כמה ימים לפני שימלאו שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, שורד השבי אלי שרעבי קורא למועצת זכויות האדם של האו"ם לפעול להכרה בחטיפת והחזקת החטופים בעזה כעינויים ולחקירת האחראים. דבריו של שרעבי מצטרפים לדוח של מכון ירושלים לצדק, שמתעד הרעבה, בידוד, התעללות ולוחמה פסיכולוגית, ומנתח אותם כעינויים ופשעים נגד האנושות.
קריאתו של שורד השבי שרעבי לאו"ם
"לא ידעתי שהמשפחה שלי נרצחה, גיליתי את זה רק כששוחררתי", תיאר שרעבי את הרגע שבו הסתיימו 491 ימי השבי שלו. שרעבי, שנחטף מביתו ביום הטבח ואיבד את אשתו ליאן ואת בנותיהם נויה ויעל, תיאר את התקופה שבה הוחזק במנהרות חמאס: "במשך 491 ימים הוחזקתי מתחת לאדמה, כבול, מורעב, מוכה ומושפל".
שורד השבי קרא לגוף הבינלאומי המוטה שנועד להגן ולקדם זכויות אדם בעולם לפעול: "המועצה הזו חייבת להכיר בעינויים, לדרוש חקירות פליליות ולהתמודד עם רשתות הטרור. צריך לקרוא לפשעים האלה בשמם. צריך לשים קץ לחסינות מעונש".
שרעבי הציג בדבריו את דוח מכון ירושלים לצדק, שתיעד כאמור את תנאי השבי והפרקטיקות שבהן השתמש חמאס נגד החטופים, ובכללם הרעבה מכוונת, בידוד קיצוני ושימוש בטרור פסיכולוגי. שרעבי סיפר כי חזר מהשבי במשקל של 44 קילוגרמים בלבד.
דוח מכון ירושלים לצדק ניתח את החזקת החטופים דרך האיסור המוחלט על עינויים במשפט הבינלאומי. הממצאים מבוססים על עדויותיהם של 78 שורדי שבי, שתועדו בין היתר על-ידי עו"ד יעל ויאס גבירצמן, מייסדת ארגון "אוקטובר 7 - צדק ללא גבולות". העדויות מתארות הרעבה מכוונת והפקרה רפואית, לצד תנאי כליאה קשים ובידוד ממושך. עוד מצביעה הסקירה על שימוש נרחב בטרור פסיכולוגי: 68% מהחטופים אולצו להשתתף בסרטוני תעמולה - פרקטיקה שהדוח מנתח כעינויים וכפגיעה בכבוד האדם.
לדברי עו"ד אורי מורד, מנהל מחלקת המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה הציבורית במכון ירושלים לצדק: "חטיפתם של תינוקות, קשישים ומשפחות שלמות מבתיהם, לצד עינויים והתעללות סיסטמתית, מהווים פגיעה אנושה בערכי היסוד של האנושות. הדוח מצביע על צורך דחוף במענה הוליסטי הכולל חקיקה בינלאומית מעודכנת והפעלת סמכויות שיפוט אוניברסליות, כדי להבטיח מיצוי דין מלא עם כל האחראים, מהמתכננים ועד אחרון השומרים במנהרות. שתיקה אל מול הזוועות, או הגדרת החטיפה כ'כלי מיקוח' גרידא, אינן אלא נרמול של עינויים".
עו"ד קסנדרה סול סאנס, מנהלת חטיבת המחקר והמשפט הבינלאומי במכון, אומרת: "הניתוח המשפטי בדוח מבסס כי חטיפת בני הערובה ב-7 באוקטובר אינה חוסה תחת ההגדרה של 'מעצר שרירותי' גרידא, אלא עולה כדי רמת החומרה של עינויים ופשעים נגד האנושות. הפרקטיקות המתועדות - החל מבידוד קיצוני ותנאי כליאה תת-אנושיים במנהרות, ועד לשימוש בלוחמה פסיכולוגית, מקיימות את כל יסודות העבירה לפי אמנת רומא ואמנת האו"ם נגד עינויים. מכיוון שמדובר בהפרת נורמות בעלות אופי של 'נורמה קוגנטית' - קמה חובה משפטית שמחייבת את מדינות העולם כולן, להפעיל סמכות שיפוט אוניברסלית, לחקור ולהעמיד לדין את האחראים לכך".
מכון ירושלים לצדק קורא למנגנוני האו"ם להכיר בחטיפת הישראלים כמעשי עינויים ופשעים נגד האנושות, להכיר בשורדי השבי ובמשפחותיהם כקורבנות עינויים הזכאים לשיקום ולפיצוי, ולפעול לחקירת האחראים ולהעמדתם לדין.
פשעי המין של חמאס בדיון באבו דאבי
בתוך כך, סוגיית פשעי המין במהלך הטבח ובשבי עלתה אתמול לדיון באחד הפורומים הבינלאומיים המרכזיים שעוסקים במאבק בפשיעה ובמשפט פלילי - הקונגרס ה-15 של האו"ם למניעת פשיעה ומשפט פלילי באבו דאבי.
במסגרת התוכנית הרשמית של הקונגרס, תנועת ויצו העולמית כינסה דיון בינלאומי שעסק בשאלה כיצד ניתן לתעד אלימות מינית בזמן מלחמה וטרור באופן שיאפשר בהמשך להביא את מבצעיה לדין. הקונגרס מתקיים אחת לחמש שנים ומשתתפים בו נציגי מדינות, אנשי משפט ואכיפה, גופי האו"ם וארגוני חברה אזרחית.
