מתקפת סייבר על מערכות מים פגעה בשבע מדינות ברחבי ארצות הברית, ולפי "ניו יורק טיימס", ייתכן שהנזק אף גדול יותר. מדינת מינסוטה הייתה הראשונה שדיווחה על המתקפות שפגעו במערכות המים במדינה, ואליה הצטרפה גם מישיגן. אין על כך הודעה רשמית בארה"ב, אולם מסתמן כי איראן היא זו שעומדת מאחורי המבצע.
ביום חמישי האחרון מסרו ה-FBI והסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (EPA) כי לפחות שבע מדינות בארה"ב דיווחו על תקריות במערכת המים ל-FBI. בדיווח נכתב כי לא היו סימנים כלשהם לפגיעה באספקת המים, אבל ברחבי ארה"ב נערכו לתקלות אפשריות במחשבים שבדרך כלל מפקחים על איכות המים - ורמות הכימיקלים בהם.
בארה"ב דיווחו אמנם כי למתקפה כזו אין תקדים. אבל ב-ynet נחשף עוד ב-2020, כי איראן הוציאה לפועל מתקפת סייבר על מתקני המים בישראל. באותה שנה חשף ב"פייננשל טיימס" גורם מודיעין מערבי כי מטרת התקיפה הייתה העלאת רמת הכלור שבמים המוזרמים לבתי האזרחים בישראל.
ארבעה גורמים ישראליים וגורם מערבי סיפרו אז לעיתון כי האיראנים פרצו לתוכנות שמפעילות את משאבות המים בישראל לאחר שעברו בשרתים אמריקניים ואירופיים כדי להסתיר את מקור הקוד. לדברי הגורם המערבי, מתקפת הסייבר עלולה הייתה להוביל להשבתת המשאבות לאחר גילוי החריגה הכימית, דבר שעלול היה להותיר אלפי אזרחים ללא מים בברזים בזמן גל חום שפקד אז את ישראל.
כך או כך, לעת עתה אין ודאות בארה"ב שמתקפת הסייבר יצאה לפועל בשליחות איראן, ולפי הרשויות בארה"ב, החקירה נמצאת בשלבים ראשוניים. אבל לפי הדיווח, איראן הגבירה את מתקפות הסייבר שלה מאז המלחמה עם ישראל וארה"ב, ובעבר ניסו האיראנים לפגוע במתקני מים דומים בארה"ב. ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי לעת עתה לא נראה שמדובר במתקפה על רקע כלכלי - מה שמפחית את הסיכויים שמדובר במעשה פלילי.
טראמפ. מאשים את מדינת מינסוטה, שבראשה עומד מי שהיה סגנה של קמלה האריס
(צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)
הנשיא דונלד טראמפ המעיט בגודל האירוע אתמול, כשנשאל על כך. הוא האשים את מדינת מינסוטה, שהזהירה על המקרה במהירות והביאה מדינות נוספות לבדוק את מערכות המים שלהן. "אני חושב שמינסוטה עומדת מאחורי זה", אמר אתמול טראמפ, "אני לא מאמין שהייתה מתקפת סייבר איראנית". מושל מינסוטה טים וולץ, שהיה סגנה של המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס במירוץ האחרון לנשיאות, דחה את טענות טראמפ ואמר: "כך נראית לחימה מודרנית".
לאחר דברי טראמפ, גורמים פדרליים אמרו בשיחות סגורות כי איראן נותרה החשודה המרכזית, אבל הסבירו שהחקירה נמצאת בשלבים ראשוניים - ועדיין אין הוכחות חד משמעיות. חקירות סייבר, כך תואר, לוקחות לעיתים חודשים עד הגעה למסקנות סופיות.
נייט ג'ורג', ראש עיריית בראהם, עיר קטנה מצפון למיניאפוליס שבמינסוטה שהייתה בין אלה שמתקפת הסייבר כוונה אליהן, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי לגורמים פדרליים ומקומיים היה ספק מועט מאוד לגבי השאלה מי עומד מאחורי העניין. "אנחנו מקבלים שבבי מידע ממדינת מינסוטה ומ-FBI", הוא אמר בריאיון. ג'ורג', רפובליקני שמתמודד לתפקיד מבקר מדינת מינסוטה, הוסיף כי הרשויות "די בטוחות" שגורמים איראניים עומדים מאחורי המתקפה, אך הן "מורתעות מלומר זאת בפומבי".
