שעות ספורות לפני הודעתו הדרמטית של הנשיא טראמפ על פריצת דרך במשא ומתן בין איראן לארצות הברית, ההתפתחויות האחרונות בזירות האיראנית והלבנונית איימו לדרדר שוב את האזור למלחמה כוללת. סבב הלחימה הקצר בין איראן לישראל היה שיאו של ניסיון איראני לכפות על ישראל משוואה חדשה: תגובה ישירה נגד ישראל בעקבות תקיפה ישראלית בביירות. מבחינת טהרן, חיזבאללה אינו רק בעל ברית אזורי אלא מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומית שלה. מאמרי פרשנות שהתפרסמו לאחרונה באיראן ביטאו את התחזקות התפיסה הגורסת כי בעקבות "שאגת הארי" יש לייחס חשיבות רבה יותר לשימור הזיקה בין איראן ל"ציר ההתנגדות", ובמיוחד לחיזבאללה.
מוקדם להעריך האם ישראל הצליחה בתקיפתה בביירות לנתק את הזיקה בין התיק האיראני לתיק הלבנוני. הערכה חד-משמעית יותר תהיה אפשרית רק בפעם הבאה שבה ישראל תשוב ותתקוף בביירות, ובהתאם לתגובה האיראנית. בכל מקרה, השפעתה הניכרת של איראן על חיזבאללה מאפשרת לה לווסת את רמת ההסלמה מול ישראל. בינתיים, גם בביירות מבינים כי המפתח ליישום הפסקת האש אינו נמצא בידי ממשלת לבנון אלא בידי חיזבאללה ובמידה רבה אף יותר בידי טהרן. דבריו של ראש משלחת המשא ומתן הלבנונית עם ישראל, סימון כרם, משקפים היטב מציאות זו. בשיחה עם עיתונאים הביע כרם ספק ביכולתו של המשא ומתן עם ישראל להתקדם כל עוד חיזבאללה אינו מתחייב להסדרים המתגבשים.
מוקדם להעריך האם ישראל הצליחה בתקיפתה בביירות לנתק את הזיקה בין התיק האיראני לתיק הלבנוני. הערכה חד-משמעית יותר תהיה אפשרית רק בפעם הבאה שבה ישראל תשוב ותתקוף בביירות, ובהתאם לתגובה האיראנית
במקביל, גם בחיזבאללה ממשיכים להציג את הברית עם איראן כנכס אסטרטגי שאין עליו עוררין. העיתונאי הלבנוני אבראהים אל-אמין המזוהה עם הארגון טען בימים האחרונים כי טהרן אינה מתכוונת לנטוש את הארגון וכי המחויבות אליו היא חלק בלתי נפרד מהדוקטרינה הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית. לטענתו, התקיפה האיראנית הישירה נגד ישראל אינה אירוע חד־פעמי אלא ביטוי למדיניות חדשה שעשויה לחזור על עצמה בעתיד.
בתוך כך, בזירה האיראנית עצמה עבר העימות מול ארצות הברית לשלב חדש של מלחמת התשה. הנשיא טראמפ, המתוסכל מהעיכוב בתשובתה של טהרן להצעה האמריקאית האחרונה ומסירובה להיכנע לדרישותיו, החליט לאמץ מדיניות חדשה של ניהול משא ומתן תחת אש ולהגביר את הלחץ הצבאי לצד הלחץ הכלכלי. התקיפות האמריקאיות באיראן בימים האחרונים נועדו לגרוע מהיכולות הצבאיות האיראניות המשמשות לפגיעה אפשרית בתנועת מיכליות במצר הורמוז ושעשויות לשמש אותה בתרחיש של חידוש המלחמה. חשוב מכך, הן נועדו להפעיל לחץ שיוביל את איראן להתגמש במשא ומתן ולהסכים לסגור עסקה עם ארצות הברית.
