היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע היום (שני) לבית המשפט העליון, שצפוי לקיים דיון בערעור על פינוי בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, כי לא יהיה צד בדיון האזרחי שעיקרו סכסוך על בעלות הבתים. בשבועות האחרונים פרצו מהומות אלימות בשכונה שהובילו בין היתר לעימותים קשים בין כוחות הביטחון לערבים.
"לאחר עיון במכלול החומרים שהועברו ליועץ המשפטי לממשלה על ידי הצדדים ולנוכח ההליכים המשפטיים הרבים שנוהלו ביחס למקרקעין שבמוקד המחלוקת במהלך השנים, לרבות בבית משפט נכבד זה, ולנוכח הקביעות העובדתיות והמשפטיות שהוצגו בהליכים אלה, הגיע היועץ המשפטי לממשלה לכלל מסקנה כי אין מקום להתייצבותו להליך בהתאם לסמכותו", נכתב בהודעה.
3 צפייה בגלריה
  התפרעויות בשייח ג'ראח
  התפרעויות בשייח ג'ראח
התפרעויות בשייח ג'ראח
( צילום: AFP)
3 צפייה בגלריה
אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט
(צילום: מוטי קמחי)
בחודש שעבר בסמוך לקיום דיון בנושא, בית המשפט העליון נעתר לבקשת מנדלבליט ודחה את הדיון בבקשת הערעור שנוגעת לפינוי תושבים ערבים מבתים בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים. סיבת בקשת הדחייה: מנדלבליט הודיע לבית המשפט כי הוא שוקל להצטרף להליך ולהתייצב לדיון. אז הוגשה הבקשה לבקשת הדרג המדיני על רקע ההסלמה הביטחונית ובית המשפט נעתר ודחה את הדיון.
מדובר בבקשת רשות ערעור אזרחי על בקשת פינוי דירות מגורים, בעקבות קביעת בית המשפט המחוזי בבירה, שדחה את ערעור שמונה תושבי מזרח ירושלים בעלי תעודת זהות ישראלית, שהם או בני משפחתם מחזיקים דירות בשכונת שייח ג'ראח במתחם נחלת שמעון סמוך לקבר שמעון הצדיק.
המערערים פנו לבית המשפט העליון וביקשו למנוע את פינויים או פינוי בני משפחתם מאותם נכסים, לאחר שהפסידו כאמור בערכאות נמוכות יותר. בדיון בבית המשפט המחוזי טענו המערערים כי הם רכשו ב-1956 בתים, שנבנו בשכונת שייח ג'ראח על ידי משרד השיכון הירדני. לטענתם, הם או אבותיהם קיבלו הסכמים שלפיהם ויתרו על "תעודת פליט" ובתמורה קיבלו לרשותם את הדירות.
3 צפייה בגלריה
תיעוד המעצרים בשייח ג'ראח
תיעוד המעצרים בשייח ג'ראח
מעצרים בשייח ג'ראח
(צילום: רויטרס)

עוד טענו המערערים כי לא נעשה הסדר לקרקע. בהמשך, השטח הגיע לידיה של חברת "נחלת שמעון" שטוענת כי רכשה כדין את הזכויות מוועדים שהיו בעלי הקרקע לפני 1948 ואף חידשו את הרישום ב-1972. בערכאה הראשונה קבע בית משפט השלום בירושלים כי המערערים הם פולשים וקיבל את תביעת הפינוי שלהם. המערערים דחו את הטענות וטענו בבית המשפט המחוזי כי במסגרת ההסכם עם הירדנים הם הפכו לבעלים החוקיים של הדירות וגרים במתחם כבר 60 שנה.
מנגד, חברת "נחלת שמעון" טענה שמדובר בלא פחות מ"טיעונים דמיוניים". נציג החברה טען כי אין הסכם אחד שאותו הציגו העותרים וכי אין שום מסמך מרשות ירדנית שקושר את העותרים לנכסים. "הם לא גרים שם והם משכירים בתים לאחרים", נטען בשם החברה. "הירדנים לא מאשרים שיש להם זכויות".
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בפברואר השנה, פורט כיצד "נחלת שמעון" רכשה את הזכויות מבעלים קודמים - "ועדת הספרדים בירושלים" ו-"הוועד הכללי של כנסת ישראל לצדקה". הערעור של התושבים נדחה, ונפסק כי עליהם לשלם הוצאות משפט בסך 80 אלף שקלים.
העותרים פנו לעליון וטענו כי לא זכו לדיון הוגן בערכאות קודמות. נטען כי ננקטה נגדם "עוינות בלתי מוסברת ולא ראויה". עוד נטען כי מעולם לא נבדק תיק חידוש רישום הזכויות בפנקס השטרות, שנעשה בשם כל הוועדים וכל ההליכים שנידונו נרשמו על בסיסו. לכן, נטען, הם אינם פולשים או מסיגי גבול. בדיון קודם הועלו הצעות לפשרה אך הצדדים לא הגיעו להסכמות. לפיכך, בית המשפט העליון יצטרך להכריע בסוגיה.
ברקע הסוגיה המשפטית, פרצו בשבועות האחרונים מהומות אלימות בשכונה שהובילו בין היתר לעימותים הקשים בין כוחות הביטחון לערבים בשייח ג'ראח ובמקומות נוספים בירושלים. דיון נוסף בסוגיה הנפיצה טרם נקבע.