עוד דרך ארוכה לפנינו, השיקום יהיה ארוך ועוד יהיו בו עליות ומורדות״.
ג'ימי פצ'אקו, המטפל של אמיתי בן צבי ז"ל שנרצח ב-7 באוקטובר, נחטף ושוחרר בעסקה הקודמת, סיפר בעבר כי הוחזק במנהרות עם ירדן ועופר, וכי בין השלושה התפתח קשר קרוב ומיוחד. ״כשבכיתי, הם דאגו לי ואמרו שממשלת ישראל עוזרת. שרנו יחד, צחקנו, ואפילו לימדתי את ירדן את השפה שלי״, הוא אמר בריאיון לגלי צה״ל.
לבד, בין בגידה לאמונה
במהלך תקופת השבי, גדי פיתח שגרה מובנית כדי לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית. הוא הקפיד לערוך הליכות בוקר ולספור בלטות כדי לעקוב אחר המרחק שהלך, ובמקביל פתר תרגילי מתמטיקה כדי לשמור על ערנות ומחשבה צלולה. הוא היה בודד רוב הזמן, כשארבל יהוד הייתה החטופה הראשונה שפגש. ידיעתו את השפה הערבית סייעה לו לתקשר עם שוביו, והם אף נענו לבקשתו וסיפקו לו ספרים באנגלית לקריאה.
גדי ניהל יומן יומי במהלך השבי, בו תיעד מספר שורות מדי יום, אך היומן נלקח ממנו טרם שחרורו. הוא נחשף באופן מוגבל למתרחש בחוץ דרך צפייה בטלוויזיה, שם ראה את בני משפחתו בהופעות בודדות, מה שנתן לו תקווה שלא שכחו אותו ונאבקים למענו. כששאלו אותו מה החזיק אותו בשבי, הוא ענה שהמחשבה על בני משפחתו והרצון להתאחד איתם שוב היו המניע העיקרי, למרות שחווה רגעים של תחושת בגידה מצד המדינה כשתהה מדוע הם עדיין בשבי.
11 צפייה בגלריה


ארבל יהוד וגדי מוזס, שהוחזקו בידי הג'יהאד, ברגע הפגישה
(צילום: Islamic Jihad Armed Wing, Reuters)
ארבל בת ה-29 שהתה לבד בשבי מאז 7 באוקטובר. הישראלי שאותו פגשה לראשונה היה גדי מוזס בן ה-80, שעות לפני שחרורה. ארבל, מתברר, לא ידעה כלל על ממדי הנזק בניר עוז, שם אחד מכל ארבעה נחטף או נרצח ביום הטבח. לאחר שחרורה, אביה יחיאל אמר: ״היא חזרה במצב בריאותי סביר, בהתחשב בגיהינום שעברה. היא שרדה כגיבורה עד הרגע האחרון, בגבורה שאין לה שיעור".
בידוד ועבודה
התצפיתניות שנחטפו ושוחררו לאחר 477 ימים שהו במהלך תקופת השבי מעל ומתחת לפני הקרקע, בדירות ובמנהרות, חלקן הוחזקו יחד וחלקן בנפרד. נעמה לוי הוחזקה בבידוד תקופה ארוכה עד לאיחודה עם חברותיה, בעוד שדניאלה גלבוע וקרינה ארייב, שהכירו עוד מתקופת שירותן בבסיס, הוחזקו יחד. למרות האיסור על מגע פיזי ובכי, הן מצאו דרכים לתמוך זו בזו, השתדלו לשמור על כושר גופני חרף התנאים הקשים והמחסור במזון, ובמקרים רבים נאלצו לבצע עבודות בית עבור משפחות השובים, כולל בישול, ניקיון וטיפול בילדים.
הבנות ניסו לשמור על זהותן גם בתנאי השבי הקשים - הן נמנעו מאכילת חמץ בפסח, ניסו לצום ביום כיפור, ואגם ברגר, האחרונה שהשתחררה, אף הקפידה על שמירת שבת. לירי אלבג, כך תואר, נעזרה בכריזמה שסייעה לה בהישרדות, והצליחה להימנע כמעט לחלוטין משהייה במנהרות. השתיים הופרדו רק סמוך לשחרור, כשלירי נלקחה לצילום סרטון והותירה את אגם לבדה. אגם, שחתמה את תקופת שבייה במילים "בדרך אמונה בחרתי, ובדרך אמונה שבתי", הייתה התצפיתנית האחרונה שהשתחררה ממוצב נחל עוז.
