שר המשפטים יריב לוין הטיל אמש (רביעי) פצצה בדמות פתיחת הליך הדחה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בספר עב כרס ומלא דוגמאות, לצד "תקציר" של 85 עמודים, הוא פירט שורת סיבות ודוגמאות שמצדיקות לדבריו את הדחתה. כעת מצפה מסע שכולל החלטה בממשלה, פנייה לוועדה שמינתה אותה - וכנראה גם עתירות לבג"ץ. אז איך ייראה ההליך, מה טוען לוין - והאם היועמ"שית תגיב? ynet עושה סדר.
למה בעצם נפתח הליך ההדחה?
את הסיבות להדחה ניתן לחלק לשתיים: תורה שבכתב ותורה ש"בעל פה". בכתב, העביר אתמול שר המשפטים יריב לוין את טענותיו וההאשמות שלו כלפי תפקודה של היועצת המשפטית לממשלה. הוא מציין שם את העילות שבגינן הוא מבקש להדיחה - ובראשן העילה שחיברה ועדת שמגר: "אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל". לוין טוען ל"התנהלות בלתי הולמת" מצד היועמ"שית, ול"חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת - שיוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
בלי לדבר: היועמ"שית יוצאת מביתה, הבוקר
התורה ש"בעל פה" היא שלל ה"מכשולים" לכאורה שמעמידה בהרב-מיארה בפני הקואליציה. הראשון שבהם הוא חוק הפטור מגיוס - שם היא דורשת לעמוד בחוק ולהטיל סנקציות על משתמטים - בזמן שהקואליציה מקרטעת גם כך בניהול המשבר מול החרדים; סיבה נוספת היא משפט נתניהו - הוא מבין שלא יוכל לסיים את המשפט אלא אם יסכים לעסקת טיעון, שתביא לפרישתו. הוא מעוניין למנות יועץ חדש, ש"יעיין" מחדש בתיקים - ואולי יחליט לסיים את המשפט בדרך זו או אחרת. נתניהו מודאג מאוד מהקריאות ליציאתו לנבצרות - מאחר שהוא מתקשה לנהל את המשפט במקביל לענייני המדינה. בהרב-מיארה, עם זאת, לא צפויה לבקש להוציאו לנבצרות.
סיבה נוספת שבגינה מבקשת הקואליציה להדיח את בהרב-מיארה היא חקירת פרשת "קטארגייט", שמתנהלת בפיקוחה. היא נמצאת ביחסי עבודה מצוינים עם ראש השב"כ, ואותתה - כפי שפורסם ב-ynet - כי ראש הממשלה לא יוכל לפטר אותו בשרירותיות. סיבה נוספת שיכולה לעמוד מאחורי הרצון הקואליציוני היא הסביבה הפסיכולוגית: נתניהו שב מארה"ב, שם הוא רואה שהנשיא טראמפ עורך טיהור בקרב שומרי הסף, בטענה שמדובר בסוכני "דיפ-סטייט". והסיבה האחרונה היא הרצון להרחבת הקואליציה שוב: הדחת היועמ"שית תקרב את איתמר בן גביר - שאותו רצתה היועמ"שית להדיח.
מהן הדוגמאות שמציג לוין?
לוין טוען לזיהום המשפט בשיקולים פוליטיים, סיכול מדיניות הממשלה, סיכול חקיקה ממשלתית, סיכול חקיקה פרטית של ח"כים מהקואליציה, סיכול מינויים בשירות המדינה, הפרת אמון כמייצגת המדינה בערכאות בדגש על בג"ץ, סירוב לאפשר לשרים ייצוג פרטי כשהיא לא מייצגת אותם וייצוג כושל בכוונה.
3 צפייה בגלריה
מאחורי הקלעים, אפשר להעריך שהם מתואמים חרף ניגוד העניינים. נתניהו ולוין
(צילום: חיים צח, לע"מ)
לצד כל אלה, מאשים לוין את בהרב-מיארה במחאה נגד המהפכה המשפטית, הסתה לאלימות, סרבנות לטיפול במרי אזרחי, הדלפות לא חוקיות, מעילה באינטרס הציבור, איסור על שימוש ברוגלות, תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית והיעדר טיפול בפשיעה המאורגנת - ובפרט במגזר הערבי.
המסמך הזה, על נספחיו, מהווה מעין "כתב אישום" של לוין נגד היועצת. הוא יוצג בישיבת הממשלה בעוד עשרה ימים, שם צפוי שיוחלט ברוב דעות על פנייה לוועדת האיתור לבחירת והדחת היועץ המשפטי לממשלה.
האם ראש הממשלה יֵשב בראש ישיבת הממשלה?
לא. על-פי הסדר ניגוד העניינים שנערך עימו, ראש הממשלה נתניהו לא יכול לעסוק בנושא כי היועצת המשפטית, מתוקף תפקידה כראש התביעה הכללית, היא התובעת בתיקי האלפים שלו. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שהנעת הליך ההדחה של לוין נעשית ברשות ובסמכות מצד ראש הממשלה.
איך בפועל יתנהל הליך ההדחה?
לאחר החלטת הממשלה הצפויה לאשר את ההדחה, יפנה שר המשפטים ליו"ר הוועדה לבחירת יועץ משפטי לממשלה והדחתו, שבראשה ניצב נשיא בית משפט עליון בדימוס. בשנים האחרונות מדובר באשר גרוניס. ועדת שמגר, שהוקמה כלקח מפרשת "בר-און חברון" שבה נעשה ניסיון ב-1997 על-ידי ממשלת נתניהו הראשונה להשתלט על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, קבעה שהדחת היועמ"ש יכולה להיעשות רק לאחר היוועצות בוועדה הציבורית לבחירת היועץ המשפטי.
