ביטול עילת הסבירות עבר לפנות בוקר (שלישי) בקריאה ראשונה בכנסת. נכון, עדיין אפשר לצמצם את החוק, להוציא ממנו נבחרי ציבור שאינם שרים, כמו ראשי ערים, לעגל פינות בין הקריאה השנייה לשלישית, לשוב להידברות אפילו בדרגים בכירים יותר בבית הנשיא - הכול פתוח, הכול עוד אפשרי. השאלה היחידה היא אם יש עם מי לדבר.
ב-1979 השמיע שר האוצר יגאל הורוביץ את קריאתו המפורסמת "משוגעים, רדו מהגג". הורוביץ היה בשר מבשרה של מפא"י, ולימים פרש ממנה והצטרף לגח"ל ולליכוד בראשות מנחם בגין. קריאתו באה אמנם על רקע כלכלי, אך נראה שאין מתאימה ממנה היום לקברניטי המדינה. כאשר הקואליציה בראשות וברשות ראש הממשלה בנימין נתניהו מחליטה להרוס את כל מערכת שומרי הסף, את מערכת המשפט, למנוע ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות השרים - ששיקול הדעת של רבים מהם הוכח כבעייתי - אז אין צודק מהורוביץ של אז.
קואליציה המחוקקת חוקים שנועדו להחזיר לשולחן הממשלה שר לשעבר שהורשע פעמיים, ושהתחייב לבג"ץ לפרוש מהחיים הציבוריים, ואף נפסל על ידי בג"ץ מלכהן אך זה לא מכבר; קואליציה שמחוקקת חוק פרסונלי על מנת שמקורבו יוכל להיבחר לראשות עיריית טבריה; שמעוניינת לאשר לעצמה למנות מינויים בלתי סבירים - היא קואליציה שעל אף שיש לה רוב בכנסת, בהצבעת גלויות, היא אינה ראויה ואינה לגיטימית.
מאות אלפי אזרחים, בהם גם ליכודניקים, מתנגדים למהפכה המשפטית ודואגים להזכיר לשרים ולחברי הכנסת מדוע - והם, בתגובה, מייללים ומבקשים לחוקק חוק שיאסור על הפגנה ליד בתיהם. אומללים שכמותם. קשים חייהם. כשהייתי שרה וארגוני המורים רדפו אחריי והפגינו מתחת לביתי, כשבני התלמיד אוים בטלפון ונאלץ להסיר מקירות בית הספר קריקטורות דר-שטרימריות נגדי, ואיתמר בן גביר רדף אחריי עם גייסותיו באיומים באזכרה ליאיר שטרן - לא ייבבתי כמו הרכיכות האלה.
ורק בשנה שעברה, ובמשך יותר משנה בעת כהונת ממשלת השינוי, הטרידו פעילי הליכוד שרים וח"כים בבתי הכנסת, בבתיהם, את נשותיהם, את ילדיהם הקטנים, החרימו אותם, הטרידו וגידפו הורים שכולים. מי עמד מנגד? מי ניסה למנוע? אף אחד. להפך. ההמשך הישיר לכך הוא מופע הגידופים והקללות במשפט השדה המיזוגני שנערך ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
לימור לבנתצילום: יובל חןובכלל, מי יגן על הנשים, כשבליכוד כמעט לא נותרו חברות כנסת, ובטח לא פמיניסטיות? כשיש בממשלה כל כך מעט שרות, והשרה לקידום מעמד האישה מעולם לא עסקה בנושא? זו ממשלה שוועדת השרים לחקיקה שלה אישרה הצעת חוק לביטול עצמאות הרשות לקידום מעמד האישה, ממשלה שבה זכויות נשים הן למרמס - ושעל פי עמדת רוב חברי הקואליציה, תפקיד האישה הוא לשבת בבית ולגדל ילדים. אז פלא שהיועמ"שית האמיצה עושה להם אדום בעיניים? והרי בג"ץ הוא זה שנתן זכויות רבות לנשים בתחומים שונים - וללא עילת הסבירות, ההתקדמות הזו תיסוג לאחור.
אירוע אחד ממחיש אולי הכל: בשבוע שעבר התקיימה אזכרה לראש הממשלה המנוח יצחק שמיר, שהיה גם ממפקדי הלח"י וכן בכיר במוסד. אף שר משרי הממשלה ואף ח"כ מהליכוד - למעט יו"ר הכנסת - לא טרח להגיע. למה, מי הוא בכלל?
- לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
