בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע את ראש העיר ערד יאיר מעיין בעבירות משמעת בגין הסתרת פרטים בנוגע לתואר האקדמי שלו, במסגרת מועמדותו לכמה משרות בכירות בשירות המדינה. בית הדין אימץ הסדר טיעון מתוקן וגזר על מעיין נזיפה ופסילה לשלוש שנים וחצי מכהונה בשירות המדינה.
מעיין, יליד 1967, שימש בין היתר כמנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב עד פרישתו ב-2023, ובעבר כיהן כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות וכמנכ"ל עיריית ירושלים.
יאיר מעיין. בית הדין נתן משקל מיוחד להתגייסותו למילואים מ-7/10
(צילום: הרצל יוסף)
על פי כתב התובענה המתוקן, למעיין יש תואר ראשון מטריניטי קולג' ויוניברסיטי - מוסד שאינו מוכר בישראל. כבר ב-2011 נפסלה מועמדותו לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בשל כך, אך הוא נמנע מלחשוף זאת במועמדויות מאוחרות יותר, ובהן לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ב-2020 ולתפקידים בכירים נוספים ב-2021, אפילו לאחר שבית הדין האזורי לעבודה קבע במפורש ב-2021 כי מילוי השאלון על ידו לקה בחוסר תום לב.
בהסדר הטיעון, שהתביעה וההגנה עתרו במשותף לאמצו, הודה מעיין בעובדות. בדיון גילה בית הדין אי-נחת מההצעה המקורית (פסילה לשנתיים וחצי), והצדדים הסכימו להחמירה לשלוש שנים וחצי.
בעניין אופי העבירה הבהירה התביעה כי כתב התובענה המתוקן אינו מייחס לנאשם מרמה, אך גם לא רשלנות. התביעה טענה כי מעיין פעל במודעות - היה מודע לחובת הגילוי שחלה עליו, והפר אותה במודעות. הוא היה צריך לגלות את העובדה שהתואר מטריניטי קולג' ויוניברסיטי אינו מוכר, שבקשתו לאישור שקילות נדחתה ושמועמדותו הקודמת נפסלה.
בטיעוניו לעונש ביקש סנגורו, עו"ד זוהר גיבס, להבחין בין המקרה למקרים חמורים יותר שהוצגו על ידי התביעה, בטענה שמדובר ב"אי-גילוי" ולא בזיוף פעיל. משקל מיוחד ניתן בבית הדין להתגייסותו של מעיין למילואים מאז 7 באוקטובר - כ-256 ימי מילואים בהתנדבות, למרות פטור מחובת שירות, כולל הקמת גדוד להגנת יישובי העוטף ופעילות לאיתור נעדרים.
בית הדין ציין כי אלמלא פרש מעיין משירות המדינה, מעשיו היו מצדיקים פיטורים לאלתר. גזר הדין ניתן ב-19 בפברואר 2026 אך פורסם רק כעת.
מעיין עצמו אמר בדיון כי ויתר על קריירה עסקית משגשגת בתחום האנרגיה והנדל"ן לטובת החזרה לשירות הציבורי, מתוך תחושת שליחות. הוא פירט את פועלו בתפקידים השונים, ודגש מיוחד בדבריו הושם על פעילותו מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". הוא תיאר כיצד שכל את אחיינו ב-7- באוקטובר ואיך התגייס למילואים באופן מיידי למרות היותו פטור מחובת שירות. מעיין הקים חמ"ל לאיתור נעדרים, סייע למשפחות ולחיילים בציוד ואף יזם כאמור הקמת גדוד מילואים חדש ("כוח אבשלום") להגנה על יישובי העוטף. לדבריו, הוא ביצע בשנה החולפת כ-256 ימי מילואים בהתנדבות מלאה, במקביל לכהונתו כראש עיר.
בנוגע לעבירות שבהן הורשע הסביר מעיין כי מאז קבלת התואר השני המוכר ממכללת קריית אונו בשנת 2011 הוא נהג להגיש מועמדות למכרזים על בסיס תואר זה בלבד, מתוך הבנה כי קיומו של תואר שני מייתר את הצורך בבחינת התואר הראשון. מעיין טען כי המקרה נשוא האישום השני היה מעין "תרגיל" שנועד להוכיח לבית הדין לעבודה כי בפרקטיקה הנוהגת, נציבות שירות המדינה מסתפקת בתואר השני. עם זאת, מעיין קיבל אחריות על מעשיו והודה כי היה עליו לפעול בשקיפות מלאה ולציין במפורש כי בידיו תואר ראשון שאינו מוכר (ללא שקילות), לצד התואר השני המוכר.
לבסוף, ביקש מעיין להתחשב בכך שעצם המעמד וההליך המשפטי מהווים ענישה קשה עבורו כנבחר ציבור, שכן יריביו הפוליטיים עושים שימוש בהליך כדי לפגוע בשמו הטוב ובמעמדו הציבורי. הוא חתם את דבריו בבקשה להתחשב בעובדה ששירת את הציבור עשרות שנים ללא רבב.
