לשמוח על לוחם, שבכל ליבו האמין שעליו להשאיר מאחור את חייו הבטוחים בניו ג'רזי כדי לשמור על מדינת היהודים, ועלה לישראל לבדו, ונחטף כשהוא לובש את מדיה – וחוזר בשיירת צלב אדום, בחולצת אדידס, כובע לראשו, חיוור, רזה. לבדו.
לשמוח על גולנצ'יק שהתנדב להישאר שבת, ונחטף תוך כדי שמירה מעמדה המשקיפה לגבול האויב – כמו בשיר "על חומותיך הפקדתי שומרים" – ורק עכשיו, אחרי 584 ימים, השומר שלא שמרנו עליו, מפלס דרך חזרה אל חייו מבין רוצחי חמאס בחאן יונס.
לשמוח על נער גדול, שבבוקר השבעה באוקטובר קיבל הודעה מאימו יעל "תשמור על עצמך. אני איתך", וסוף סוף, אחרי יותר משנה וחצי, צועד אל זרועותיה המושטות, רועדות, יותר מדי מחכות. אל האוכל שסבתא ורדה הכינה לו. אל הדגל של גדוד 51.
לשמוח על בן 21, ששנתיים מחייו, בתופת המנהרות, עיניו החולמניות לא חוו בקיעת זריחה, ארגמן פריחה - ועכשיו, אמצע מאי, הן פוגשות שקיעת סוף אביב שמתחלפת בירח מלא.
רגע נדיר ויקר
לשמוח על עוד רגע יקר של חיבור בין כל קצוות העם, רגע נדיר של דמעות משותפות - ולכאוב שלא מנהיגות וחוכמה ואומץ מתוכנו הן שהובילן לרגע הזה.
לשמוח על התרגשות של "שבו בנים לגבולם" - כלומר שב בן אחד לגבולו - ולדעת שערכי הארץ המחכים לו הם פחות ערכי ארץ צבי, פחות ערכי ארץ "מבצע יונתן", פחות ערכי ארץ ערבות הדדית.
לשמוח כאילו ברקע אין ממשלה שהפקיעה לישות זרה את ריבונותה הערכית, את חובתה החשובה מכולם – לדאוג לבניה.
לשמוח כאילו מולנו אין סלקציות לחיים ולגיהנום המנהרות. מגדר, גיל, מצב בריאותי - אזרחות. סלקציות שהעם היהודי ידע בעברו החשוך, והבטיח לעצמו שאלו לא יהיו עוד.
לשמוח כאילו אין נסיבות. פשוט לשמוח על עוד חיים שניצלו. על אדם, לוחם, גולנצ'יק, ישראלי, יהודי, שבשיחה הראשונה עם אמא מתבדח. שנותן לנו אוויר במבטו. שמתרפק על הורים, שהתייסרו ונאבקו על הלוחם שלהם
לשמוח כאילו אין פה משפחות חטופים שסבורות יותר היום, בדרך המוחשית ביותר, שדפקו אולי על הדלת של המדינה הלא נכונה.
לשמוח למרות שבמנהרות התופת יש עדיין 23 חטופים, כנראה - ולהם יש רק אזרחות ישראלית.
ליאור בן עמיצילום: יובל חןלשמוח כאילו אלה אנחנו שעשינו את הדבר הנכון; כאילו אנחנו מלאנו את חובתנו המוסרית; כאילו אנחנו שותפים גאים.
לשמוח כאילו אין נסיבות. פשוט לשמוח על עוד חיים שניצלו. על אדם, לוחם, גולנצ'יק, ישראלי, יהודי, שבשיחה הראשונה עם אמא מתבדח. שנותן לנו אוויר במבטו. שמתרפק על הורים, שהתייסרו ונאבקו על הלוחם שלהם.
לשמוח על חייל שחוזר הביתה. לשמוח, להתרגש, לברך, לייחל לבאים, להודות. לרגע לשכוח מהנסיבות.
עידן אלכסנדר ברוך השב.