גורמים רשמיים בארה"ב סירבו לפרט אילו מדינות הושפעו ממתקפת הסייבר, אולם במישיגן גם הודו, יחד עם מינסוטה, שנפגעו. "קיבלנו מספר קטן של דיווחים מקהילות במישיגן המצביעים על פעילות התואמת את מה שהסוכנויות הפדרליות תיארו", אמר דייל ג'ורג', דובר מטעם מדינת מישיגן, שהוסיף כי כל המערכות שהושפעו ממשיכות לפעול בבטחה וכי "אין השפעות ידועות המהוות חשש לבריאות הציבור".
אלכס אורליאן, קבלן אבטחת סייבר לשעבר בממשל האמריקני שמתמחה במעקב אחר קבוצות פריצה איראניות, אמר כי טהרן עוסקת במגוון רחב של פעולות פריצה נגד מטרות אמריקניות, ישראליות ומזרח-תיכוניות מאז תחילת המלחמה. החדירות למערכות המים בארה"ב, לדבריו, נראות כהסלמה משמעותית. "מה שחסר תקדים כאן הוא שאנו רואים השפעות ישירות ומוחשיות על מערכות בקרה בתוך התשתיות הקריטיות של ארה"ב", אמר אורליאן.
בישראל לא רוצים להיתפס כמחרחרי מלחמה. טראמפ ונתניהו בבית הלבן, השבוע
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) עדכנה אתמול כי ההאקרים כיוונו ל"מתקני מים מכל הגדלים", והמליצה למתקנים לנתק מהאינטרנט בקרים שעלולים להיפגע. מתקפת הסייבר, מסרה הסוכנות, "הובילה להודעות על הרתחת מים ופעולות ידניות מתמשכות". גורמי מודיעין לשעבר ומומחי אבטחת סייבר אמרו כי סביר מאוד שההאקרים ניצלו הזדמנות מבצעית ולא בחרו ערים ספציפיות לפגוע בהן.
מתוח במזרח התיכון
הדיווח מגיע במקביל למתיחות הגואה במזרח התיכון ולקראת אפשרות של חידוש האש באיראן. אחרי שדיווחו אמש מפי מקורות כי ארה"ב וישראל מתכננות את אחד ממבצעי ההפצצה המשמעותיים ביותר עד כה באיראן בסוף השבוע, ברשת CBS דווח הערב מפי גורם ישראלי רשמי כי "ישראל אינה מודעת להחלטה לחדש את המבצע הצבאי במלואו, וגם לא התקבלה בקשה בישראל להצטרף לפעולות צבאיות נגד איראן". הגורם אמר את הדברים בעילום שם, בזמן שבישראל שומרים על שתיקה.
על רקע הביקורת הפנימית על טראמפ בעקבות היציאה למלחמה עם איראן, בישראל נמנעים מלהיתפס כמחרחרי מלחמה וממתינים להחלטה בבית הלבן. נראה שהנשיא האמריקני אכן מאבד סבלנות, אך לכאורה אין סיבה שישבור כעת את הכלים, חודשים בודדים לפני בחירות האמצע, כשמחירי הדלק בעלייה. מצד שני, ייתכן גם שיחשוב שמכה חזקה תאפשר לו להשיג ניצחון מהיר. בסופו של דבר זה תלוי במה הצבא האמריקני יגיד לו.
בינתיים, שגרירויות אמריקניות באזור - בהן בחריין, עיראק, ירדן, כוויית, לבנון, עומאן, קטאר, סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וגם ישראל - פרסמו אזהרות ביטחוניות לאזרחים שלהן, וקראו להם לעזוב או להיות מוכנים לעזוב מיידית בעקבות הסלמה אפשרית.
