ישיר מוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות"
עימות אלים בין קבוצות בחברה והשגת נשק גרעיני על ידי איראן הם שני התרחישים המאיימים ביותר בעיני הציבור הישראלי - כך עולה מסקר חדש שמוצג הבוקר (שני) בוועידת הביטחון הלאומי של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
תא"ל (במיל') יובל אילון, חוקר בכיר ב-INSS ועורך המחקר, הסביר בריאיון בוועידה כי גיבוש מפת האיומים החל בסקר של כ-150 מומחים ובראיונות עם מנהיגי ציבור ישראלים. לאחר מכן הוצגו התרחישים לציבור הרחב, שנשאל אילו מהם חמורים בעיניו, מה הסבירות שיתממשו, מהו פוטנציאל הנזק שלהם, עד כמה המדינה ערוכה להתמודד איתם וכיצד הם עשויים להשפיע על כל אדם באופן אישי.
במסגרת המחקר נותחו שבעה תרחישי איום מרכזיים על מדינת ישראל בראייה של שנת 2026, וכן שלושה תרחישים הנוגעים לעתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הממצאים מבוססים על שני סקרים מייצגים שערך INSS בפברואר וביולי השנה, ובחנו שלושה מדדים: עד כמה כל תרחיש מזוהה כאיום מרכזי, מהי ההסתברות הנתפסת להתממשותו ומהו פוטנציאל הנזק המיוחס לו.ֿ
לפי הסקר שנערך ביולי, 39% מהמשיבים סימנו עימות אלים בין קבוצות בחברה כאחד משלושת האיומים המרכזיים על ישראל בחמש השנים הקרובות. שיעור זהה סימנו השגת נשק גרעיני על ידי איראן. בפברואר דורג האיום הפנימי במקום הראשון עם 42%, בעוד איראן גרעינית דורגה מעט אחריו עם 40%.
במקום השלישי ביולי ניצבת מתקפת טילים רחבת-היקף על העורף, שאותה סימנו 35% מהנשאלים כאיום מרכזי, לעומת 38% בפברואר. אחריה דורגה שחיקת אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, עם 31% ביולי לעומת 34% חמישה חודשים קודם לכן.
עורך הסקר, תא"ל (במיל') יובל אילון
(צילום: אורי דוידוביץ וליאור שרון)
לדברי עורך הסקר תא"ל (במיל') אילון, הממצא המרכזי הוא שהציבור אינו רואה רק את האיומים הצבאיים המוכרים. "איראן בעלת נשק גרעיני היא איום שהציבור מזהה כחמור, ולצדה מתקפת טילים ומלחמה ממושכת", אמר. "אבל מעל לכל, האיום שמטריד את הציבור בישראל - וגם את המומחים ומובילי דעת הקהל - הוא עימות פנימי, אפילו אלים, בתוך החברה הישראלית". אילון הוסיף כי 97% מהציבור הביעו דאגה מהאיומים הפנימיים, לעומת יותר מ-80% שהוטרדו מהאיומים החיצוניים.
מלחמה ממושכת בזירה אחת דורגה כאיום מרכזי בעיני 27% מהנשאלים - עלייה לעומת 23% בפברואר. אובדן תמיכתה של ארה"ב נותר ללא שינוי, עם 22% בשני הסקרים. בתחתית הרשימה נמצאת ירידה בפריון הכלכלי בשל שינויים דמוגרפיים, אך שיעור הנשאלים שסימנו אותה כאיום מרכזי עלה מ-4% בפברואר ל-12% ביולי. בדוח צוין כי נוסח התרחיש הכלכלי השתנה בין הסקרים, ולכן לא ניתן לקבוע מה הסיבה לעלייה.
מה הסיכוי שהתרחישים יתממשו?
כאשר נשאל הציבור על הסבירות להתממשותם של האיומים, מתקפת טילים רחבה על העורף דורגה במקום הראשון: 61% העריכו ביולי כי קיימת הסתברות גבוהה להתממשותה, לעומת 57% בפברואר. אחריה דורגה מלחמה ממושכת בזירה בודדת, עם עלייה ניכרת מ-50% בפברואר ל-59% ביולי. 54% העריכו כי עימות אלים בין קבוצות בחברה עשוי להתממש, לעומת 52% בסקר הקודם.