נעמה לוי, שחזרה בפעימה הקודמת בשבת, הוחזקה במשך תקופה ארוכה לבד, עד שאיחדו אותה עם חברותיה. כשפגשה אותן היא שאלה אם זאת המציאות ואם הן בחיים. במקרים רבים היו אצל משפחות להן בישלו, ניקו וטיפלו בילדים.
מוקדם יותר, בפוסט ראשון באינסטגרם מאז חזרתה, דניאלה גלבוע שיתפה כי ברגעים האחרונים לפני החטיפה במיגונית, כשהבינה שאין ביטחון בצבא, במיגון או בחמושות הבודדות שהיו עימה, היא בחרה להתפלל. "לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת״, כתבה, ״תפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן״.
בריאיון לרדיו ״קול רמה״, יפה דרעי שפגשה את התצפיתניות אמרה כי חברותיהן סיפרו שהן צמו ביום כיפור ושמרו על הלכות חג הפסח, כשבסופו דניאלה ביקשה מהשובים שיכינו להם ספינג׳ים למימונה. באזור היו הפצצות והיה עליהן לעבור בין מקומות, וספינג׳ים לא היו, ״אבל הן מתוקות והן יודעות את התפקיד שלהן וזה דבר מדהים״, אמרה, וסיפרה עוד: ״אגם סירבה לקבל מהם קוראן והתפללה מסידור שמצאה בשטח, כנראה מהחיילים״.
״נס שהיא בחיים״
מנדי דמארי, אמה של אמילי ששוחררה משבי חמאס אחרי 471 ימים, חשפה כי בתה הוחזקה במתקני סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א). "חמאס החזיק את אמילי במתקנים של אונר"א ומנע ממנה גישה לטיפול רפואי - לאחר שנורתה פעמיים״, היא אמרה, ״זה נס שהיא בחיים״.
אמילי, נזכיר, שוחררה משבי חמאס ברצועת עזה בפעימה הראשונה של עסקת החטופים הנוכחית, לצד רומי גונן ודורון שטיינברכר. בין היתר, היא נראתה דוחפת את אחד ממחבלי חמאס ביציאה מהרכב שהביא אותה לנקודת האיסוף של הצלב האדום. פציעתה הובילה לקטיעת שתיים מאצבעותיה.
איתן גונן, אביה של רומי, סיפר בריאיון לאולפן ynet כי "החטופות עזרו וטיפלו האחת בשנייה בשבי". לדבריו, "להכול רומי הייתה צריכה לקבל אישור מהמחבלים, גם לזוז ימינה ושמאלה". הוא סיפר על הקשר המיוחד שנרקם בינה לבין אמילי ודורון, ששוחררו יחד: "בשבי הן היו האחת לשנייה כל העולם. הן דיברו, עזרו וטיפלו האחת בשנייה, כמו אמא, כמו אבא, כמו אחות, וכשהן חזרו לארץ, הן עושות הכול ביחד. הן הולכות לאכול ביחד, הולכות לכאן ושם ומדברות בחדרים האחת של השנייה. אני מסתכל מהצד ורואה שלוש גיבורות-על". דורון, בסרטון שפורסם אתמול בעצרת בכיכר החטופים, אמרה: ״אני בסדר. בשנייה שאוכל אצא עם שלט ביד״, בעודה מתכוונת להמשך המאבק להשבת כל החטופים לבתיהם.
חושך וקשיי נשימה
בחאן יונס שוחררו בסוף השבוע האחרון גם חמישה אזרחים מתאילנד, במסגרת הסכם שהשיגה הממשלה בבנגקוק ובנפרד מהעסקה של ישראל מול חמאס - כשלא ברור עדיין אם הייתה תמורה כלשהי עבור שחרורם, ואם כן מהי. החטופים ששוחררו הם סאת'ין סוואנקהם (34), פונגסאק ת'איננא (35), בנאוואת סאית'יאו (27), וואטצ'ארא סריאון (32) וסולאסאק לאמנאו (30). בשבי נותר חטוף תאילנדי חי נוסף אחד, לצד שניים שנרצחו. בשבי יש גם אזרח מנפאל ואזרח מטנזניה שנרצח.
החמישה סיפרו על תקופות ממושכות של רעב, קושי בנשימה במנהרות התת-קרקעיות, ושהייה בחדרים חשוכים. הם הוחזקו בשתי קבוצות נפרדות, שניים במקום אחד ושלושה באחר, ובמהלך שהותם למדו לתקשר בערבית עם שוביהם. למרות התנאים הקשים, עם שחרורם מצבם הרפואי הוגדר יציב.