בהמשך לפרסום ב-ynet כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן "אור ירוק" לחידוש הדיונים על חוק הפטור מגיוס, בקואליציה אומרים אמש (חמישי) כי חברי ש"ס צפויים בשלב הראשון לחזור לוועדות הכנסת. עם זאת וחמור מכך, נמשך החוסר בשישה שרים מטעם המפלגה במשרדי הממשלה - הבריאות, הפנים, העבודה, הרווחה, הדתות וירושלים ומסורת ישראל.
6 צפייה בגלריה
חברי הוועדות יחזרו - השרים לא
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
בצל משבר הגיוס, החרדים לא מוכנים לאשר שרים קבועים, ואחרי שפג תוקפו של מילוי המקום לפני כחודש, במשרדים האלה פועלים רק מנכ"לים, בלי שרים. המשמעות - החלטות וצווים שבסמכותו של שר פשוט לא נעשות. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שיגרה אתמול מכתב לנתניהו בדרישה למנות מחליפים, וכתבה כי "המצב מוביל לפגיעה חמורה בתפקוד הממשלה ובציבור".
למשל, בהיעדר שר לשירותי דת, הליך בחירת רבני עיר בעשרות ערים לא מתקדם. לפיכך מערך הכשרות באותה רשות מופעל למעשה בידי רבנות של עיר אחרת, מה שמכביד על המערכת ומאפשר שירות כשרות שיעילותו ירודה משמעותית. בנוסף, רפורמות התייעלות בגופי המשרד שדורשות את אישור הממשלה לא מתקיימות - על אף שכבר החלו - כי אין שר ממונה שיציג אותן בישיבות הממשלה או בוועדות השרים הרלוונטיות.
בינתיים, הממשלה אישרה העברה של חלק מסמכויות הפנים והעבודה לנתניהו, כיוון שחלק מהדברים חייבים כאמור אישור שר ונתקעו, כמו מינוי מ"מ מנכ"ל במשרד העבודה.
על הפרק: בריאות אזרחי ישראל
כדי להבין את גודל המחדל בכך בישראל 2025 אין שר בריאות מאז התפטרותו של אוריאל בוסו, די להסתכל על מה שהתחולל בשבועות האחרונים סביב מינוי הרכב ועדת סל התרופות. החלטותיה של הוועדה משפיעות מדי שנה באופן ישיר על חייהם ובריאותם של מאות אלפי אזרחיות ואזרחים.
הוועדה אולי תצליח להגיש את המלצותיה בזמן סביר, אך כל יום של עיכוב עלול למנוע מאנשים את הטיפול שמגיע להם. העובדה שבממשלה אין שר בריאות התקבלה עד כה בשוויון נפש, ורק ברגע האחרון, בזמן שחולים רבים ממתינים בחרדה להחלטות גורליות, הממשלה מינתה את חברי הוועדה בעצמה ובאופן חריג, בשל הפלונטר הפוליטי.
פרופ' דינה בן יהודה, יו"ר הוועדה זו השנה הרביעית, אמרה אתמול עם פתיחת ישיבת העבודה הראשונה של דיוני ועדת סל הבריאות לשנת 2026, כי גם השנה הוועדה פועלת בצל מציאות לא פשוטה. "הסתיימה הלחימה, אך רבים בתוכנו נלחמים כעת את המלחמה הקשה יותר - המלחמה שלאחר המלחמה. אנו ערים לצרכים החדשים והמיוחדים שנוצרו: הרחבת שירותי הבריאות, השיקום הפיזי והנפשי של נפגעים ותמיכה במשפחות שאיבדו את היקר להן מכל".
המשמעויות, כאמור, נרחבות. על הפרק בריאותם של כלל אזרחי ישראל - כשבין היתר הצורך בהכנת המערכת להתמודדות עם גלי התחלואה הנפשית הצפויים בעקבות המלחמה, היערכות מערכת הבריאות להסלמות ביטחוניות עתידיות, שיקום בית החולים סורוקה ועומסי החורף - בשעה שבתי החולים כבר כעת עמוסים והצוותים מתמודדים עם מחסור קשה בכוח אדם ועומס בלתי נסבל.
החשש לתקציב הרווחה
פעילותו השוטפת של משרד הרווחה מתנהלת בלי הפרעה, אך העובדה שהשר יעקב מרגי התפטר מונעת קידום החלטות ממשלה ומינויים הדורשים את אישור הממשלה. כך למשל, מינוי ראש הרשות למאבק בעוני, שההחלטה להקימה עברה בכנסת לפני כחצי שנה. גם מינויה של מנהלת לתוכנית 360, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תקוע מאותה הסיבה. על פי תקנות משרד הרווחה, חלק מתפקידי העו"סים ברשויות המקומיות זקוקים לכתב מינוי מהשר - כך שגם הם מעוכבים.