מחאה נגד המהפכה המשפטית ב-2023. עימות אלים בין קבוצות בחברה נתפס כתרחיש בעל פוטנציאל הנזק הגבוה ביותר
(צילום: רויטרס /Ilan Rosenberg)
גם החשש מפני איראן גרעינית התחזק: שיעור הנשאלים שייחסו לתרחיש הסתברות גבוהה עלה מ-36% ל-43%. מנגד, ההסתברות הנתפסת לשחיקת האופי הדמוקרטי ירדה מעט, מ-40% ל-37%.
אחד השינויים הבולטים ביותר נרשם ביחס לאובדן התמיכה האמריקנית. בפברואר העריכו 13% בלבד כי קיימת הסתברות גבוהה להתממשות התרחיש, ואילו ביולי זינק השיעור ל-26% - פי שניים בתוך חמישה חודשים. גם שיעור המעריכים כי צפויה ירידה בפריון הכלכלי בשל שינויים דמוגרפיים עלה מ-13% ל-24%.
האיום הפנימי נתפס כהרסני ביותר
דירוג פוטנציאל הנזק מציג תמונה שונה במקצת. עימות אלים בין קבוצות בחברה נתפס ביולי כתרחיש בעל פוטנציאל הנזק הגבוה ביותר, עם 69%, לעומת 66% בפברואר. 64% מהנשאלים גם העריכו כי מוכנותה של המדינה להתמודדות עם עימות פנימי נמוכה או נמוכה מאוד.
שחיקת אופייה הדמוקרטי של ישראל דורגה במקום השני מבחינת פוטנציאל הנזק, עם 68% - עלייה קלה לעומת 66%. אחריה ניצבים איראן גרעינית ואובדן התמיכה האמריקנית, עם 67% כל אחד. במקרה של איראן נרשמה ירידה מ-73%, ובאובדן התמיכה האמריקנית - מ-71%.
נתניהו. ישראלים חוששים משחיקת אופייה הדמוקרטי של המדינה
(צילום: מעיין טואף, לע״מ)
פוטנציאל הנזק המיוחס למלחמה ממושכת בזירה אחת עלה מ-55% ל-57%. לעומת זאת, במקרה של מתקפת טילים רחבת-היקף נרשמה ירידה מ-66% בפברואר ל-56% ביולי, אף שהתרחיש עצמו נתפס כסביר ביותר להתממש. גם בתרחיש הכלכלי חל שינוי משמעותי: שיעור המייחסים לו פוטנציאל נזק גבוה עלה מ-28% ל-44%.
לא רק איום חיצוני
אילון הזהיר כי אין מדובר באיומים נפרדים, אלא במארג שבו תרחיש אחד עלול להחריף את האחרים. לדבריו, היחלשות הלכידות והחוסן הפנימי, לצד שחיקת התמיכה הבינלאומית ובייחוד הקשר עם ארה"ב, עלולות להסיר את הבלמים שסייעו לישראל להתמודד עם אויביה לאורך השנים. "אין פה איום אחד. יש פה תמהיל של אפקט דומינו שיכול להיווצר", אמר. "כשמאבדים תמיכה בינלאומית או כשהחוסן של החברה הישראלית נחלש, האויבים החיצוניים יכולים לנצל זאת ולגרור את מדינת ישראל לתרחיש קשה מאוד".
תובנת היסוד של המחקר היא שפגיעותה המרכזית של ישראל אינה נובעת רק מאיומים צבאיים חיצוניים, אלא מהאינטראקציה בין תהליכים פנימיים - ובהם שחיקת הדמוקרטיה, הלכידות והלגיטימציה - לבין אובדן לגיטימציה ותמיכה בזירה הבינלאומית.
