על רקע התוכנית לסיום המלחמה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, עשרות אלפי עקורים פלסטינים שעזבו את העיר עזה בחודשים האחרונים תוהים האם לשוב לבתיהם או להישאר בדרום הרצועה בתנאים קשים של רעב, מחסור באוכל ותרופות וחוסר ודאות.
עקורים בעזה
(צילום: רויטרס)
המציאות הנוכחית מותירה מאות אלפי עקורים עזתים בין הפטיש לסדן: מצד אחד סכנת חיים ממשית בעיר הצפונית, ומצד שני תנאי מחיה קשים בדרום. התקווה להפסקת אש מוחלטת היא משאלת לב של רבים ברצועה.
אתמול פרסם צה"ל אזהרה פומבית לתושבי הרצועה, שבה נכתב כי "האזור שמצפון לנחל עזה נותר שטח לחימה מסוכן, השהייה בו מסכנת חיים. רחוב א-ראשיד נשאר פתוח ליציאה דרומה בלבד ואין לחזור צפונה". לפי הצבא, העיר עזה עדיין נתונה בכיתור, וכל ניסיון של תושבים לשוב צפונה לכיוונה עלול להעמידם בסכנת חיים ממשית.
עם זאת, בשטח מתוארת תמונה אחרת. העיתונאית ביסאן א-שרפי מעזה דיווחה כי אין כלל תנועה של רכבים או אזרחים בשני הכיוונים ברחוב א-ראשיד. לדבריה, לא נראים פינוי תושבים, חזרה צפונה או נסיגה של צה"ל מאזורים שבהם מתבצעות פעולות צבאיות.
עקורים פלסטינים (צילום: Eyad BABA / AFP)
"אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות - אם לחזור לאזורים שמהם עקרנו או להישאר איפה שאנחנו עכשיו", אמר יזיד, תושב העיר עזה ששוהה עם משפחתו באל-מוואסי שבדרום הרצועה. חאזם, גם הוא תושב העיר עזה, החליט מנגד שלא לעזוב את ביתו. הוא טוען כי הקהילה הבינלאומית מתמקדת בסוגיית החטופים ומתעלמת מהמחיר הכבד ששילם העם הפלסטיני. "חזרת החטופים היא הדאגה היחידה שלהם, הם שוכחים את הרג יותר מ-60 אלף העזתים", קבע.
לפי עדויות שמסרו עזתים, טנקים חסמו בימים האחרונים את הדרך הראשית בדרום העיר והקימו מחסומי עפר כדי למנוע חזרת אזרחים לבתיהם. לדבריהם, ישראל מאפשרת יציאה דרומה, אך מונעת חזרה צפונה - גם ממי שעזב רק כדי לחפש מזון או מחסה זמני.
ראניה אל-חודרי, תושבת שכונת רימאל, שלחה מסר לקרוביה שעקרו דרומה: "שכנינו, אחינו העקורים בדרום, רחוב א-ראשיד (החוף) סגור בדרך החזרה לעזה. כרגע אין חזרה והסכנה גבוהה מאוד למי שמנסה לשוב. בעזרת אללה בקרוב יושג ההסכם על חזרת העקורים ותתאפשר להם השיבה לעזה. אל תסכנו את עצמכם עכשיו, ובעזרת אללה השיבה שלכם צפויה להיות קרובה אל הצפון היקר".
הדיבורים על עסקה קרבה לא מרגשים רבים מהפלסטינים, וכמה מהם אפילו מאבדים סבלנות. "אנחנו מודאגים, באמת, שהעסקה שהם מדברים עליה תיכשל, מכיוון שבכל פעם שהם מגיעים לפתרון, (הם אומרים ש)הסכם שלום יוכרז - ואנחנו מתעוררים בסוף לסיוט. אנחנו מקווים לעבור את השלב הזה ושהפסקת האש תיכנס לתוקף ונוכל לשוב לעזה למרות ההרס שלה, למרות הכול. שום דבר לא יקר יותר מאדמת המולדת", אמרה אסמה ריחאן, תושבת עזה בת 40 שנעקרה מביתה.
לדבריה, "אנחנו לא כלולים בחישובים שלהם, אנחנו אבודים בין ישראל למפלגות הפוליטיות (הפלסטיניות). ללא קשר לנסיבות או לתוצאות אנחנו רוצים סוף למלחמה, לעצור אותה ואת הסבל, כי האנשים סובלים בכל דרך אפשרית".
מחמוד ריחאן, שנעקר גם הוא מביתו בעזה, הוסיף: "אנחנו מפצירים במנהלי המשא ומתן, אנחנו מפצירים בטראמפ, אפילו במדינת ישראל, במדינת פלסטין, בכל מדינות העולם ובמדינות הערביות, לשים קץ לחלוטין לסבל הזה שאנחנו חיים בו ולהתחיל בשיקום הרצועה. אנחנו עקורים ברחובות, אנחנו חיים ברחובות. נשים מושפלות, ילדינו מושפלים, אין בתי ספר, אין חיים".