ארבע עילות נקבעו: היעדר כשירות; חקירה פלילית נגד היועמ"ש; אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו; או אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי, הגורמים למצב המונע שיתוף פעולה יעיל.
מיהם יתר חברי הוועדה?
מלבד הנשיא, מכהנים בוועדה נציג מלשכת עורכי הדין (עו"ד תמי אולמן); נציג מהפקולטות למשפטים (פרופ' רון שפירא); ח"כ מהקואליציה; ושר משפטים לשעבר/יועץ משפטי לממשלה לשעבר. שתי עמדות כרגע אינן מאוישות: שר משפטים/יועמ"ש לשעבר וח"כ מהקואליציה. בעוד שלעמדת הח"כ התור ארוך ומלא מועמדים, את העמדה השנייה עדיין לא ברור מי יאייש. היועמ"שים לשעבר כולם צפויים לסרב לקחת חלק בהדחתה של בהרב-מיארה.
מבין שרי המשפטים לשעבר, באים בחשבון בעיני לוין משה נסים, צחי הנגבי (שמכהן כראש המל"ל), איילת שקד, גדעון סער או אמיר אוחנה. סער כבר התבטא בעניינה של בהרב-מיארה, ואילו אוחנה מכהן בתפקיד ממלכתי - כך שייתכן שלא יתמנו. לצד כל אלה עומדת השאלה אם הנשיא בדימוס גרוניס יסכים לעמוד בראש הוועדה. אם לא, מצפה לשר לוין כאב ראש גדול, שכן מי שאמור למנות את ראש הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית - שלוין אינו מכיר בנשיאותו.
האם ליועצת המשפטית תינתן אפשרות להציג את עמדתה?
היועמ"שית תוכל לדבר גם בישיבת הממשלה לפני שזו תחליט על הדחתה, וגם בפני ועדת האיתור. ההערכה היא שבהרב-מיארה לא תדבר בממשלה, שכן הישיבה צפויה להיות מתקפה כוללת עליה - גם בלשון נמוכה - כפי שאירע לא אחת. עם זאת, היא צפויה להופיע בפני ועדת האיתור ולתת את תשובותיה ועמדתה. זאת, לאחר שהשר יריב לוין יציג בפני הוועדה מדוע הממשלה מבקשת להדיחה. חברי הוועדה צפויים להפנות שאלות נוקבות הן ללוין והן לבהרב-מיארה.
לוין יציג את המקרים שבהם הממשלה לא מסתדרת עם היועמ"שית, והיא תפרוס את כל המקרים שבהם שיתפה פעולה עם הממשלה. היא תדגיש כי עבודתה נעשית למען ייצוג אינטרס הציבור, וכי סירוביה להעניק חוות דעת של הממשלה כפי שהיא דורשת, נבעו מרצונה שהממשלה תגשים את מדיניותה על-פי החוק ועל-פי פסיקות בג"ץ. בהרב-מיארה תבהיר כי התערבה לחומרא רק כאשר ההחלטה ניצבה בניגוד לחוק.
מהו הרוב הנדרש להדחה בוועדה?
הרוב הנדרש הוא ארבעה מתוך חמישה חברים. עם זאת, בעבר אירעו מקרים בעת בחירת יועמ"ש שהרוב שהושג היה רק שלושה - ובכל זאת המינוי אושר.
האם הממשלה צריכה לאמץ את החלטת הוועדה?
מכיוון שהממשלה פונה לוועדה, היא אמורה לקבל את עמדתה. עם זאת, מכיוון שההליך אינו קבוע בחוק אלא בהחלטת ממשלה, היא יכולה תיאורטית שלא לכבד אותה - וגם על כך תוגש עתירה לבג"ץ. עם זאת, לעיני הממשלה יהיה ברור שבין אם ההדחה תאושר ובין אם לאו - שופטי בג"ץ יתרשמו מעמדת הוועדה, שבראשה ניצב נשיא בית משפט עליון בדימוס.
מה יהיו שיקולי בג"ץ טרם פסיקתו?
בג"ץ יתייחס לשאלה אם סביר שהממשלה תפטר את היועץ המשפטי לממשלה גם אם הממשלה אינה מרוצה מתפקודו, לאחר שיבדוק את סלעי המחלוקת. כמו כן, תעלה השאלה אם בג"ץ סבור בכלל שהוא צריך להתערב בצעד כזה של הממשלה, שכל חבריה טוענים שאינם מסתדרים עם היועצת.
כיצד תתנהל העבודה בין היועמ"שית והממשלה כעת?
אין חדש תחת השמש. מאז החלה המהפכה המשפטית של יריב לוין, חל קרע בין השר והממשלה לבין היועצת, על רקע סירובה לעמוד מאחורי פרטי המהפכה וחוקיה. הממשלה הקטינה את היועצת ולא אחת לא קיימה את חוות הדעת שלה, המשיכה בהליכי חקיקה למרות התנגדותה ולא עצרה התקפות קשות עליה. העבודה עם היועצת תימשך כרגיל מבחינת היועצת - עניינית ומקצועית, תוך חריקת שיניים ובלי להשיב להשמצות. אך הליך ההדחה שיימשך זמן רב, בעיקר בשל העתירות לבג"ץ, מסמן את היועצת בעיני שרי הממשלה והקואליציה כמי שאין בה אמון, וזה מצב לא פשוט.
