הכלכלנית והדיפלומטית היהודיה רבקה גרינספן מקוסטה ריקה היא המועמדת המובילה לתפקיד מזכ"ל האו"ם הבא. כך עולה מסבב ההצבעה הבלתי-רשמי הראשון ("Straw Poll"), שנערך במועצת הביטחון של האו"ם לקראת בחירת מחליפו של אנטוניו גוטרש, שיסיים את כהונתו בסוף 2026.
על פי תוצאות ההצבעה, גרינספן זכתה ל-10 קולות "עידוד", קול אחד של "אי-עידוד" וארבע הימנעויות – התוצאה הטובה ביותר מבין שבעת המועמדים שנבחנו. במקום השני נמצאת שרת החוץ לשעבר של גיאנה קרולין רודריגז-בירקט, עם תשעה קולות "עידוד", ואילו ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל גרוסי מארגנטינה, הגיע למקום השלישי עם שבעה קולות "עידוד".
גרינספן, בת למשפחה יהודית, שהוריה שורדי שואה היגרו לקוסטה ריקה אחרי מלחמת העולם השנייה, מכהנת מאז 2021 כמזכ"לית ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD). בעבר שימשה סגנית נשיא קוסטה ריקה ומילאה שורת תפקידים בכירים באו"ם.
גרינספן נחשבת כיום לבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לגבש תמיכה רחבה בקרב המדינות החברות. היא נתפסת כבעלת קו מתון ואף פרו-ישראלי יחסית, אם כי יש הסבורים שיהדותה עלולה להקשות על סיכוייה מול חלק מהמדינות.
במהלך השימועים למועמדים, הציגה גרינספן חזון להחזרת מעמדו המרכזי של האו"ם באמצעות תיווך פעיל בסכסוכים, רפורמות מקיפות בארגון, וכן שיפור היעילות והפחתת הפוליטיזציה של הסיוע ההומניטרי. היא הדגישה גם את חשיבות עצמאות מזכ"ל האו"ם ואת הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר עם החברה האזרחית.
מישל בצ'לט.
(צילום: AFP)
אף שהיא נתפסת כמועמדת נוחה לישראל, תחת הנהגתה UNCTAD אימץ קו ביקורתי במיוחד נגד מדיניות הממשלה בעזה ובגדה, ופרסם דוחות נוקבים על קריסת הכלכלה הפלסטינית "כתוצאה מהכיבוש וההפצצות הישראליות". אחרי מתקפת 7 באוקטובר, גרינספן גינתה במפורש את חמאס וקראה לשחרור החטופים, אך באותה הצהרה מתחה גם ביקורת קשה על ישראל בשל הפגיעה באזרחים ובמוסדות אזרחיים. "אף צד אינו מעל לדין ההומניטרי הבינלאומי", אמרה אז.
בישראל מוטרדים מהאפשרות שנשיאת צ'ילה לשעבר מישל בצ'לט, המדורגת רביעית בסקר תהיה זו שתזכה בקרב על ה"ג'וב הקשה בעולם". היא מתוארת כבעלת "רקורד בעייתי מאוד כלפי ישראל", אך גם מועמדת גיאנה רודריגז-בירקט, המדורגת שנייה, מתוארת כבעלת גישה "ביקורתית ושלילית מאוד" כלפי ישראל.
לפי ההליך הנהוג באו"ם, מועצת הביטחון תקיים סבבי הצבעה חשאיים נוספים עד לגיבוש מועמד מוסכם שיומלץ לאישור העצרת הכללית. בהמשך הדרך צפויות גם הצבעות שבהן יובחן האם אחת מחמש החברות הקבועות במועצה מטילה למעשה וטו על אחד המועמדים – שלב שעשוי לשנות את תמונת המרוץ. האמריקנים עוד לא הביעו תמיכה באחד המועמדים.