המשמעות הגדולה של היעדר שר היא בדיוני התקציב, שצפויים להתחיל בימים הקרובים. אם לא יהיה שר שייאבק על גודלו של תקציב הרווחה, כמיליארד שקלים בשנה - עלולה להתרחש פגיעה בהיקפו. שר יכול לקדם תוספות תקציביות מעבר להבנות המקצועיות בין פקידי המשרד לפקידי אגף התקציבים במשרד האוצר. "לפעמים השקל הנוסף - הוא שובר שוויון", מסביר גורם מהתחום.
בדברים שדרוש בהם שיתוף פעולה בין-משרדי, קשה יותר להביא את השחקנים לשולחן בהיעדר שר. כך למשל, במחלוקת בין משרדי הרווחה, העבודה והכלכלה על תקצוב תוכנית יוניטף - 2 מיליון שקלים וחצי בסך הכל - אין מי שיקבל החלטה כדי לפתור את המשבר.
הנושאים שלא נידונו בוועדות
קריסת גן הילדים בבית שמש, ושורת התיעודים שפורסמו אחריו ממבנים נוספים בעיר שמשמשים ככיתות או גני ילדים כשהם בנויים על כלונסאות או על עמודים - היו נושא ראוי לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. גם תושבים העלו את הצורך בדיון דחוף בנושא, אלא שזה לא קרה - כי מאז פרישת יו"ר ועדת החינוך יוסי טייב, הוחלט לשמור את המקומות שהתפנו למקרה שהסיעה החרדית תחזור. מאז הוועדה לא כונסה.
לא רק המחדל בבית שמש טרם עלה לדיון, אלא גם ויכוחים על גני ילדים בירושלים, כשלים בחינוך המיוחד ועוד מקרים שפשוט לא זכו ליחס מהוועדה. על סדר יומה ממתינים לדיון 28 הצעות חוק בקריאה ראשונה, שש הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית, חמישה דיווחים על-פי חוק, חמש הצעות לסדר היום, 13 דיוני שליש ועדה שאמורים להתכנס תוך זמן קצוב, 24 נושאים יזומים שעלו מטעם ח"כים או גורמי חינוך בשטח ולא מתקיימים, ועוד שמונה סיורים מתוכננים ו-42 ישיבות מעקב.
גם ועדת הבריאות, שבראשה עמד ח"כ יונתן מישרקי, לא מתקיימת כשברקע התפרצות החצבת, בייחוד בקבוצות הקיצוניות בחברה החרדית. כל אלו לא עלו על שולחנה.
ח"כ משה טורפז (יש עתיד) אמר כי "אי-קיומן של ועדות החינוך והבריאות במשך חודש ויותר הוא מחדל מתמשך המדגים כיצד ממשלת נתניהו רומסת את כנסת ישראל ומנסה בכל דרך למנוע בקרה אפקטיבית על משרדי הממשלה. הניסיון של נתניהו להשיב את ש"ס לקואליציה כדי להעביר חוק השתמטות מכשירה כל שרץ, וגורמת לכך שאזורים שלמים בכנסת מושבתים. המפסידים, כמו תמיד, הם אזרחי ישראל. הגיע הזמן לפזר את המסיבה וללכת לבחירות".
הכספים יועברו למילואימניקים?
במשרד הפנים, מכתבה של היועמ"שית לראש הממשלה לא ריגש יותר מידי אנשים. שם טוענים כי מנכ"ל המשרד ישראל אוזן, שמכהן בתפקיד רק כמה חודשים, לקח על עצמו אחריות רחבה הרבה יותר ממנכ"לים שלהם היה שר במשרה מלאה.
גם כעת, שלושה חודשים לאחר התפטרותו של שר הפנים הקודם משה ארבל, שהוחלף על-ידי יריב לוין באופן זמני, המשרד ממשיך לקחת חלק בעזרה למפונים מהדרום והצפון ולמפונים מהמלחמה עם איראן. בין היתר, משרד הפנים עזר בתחום זה באישור פטור מהיתר לצווים להקמת מבנים זמניים ומבני חינוך למפונים.
במהלך הקדנציה של ארבל, הועברו בין היתר כ-260 מיליון שקלים לרשויות המקומיות עבור המפונים - וסכום זהה להענקה לאנשי מילואים. ללא שר מכהן בצורה רגילה, מנסה המנכ"ל להמשיך בפעילות של העברת כספים לרשויות לטובת העברתם למילואימניקים.
בתוך כך ובדומה לבמשרדים אחרים, דברים שבסמכותו של השר בלבד - נתקעו במערכת. בין היתר היה אמור לחתום על הרחקת אנשים שנעצרו מישראל, כמו גם נושאים הקשורים לפליטים ולסוגיות הומניטריות שמחויבות באישור השר.
פורסם לראשונה: 21:45, 20.11.25