בדוח מתואר מנגנון שבו שחיקה דמוקרטית פנימית עלולה לפגוע בתמיכה האמריקנית בישראל. היחלשות התמיכה עשויה בתורה לשחוק את היתרון הצבאי והטכנולוגי של ישראל ולפגוע בכושר ההרתעה שלה מול איראן. על פי הניתוח, החוסן הלאומי הוא התשתית שעליה נשענות העליונות הטכנולוגית והעוצמה הצבאית.
טראמפ. אובדן התמיכה האמריקנית עלול ליצור "ואקום אסטרטגי"
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst )
ארה"ב מוגדרת בניתוח כ"מכפיל כוח" מרכזי. האיום של איראן גרעינית מגביר מצד אחד את תלותה של ישראל בוושינגטון, אך מצד אחר הופך את הברית לחיונית, אינטנסיבית ושברירית בעת ובעונה אחת. לפי המחקר, אובדן התמיכה האמריקנית עלול ליצור "ואקום אסטרטגי".
הסכסוך הפלסטיני והלגיטימציה הבינלאומית
הסכסוך הישראלי-פלסטיני נבחן בנפרד במסגרת הסקר. 55% מהנשאלים סבורים כי הוא מהווה איום משמעותי על מדינת ישראל במידה רבה או רבה מאוד. מבין שלושת התרחישים שנבדקו, 35% הגדירו הקמת מדינה דו-לאומית, שבמסגרתה תינתן לפלסטינים אזרחות מלאה, כתרחיש המאיים ביותר. 24% בחרו בפתרון שתי המדינות, ושיעור זהה סימנו סיפוח מלא ללא מתן אזרחות לפלסטינים.
לפי הניתוח, היעדר אופק מדיני הופך את ישראל מ"נכס אסטרטגי" ל"גורם מכביד", ומקשה עליה לגייס קואליציות בינלאומיות לצורך בלימת איראן. בכך מוצג הסכסוך לא רק כסוגיה ביטחונית בפני עצמה, אלא גם כמשתנה המשפיע על מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל.
העורף, החימושים וההון האנושי
בדוח מופה זרקור גם לכמה נקודות תורפה נוספות. אחת מהן היא הפער הכלכלי בין אמצעי התקיפה לאמצעי ההגנה: בעוד כטב"מים עשויים לעלות בין 20 ל-50 אלף דולר, עלותו של מיירט עשויה להגיע למאות אלפי דולרים ואף למיליוני דולרים. פער זה הופך את שחיקת מלאי המיירטים ואת התלות בשרשראות האספקה לבעיה בעלת השלכות על ההרתעה.
אבו מאזן. התרחיש המאיים ביותר בקרב הישראלים על הזירה הפלסטינית: מדינה דו-לאומית
(צילום: REUTERS/Mohammed Torokman)
גם העורף מוגדר כחזית קבועה. לפי הנתונים המובאים במחקר, כ-2.6 מיליון תושבים - 28% מהאוכלוסייה, כמעט שליש מתושבי המדינה - אינם נהנים ממיגון תקני. הפער חמור במיוחד בפריפריה וביישובי קו העימות, ומעצים הן את החרדה והן את אי-השוויון בין האזרחים.
נקודת תורפה נוספת היא ההון האנושי. ענף ההייטק תורם, לפי הנתונים, כמחצית מצמיחת המשק, אך נשען על כ-3% מהאוכלוסייה בלבד. בדוח מזהירים כי "בריחת מוחות", ובכלל זה העובדה שכ-12% מהדוקטורנטים נמצאים בחו"ל, עלולה לפגוע באחד ממקורות העוצמה הטכנולוגיים והכלכליים המרכזיים של ישראל.
מכלול הממצאים מצביע על כך שבעיני הציבור, האיומים הפנימיים אינם נתפסים עוד כנפרדים מהאיומים הצבאיים המסורתיים. עימות חברתי, שחיקה דמוקרטית ופגיעה בתמיכה האמריקנית מדורגים לצד איראן גרעינית, מלחמה ממושכת ומתקפת טילים - ולעיתים אף כבעלי פוטנציאל נזק חמור יותר.
