בשנת 1991 נכתב מזכר פנימי של האחים המוסלמים, ארגון איסלאם רדיקלי סוני שחמאס הוא אחד מענפיו. המסמך, שנכתב בערבית, תיאר תוכנית ארוכת טווח ל"איסלאמיזציה של ארצות-הברית" - לא באמצעות אלימות, אלא באמצעות מה שכונה בו ג'יהאד רך. חדירה שיטתית למוסדות אקדמיים, לתקשורת, למדיה הפופולרית, והקמת מוסדות דעוה (מונח המתאר את מצוות הפצת האיסלאם) שמוצגים כלפי חוץ כגופים תרבותיים וחברתיים. הרעיון היה פשוט ומתוחכם כאחד: לעטוף אידיאולוגיה רדיקלית בשפה של זכויות אדם, גיוון ותרבות, כך שכל ביקורת תסווג אוטומטית כגזענות או איסלאמופוביה.
המזכר לא נחשף ביוזמה עיתונאית או מחקרית. הוא נתפס במקרה על ידי ה-FBI בשנת 2004, במהלך חקירה אחרת לגמרי. מאז הוא זמין ברשת, להורדה חופשית, בערבית ובאנגלית. עבור מי שקורא אותו היום, קשה להתעלם מהדיוק שבו יושמה תכנית האב הזו, ומהאופן שבו תוצאותיה נוכחות בשיח המערבי העכשווי.
לפני כחודשיים עלה ערך חדש בוויקיפדיה באנגלית, שעסק במזכר הזה. תוך פחות מיממה, עורכים חרוצים במיוחד הצביעו על מחיקתו. לא רק שהערך הוסר, אלא שכל ניסיון לשלב אזכור שלו בערך הכללי על האחים המוסלמים באנגלית נדחה. לא מדובר במסמך מפוקפק או בקונספירציה: זהו מסמך אותנטי, שנתפס על ידי רשויות אכיפת החוק האמריקאיות. ובכל זאת, הוא נמחק מהאנציקלופדיה הפופולרית בעולם. אבל זה לא סיפור על מקרה כזה או אחר בוויקיפדיה, כי זו רק דוגמא אחת לאופן שבו השתלטות על מאגרי הידע המרכזיים בעולם ומחיקת תוכן אמיתי ולעתים החלפתו בפייק מוחלט מייצרת דיסאינפורמציה מוחלטת שקשה להחזיר לאחור - בזכות מנועי ה-AI.
בשנים האחרונות אני כותבת די הרבה על קמפיינים של דיסאינפורמציה ברשתות, אתרי ספאם מלאים בשקרים שמדורגים גבוה בתוצאות בגוגל, וגם בוויקיפדיה ובקבוצות עורכים מאורגנות שפועלות בה. הטיות בויקיפדיה אינן תיאורטיות, וגם אינן נחלתם של פעילים אידיאולוגיים בלבד. בשנים האחרונות נחשפו שוב ושוב מקרים שבהם מדינות הפעילו מנגנונים מאורגנים לשכתוב שיטתי של ידע. כך, למשל, פורסם באנגליה כי ממשלת קטאר שילמה במשך יותר מעשור לחברת יחסי ציבור לונדונית בשם פורטלנד כדי “לנקות” את ויקיפדיה ממידע מביך, בין היתר סביב מותם של כ-6,000 פועלי בניין, הפרות זכויות אדם ותביעות משפטיות הקשורות למונדיאל 2022. במסגרת הפעילות נעשה שימוש בעשרות חשבונות פיקטיביים, שפעלו לכאורה כעורכים ניטרליים. במקרה אחר, ארגוני מעקב תיעדו כיצד עורכים פרו־משטריים פעלו למחיקת תיעוד של הפרות זכויות אדם באיראן, תוך תיאום בין מספר חשבונות, במה שהוגדר כלוחמת מידע לכל דבר. המקרים הללו ממחישים כיצד ממשלות, ולא רק תנועות אידיאולוגיות, מבינות היום ששליטה בנרטיב ההיסטורי והעכשווי עוברת דרך תשתיות הידע, ושוויקיפדיה היא יעד אסטרטגי, לא פלטפורמה שולית.
אבל ויקיפדיה היא רק סימפטום. האירוע האמיתי עמוק ורחב בהרבה: הרעלת ידע. הרעלת ידע שונה מפייק ניוז קלאסי. לא מדובר בידיעה כוזבת שקל להפריך, אלא בזיהום תשתיתי של מרחבי המידע. הצפה של הרשת בתכנים מוטים, חלקיים או מסולפים, כך שהאמת נעלמת בתוך רעש. המטרה היא לערער את עצם היכולת לדעת מה נכון: כשכל דבר שנוי במחלוקת, שום דבר כבר לא יציב. ישנן מספר שחקניות שעומדות מאחורי רבים ממבצעי ההשפעה ועוסקות תדיר בהרעלת הידע במערב, הבולטות שבהן הן רוסיה ואיראן.