חרף הודעתו של הנשיא טראמפ על הסכם המתגבש עם איראן, ספק רב אם התקיפות האמריקאיות אכן השיגו את היעד המדיני המיוחל. התקשורת האיראנית שבה והדגישה השבוע כי איראן לא תעניק בשולחן המשא ומתן את מה שסירבה להסכים לו תחת אש. מאמר פרשנות באתר החדשות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, הגיב לגל התקיפות האמריקאיות המחודש והדגיש כי על איראן להגיב ל"טיפשות האמריקאית" באופן שירתיע את ארצות הברית ולא באמצעות ויתורים מדיניים כדי לשבור את האשליות האמריקאיות כי ניתן לסחוט ויתורים איראניים באמצעות מתקפות חוזרות ונשנות.
בישראל היו שראו בהתכתשות הגוברת בין איראן לארצות הברית התפתחות חיובית, שעשויה להתיש את איראן, לשחוק בהדרגה את יכולותיה, להעמיק את מצוקתה, לכפות עליה ויתורים משמעותיים ולהרחיק אפשרות להסכם שאינו צפוי לספק מענה לדרישותיה של ישראל, בעיקר בסוגיית הגרעין, ואף להזרים מיליארדי דולרים לקופתו המידלדלת של המשטר האיראני. עם זאת, ספק רב אם מה שארבעים ימי לחימה עצימה ושבועות ארוכים של לחץ כלכלי מתמשך לא השיגו, היה מושג באמצעות המשך התקיפות במתכונת הנוכחית. המשטר האיראני ממשיך לשלם מחירים כלכליים בגין המשך המצור הימי, אך בשלב זה אין כל עדות לכך שהוא מוכן להגמיש את עמדותיו.
יתר על כן, גם אם העימותים הללו היו מובילים בסופו של דבר לחידוש המלחמה בהיקף מלא, כלל לא בטוח שהיה בכך כדי לקדם את היעד האסטרטגי המרכזי מבחינתה של ישראל: בלימת דרכה של איראן לנשק גרעיני. ללא מהלך מבצעי שאינו נטול סיכונים, שיוכל לפגוע באופן משמעותי במתקני הגרעין התת-קרקעיים ולהוציא את מאגרי האורניום המועשר לרמות גבוהות שנותרו בידי איראן, עלול גם סבב מלחמתי נוסף להסתיים ללא פתרון משביע רצון לבעיית הגרעין.
בסיכומו של דבר, המצב הנוכחי של "לא מלחמה ולא שלום" אומנם עיכב את היכולת להגיע להסדרה שעלולה להיות בעייתית מבחינת ישראל, אך הוא רחוק מלהיות מצב רצוי לאורך זמן. ההנהגה האיראנית החדשה ממשיכה להפגין ביטחון עצמי, נכונות ליטול סיכונים ודבקות באידיאולוגיית ההתנגדות. כל עוד סוגיית הגרעין אינה נפתרת – בין אם באמצעות הסדר מדיני ובין אם באמצעות פעולה צבאית אפקטיבית – קשה לראות כיצד המשך הסטטוס קוו משרת את האינטרס הישראלי. ההתקדמות החלקית שהשיגה איראן ביכולות הגרעין שלה בחודשים שחלפו בין "עם כלביא" ל"שאגת הארי" מוכיחה כי גם הפגיעות המשמעותיות, שנגרמו ליכולות העשרת האורניום במהלך מלחמת 12 הימים, אינן מונעות בהכרח את שיקומן לאורך זמן, במיוחד לנוכח המוטיבציה הגוברת של המשטר בטהרן להגיע לנשק גרעיני. מעבר לכך ספק אם ישראל יכולה להרשות לעצמה להמשיך במדיניות של סבבים תכופים מול איראן ללא הכרעה ברורה.
רז צימט אילו היה ניתן להבטיח כי המשטר האיראני לא ישרוד לאורך זמן, אפשר היה להמשיך בינתיים ללא הסדרה ותוך פיקוח מודיעיני הדוק ככל הניתן. אלא שחרף האתגרים הרבים הניצבים בפני הרפובליקה האסלאמית, לא ניתן להצביע בשלב זה על איום מיידי משמעותי שעלול לערער את יציבות המשטר. במציאות כזו, הזמן אינו בהכרח פועל לטובת ישראל. זאת, במיוחד לנוכח התגברות הקולות בארצות הברית המסתייגים מהמלחמה האחרונה ועלולים להקשות על ישראל לגייס שוב את מעורבותה הפעילה של וושינגטון במערכה צבאית נוספת.
ד"ר רז צימט הוא מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