במוקד הדיון עמדה השאלה כיצד הופכים עדויות של נפגעות ונפגעי אלימות מינית לראיות משפטיות שניתן יהיה להשתמש בהן בהליכים פליליים. המשתתפים דנו בדרכי תיעוד ושימור ראיות, בהתמודדות עם הפצת עדויות ברשתות החברתיות, בזיופים ובהכחשה, וכן באפשרות להשתמש בכלים של בינה מלאכותית לשימור עדויות תוך שמירה על הסכמה, פרטיות וכבוד הנפגעים. לצד הניסיון הישראלי, הוצג גם הניסיון האוקראיני בהתמודדות עם חקירת אלימות מינית במהלך מלחמה.
בדיון השתתפו, בין היתר, עו"ד אל"ם במיל' שרון זגגי-פנחס, ממייסדות ומנהלת פרויקט דינה ולשעבר התובעת הצבאית הראשית; השופטת בדימוס נאוה בן-אור, לשעבר שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים ומשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; עו"ד שרון בניאן, מנכ"לית האיגוד הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, שהנחתה את הפאנל; עו"ד בן וולהאוס, מומחה למשפט בינלאומי; שירן מלמדובסקי-סומך, מייסדת Generative AI for Good, שהציגה את פרויקט Hearing Their Voices; וכן ויקטוריה קרפה, סגנית יו"ר ארגון המשפטניות האוקראיני JurFem.
המשתתפים דנו בדרכי תיעוד ושימור ראיות
(צילום: שאול גולן )
במקביל, במסגרת הקונגרס הוצג גם פרויקט RAIA של פרופ' יפעת ביטון וצוות החוקרות שלה. הפרויקט מבקש להפוך את הידע והמתודולוגיה שנצברו בעקבות מתקפת 7 באוקטובר לכלים מעשיים עבור מגיבים ראשונים בזירות טרור ברחבי העולם, במטרה לשפר את הזיהוי, התיעוד ושימור הראיות במקרים של אלימות מינית ומגדרית.
לדברי ביטון, הצגת הפרויקט באבו דאבי התמקדה בשלב הבא של ההתמודדות עם פשעי מין בזירות טרור: לא רק בהכרה בחשיבות התיעוד, אלא ביצירת מנגנונים שיאפשרו למגיבים בשטח לפעול בזמן אמת ולמנוע אובדן ראיות. בפאנל שבו הוצג הפרויקט השתתפו, בין היתר, שגריר ישראל למוסדות האו"ם בווינה דוד רוט, שגרירי שווייץ וגרמניה ומנהל האגף למאבק בטרור ב-UNODC, רוברטו ארביטרי.
הדיונים עסקו בשני היבטים משלימים של ההתמודדות עם פשעי מין בזירות מלחמה וטרור: מחד, הצורך בתיעוד ושימור ראיות באופן שיאפשר הליכים משפטיים בעתיד; ומאידך, יצירת כלים ומנגנונים שיאפשרו לזהות ולתעד את הפשעים כבר בזמן אמת, בזירה שבה הכאוס מקשה על איסוף ראיות ועל שמירת עדויות.
"השאלה עכשיו היא מי ייתן על זה את הדין"
ענת וידור, נשיאת ויצו העולמית, אמרה בפתח הדיון כי "שלוש שנים נאבקנו כדי שהעולם יכיר במה שעברו נשים וגברים ב-7 באוקטובר ובשבי, אבל הכרה לבדה לא מספיקה, והשאלה עכשיו היא מי ייתן על זה את הדין". לדבריה, ויצו מבקשת להשתמש במעמדה בזירה הבינלאומית כדי להביא מומחים ישראלים ובינלאומיים אל מוסדות האו"ם ולהעלות בהם את סוגיית האחריות המשפטית לפשעי מין בזמן מלחמה.
וידור ציינה כי ויצו הייתה התנועה הציונית הראשונה שנכנסה לאו"ם, ושהיא פועלת באמצעות הנציגויות שלה ברחבי העולם לקידום הנושא. לדבריה, "זה מה שנקרא דיפלומטיה אלטרנטיבית".
הדיון באבו דאבי הוא חלק מפעילות רחבה יותר של ויצו בזירה הבינלאומית. הארגון פעל להנגשת "פרויקט דינה" לאו"ם, ובמרץ השנה התקיים בניו יורק אירוע בנושא מיצוי הדין בפשעי מין בזמן מלחמה במסגרת ועידת נציבות האו"ם למעמד האישה, בשיתוף המשלחת הקבועה של צ'כיה לאו"ם, האיגוד הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, "פרויקט דינה" וויצו העולמית.
ביטון סיכמה את הצגת פרויקט RAIA באבו דאבי באמירה כי המטרה היא להבטיח שהכאוס הנוצר בזירות טרור ומלחמה לא יוביל למחיקת ראיות ולהשתקת קורבנות. לדבריה, הידע שנצבר בעקבות הכשלים בזיהוי ובתיעוד בזמן אמת לאחר 7 באוקטובר נועד להפוך לכלים שיסייעו להתמודד עם אירועים דומים בעתיד ברחבי העולם.