דוגמה רוסית בולטת אחת מני רבות להרעלת הידע היא רשת האתרים הרוסית פרבדה (אמת ברוסית). מדובר ברשת של כ-150 אתרים שמפיצים מיליוני כתבות פייק בשפות רבות. היעד אינו בני אדם שיקראו את התוכן, אלא אלגוריתמים
דוגמה רוסית בולטת אחת מני רבות להרעלת הידע היא רשת האתרים הרוסית פרבדה (אמת ברוסית). מדובר ברשת של כ-150 אתרים שמפיצים מיליוני כתבות פייק בשפות רבות. היעד אינו בני אדם שיקראו את התוכן, אלא אלגוריתמים. מנועי חיפוש ומודלי בינה מלאכותית לומדים מהאינטרנט. פרבדה למדו כיצד לגרום לגוגל לאנדקס אותם ולשים אותה גבוה בתוצאות החיפוש. בדיקות של חברת NewsGuard שפורסמו במרץ 2025 הראו שבכשליש מהמקרים, מערכות בינה מלאכותית חזרו על דיסאינפורמציה שמקורה בפרבדה, לעיתים תוך ציטוט ישיר של אותם אתרים. כך ידע מורעל מקבל חותמת של אובייקטיביות טכנולוגית.
מכאן נוצר מעגל סגור. התוכן המורעל נכנס למנועי החיפוש ול־AI. משם הוא זולג לרשתות החברתיות. גולשים משתפים, מגיבים, מתווכחים. בהמשך, אותו תוכן חוזר לאתרים כמו ויקיפדיה, רדיט ופלטפורמות נוספות כהפניה חיצונית. ובדיוק מהאתרים האלו, מנועי הבינה המלאכותית שואבים את התשובות שלהם. זו לא שרשרת, אלא לולאה. כל שכבה מזינה את הבאה אחריה.
ידע ציבורי לא יכול להתבסס על פלטפורמה בבעלות פרטית של איש עסקים אחד, עם אינטרסים שעשויים להשתנות. החלפת מקור מוטה אחד באחר אינה פתרון, אלא אשליה
לאחרונה נכנסה לזירה שחקנית חדשה: גרוקפדיה, אנציקלופדיה המבוססת כולה על בינה מלאכותית בבעלות המיליארדר אילון מאסק. יש הטוענים שהיא מדויקת יותר ופחות מוטה פוליטית מוויקיפדיה (מבדיקה שלי על ערכים שקשורים לישראל, העם היהודי וההיסטוריה של המזרח התיכון היא יותר מדויקת מוויקיפדיה), ולפי דיווח שפורסם השבוע בגארדיאן, המודל האחרון של ChatGPT החל להתאמן על תכניה. אך גם כאן אין סיבה לאופטימיות יתר. ידע ציבורי לא יכול להתבסס על פלטפורמה בבעלות פרטית של איש עסקים אחד, עם אינטרסים שעשויים להשתנות. החלפת מקור מוטה אחד באחר אינה פתרון, אלא אשליה.
מדינות עוינות למערב מבינות היטב שזו הזירה המרכזית. לא טילים ולא טנקים, אלא תשתיות הידע, על מנת לייצר כאוס, קקופוניה ולפורר חברות מבפנים. ישראל היא מטרה מרכזית, אך היא אינה לבד. ובזמן שהאויבים משקיעים אסטרטגיה, משאבים וסבלנות, מדינות מערביות רבות, ובהן ישראל, עדיין מתייחסות לזירה הזו כאל רעש רקע.
אלה קינן הרעלת ידע היא זירה בפני עצמה. היא דורשת מדיניות סיכול, חשיפה, רגולציה, ולצידן השקעה עמוקה באוריינות ציבורית. ידע בעידן הבינה המלאכותית הוא תשתית לאומית. הגיעה העת לישראל ויתר המדינות בציר המערבי להתייחס באופן אקטיבי לזירה הזו כזירת מלחמה לכל דבר ועניין.
אלה קינן היא מייסדת-שותפה בארגון Here4Good, שבו היא מובילה את תחום יצירת התוכן והמחקר על השפעת גורמים זרים על דעת הקהל ברשתות חברתיות ובמודלי בינה מלאכותית, חשיפת קמפיינים ורשתות דיסאינפורמציה
