המחלוקות הגדולות בין הרמטכ"ל אייל זמיר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ בדיון אתמול בבסיס פלמחים עשויות להפוך גם לשאלה של המשך כהונתו הרמטכ"ל, ועלולות לעלות לו בשנה רביעית בתפקיד.
בדיון אתמול זמיר התנגד להנחיית הדרג המדיני להמשיך בפעילות צה"ל בחברון בעקבות הפיגוע ביום שישי, שבו נהרגו שני לוחמי צה"ל. זמיר טען כי הפעילות מוצתה מבחינה מבצעית, בין היתר משום שלא נמצאו אמצעי לחימה. בנוסף, הוא סבר כי מבחינה משפטית יש להחזיר את התושבים לבתיהם, לאחר שהוצאו מהם במסגרת הפעילות. בהתאם לעמדת הרמטכ"ל, צה"ל עצר את הפעולה. אתמול הורו נתניהו וכ"ץ לחדש אותה ולהשאיר את הכתר על חברון, משיקולי הרתעה וגביית מחיר.
כ"ץ הסביר את עמדתו בכך שהחקירה טרם מוצתה. "מעבר לשיקולים ברורים של הרתעה וגביית מחיר, החקירה של הפיגוע טרם מוצתה. עוד אין לנו מידע מי מסביבת המחבלים ידע או לא ידע על הפיגוע. לכן לא יעלה על הדעת לסיים את המבצע יממה בלבד אחרי שהתחיל", אמר.
המשמעות היא שהצבא לא מימש את הנחיית הדרג המדיני להמשיך בפעולה, ואתמול נדרשה הנחיה נוספת כדי להורות על חידושה. העימות הזה ממחיש את עומק המשבר ביחסים בין הרמטכ"ל לדרג המדיני, ובעיקר מול שר הביטחון. הוא לא נולד בימים האחרונים, אך בשבועות האחרונים הגיע לשיא חדש.
הרמטכ"ל בזירת הפיגוע שהוביל למבצע בחברון
(צילום: דובר צה"ל)
כפי שהדברים נראים כעת, יממה לפני פתיחת הקלפיות, ניתן להעריך בזהירות כי תוצאות הבחירות עשויות להשפיע גם על עתידו של זמיר. מערכת היחסים בינו לבין נתניהו, ובעיקר מול כ"ץ, הגיעה לנקודת שפל. אם השניים יישארו בשלטון, ההערכה היא שיפעלו לסיום כהונתו של הרמטכ"ל.
בדיון בפלמחים הציג זמיר את עמדתו, שלפיה היעדים המבצעיים המיידיים בחברון כבר הושגו, ואין הצדקה להמשך פעילות התקפית רחבה בשכונות הצפופות בעיר. הוא הציג גם את המודיעין שלפיו קיימת אפשרות שהמחבלים כוונו מבחוץ, בין היתר בידי גורמים של חמאס בטורקיה, וסבר כי נכון לסיים את הפעילות ולהפנות את הכוחות והקשב לגזרות נוספות.
עמדתו של זמיר קיבלה חיזוק גם מהשטח. מפקדים בגזרת חברון אמרו כי הפעולה מוצתה מבחינה מבצעית, לאחר שהכוחות סרקו את השטח ולא איתרו אמצעי לחימה. לדבריהם, אין תועלת מבצעית בהמשך שהיית הכוחות במקום, והותרתם בעיר ללא ממצאים נוספים אינה משרתת את מטרות הפעולה. הדברים מחזקים את טענת הרמטכ"ל כי יש להבחין בין הצורך בתגובה נחושה לפיגוע, לבין המשך פעילות צבאית שכבר אינה משיגה תוצאות מבצעיות.
לצד השיקולים המבצעיים והמשפטיים, זמיר חשש מהסיכון לחיי הלוחמים, מחיכוך מבצעי מיותר ומהאפשרות שהמשך הפעולה יגביר את הסיכון להסלמה. מנגד, הדרג המדיני ראה בהמשך הכתר ובהותרת התושבים מחוץ לבתיהם חלק מהתגובה הנדרשת לפיגוע. הוויכוח עלה לטונים גבוהים בנוכחות כמה אלופים, ובסופו הוחלט להמשיך בפעילות.
המחלוקת באיראן
גם סביב איראן קיימים פערים בין הרמטכ״ל לדרג המדיני, אך המחלוקת אינה בהכרח על השאלה אם ישראל תידרש לסבב לחימה נוסף - אלא בעיקר על העיתוי ועל הדרך שבה מתנהלים מול טהרן. כפי שפרסמנו בסוף השבוע, בכירים בצה״ל הבהירו כי אין סיבה לתקוף באיראן לפני הבחירות, אלא אם כן תזוהה היערכות איראנית לתקוף את ישראל. בצבא עוקבים אחר ההתפתחויות ונערכים בהתאם, אך מבקשים להימנע ממצב שבו דריכות צבאית הופכת למלחמה בגלל טעות בהערכת כוונותיו של הצד השני.
בצה״ל מוטרדים גם מהתנהלות הדרג המדיני. בזמן שהצבא מנסה לשמור על דריכות גבוהה בלי להידרדר להסלמה, נתניהו וכ״ץ ממשיכים להתבטא בפומבי בנוגע לאפשרות של תקיפה ישראלית. זמיר הזהיר מפני ההשלכות האפשריות של ההתבטאויות האלה, שעלולות להגביר את החשד האיראני שישראל עומדת לתקוף ולהוביל למיסקלקולציה.
במצב כזה, שני הצדדים עלולים להיכנס למעגל מסוכן של צעדים ותגובות, שבמסגרתם ישראל מזהה היערכות איראנית ומגבירה כוננות, ואילו איראן עלולה לפרש את ההיערכות הישראלית כהכנה לתקיפה ולהגיב בהתאם. טעות בהבנת כוונותיו של הצד השני עלולה להוביל לעימות שאיש מהצדדים לא בהכרח תכנן. זו הסכנה שממנה מבקש הרמטכ״ל להימנע ערב הבחירות.
המודיעין בנושא רגיש ביותר, ולכן קשה לפרט את מלוא התמונה. עם זאת, ניתן להעריך בזהירות כי איראן ממשיכה לבצע מהלכים שעשויים לחייב את ישראל לצאת לסבב לחימה נוסף.
נתניהו וכ"ץ הכחישו הערב את הדיווחים על הכוונה לפטר את זמיר, וטענו כי מדובר בשקר. לדברי כ"ץ, "אני המלצתי על מינוי זמיר לתפקיד הרמטכ"ל, אנחנו פועלים ביחד למען ביטחון מדינת ישראל - עם הישגים היסטוריים חסרי תקדים וכך בכוונתי להמשיך ולעשות גם בעתיד".
