על שולחן הפיקניק מונחים פירות, עוגות ובירות כפי שהיה בכל מפגש במשך כמעט שמונה שנים. נחום שפר מוזג קפה לכל משתתף, כמו בכל שבוע - הכול לכאורה רגיל, אבל האווירה שונה. זו הפעם האחרונה שבה משפחת גולדין ותומכיה קיימו את מה שהפך עם הזמן לסימן היכר קבוע בעוטף עזה: ״מסדר הדר״. אחרי 400 שבועות רצופים של התכנסות ליד הגבול במטרה להשיב את סגן הדר גולדין ז״ל שנחטף בצוק איתן - נסגר מעגל.
בפעם האחרונה: ״מסדר הדר״ בעוטף עזה
(צילום: מאיר אבן חיים )
5 צפייה בגלריה
מסדר הדר האחרון
מסדר הדר האחרון
מסדר הדר האחרון
(צילום: מאיר אבן חיים )
הנוכחים במסדר האחרון, בהם מפקד אוגדת עזה תא״ל ברק חירם, מחובקים, מחויכים, מקבלים את השבת, קצת מתקשים להאמין ומבהירים: לא שוכחים את רן גואילי. ״קשה להאמין, אבל הדר חזר״, אמר אלי קראוס מקיבוץ סעד, שמלווה את המשפחה מזה שנים רבות ותפקידו להנחות את המסדר, שהדגיש גם הוא: ״לא נשקוט ולא ננוח עד שיוחזר החטוף האחרון״.
לאה, אימו של הדר, אמרה: ״על השלטים שהובלנו כבר שנים כתוב ׳אין ניצחון ללא השבת סגן הדר גולדין׳. השבנו את סגן הדר גולדין = ניצחנו. זו לוגיקה. נלחמנו על הערכים וניצחנו. אנחנו עוברים ופוגשים את האנשים - אלה אנשים שהחזירו את הדר״. היא סיפרה על פגישה בין צוות החיפוש אחר בנה: ״יותר ממבצע אנטבה מה שקרה שם, 24/7 חיפשו את הדר. הם הבינו את גודל העוצמה שהושקעה מצד חמאס ואת גודל ההונאה בהסתרתו.
״הדר הפך לסמל, עכשיו קיבלנו את ההוכחות מצד האנשים שמצאו אותו כמה הושקע בסמל הזה״, אמרה עוד, ״ניצחנו אותו כי החזרנו את הדר, ניצחנו את חמאס, ניצחנו גם את עצמנו. הדר אמר ׳תמיד יש מה לעשות׳, וזה צריך לעמוד נגד התגובות הרגילות הישראליות: ׳מה לעשות? אין מה לעשות׳, אז התשובה של הדר - תמיד יש מה לעשות. הוכחנו את זה, עשינו את זה, ומה שצריך לעמוד לנגד עינינו הם הדברים הטובים שצריך לתקן. אז תודה מכל הלב לכל המשפחה המורחבת שלנו ואנחנו נמשיך להיות יחד״.
5 צפייה בגלריה
מסדר הדר האחרון
מסדר הדר האחרון
״נמשיך להיות יחד״. המסדר, היום
(צילום: מאיר אבן חיים)
5 צפייה בגלריה
מסדר הדר האחרון
מסדר הדר האחרון
המסדר ננעל. היום בעוטף עזה
(צילום: מאיר אבן חיים )
5 צפייה בגלריה
מסדר הדר האחרון
מסדר הדר האחרון
הוריו של הדר, שמחה ולאה, עם התומכים
(צילום: מאיר אבן חיים)
אורנה שמעוני, תומכת המשפחה, אחזה בשלט של רן גואילי ואמרה: ״הילדים שאלו אותי כל שבוע לאן אני נוסעת, אפילו שהם ידעו. אמרתי להם אני נוסעת למשפחה שלי, לאה, שמחה והילדים יודעים שאני מרגישה שזו שזו המשפחה שלי״.
נחום שפר מעין הבשור, שבין היתר אחראי על הקפה, הגיב ברגש: ״בזכות משפחת גולדין למדנו מה זו אהבה לבן, מסירות אין קץ, התמדה, ישראליות ויהדות. ויותר ממה שנתנו - קיבלנו. הכרנו ציבור יקר שהוא הפסיפס האיכותי של ארץ ישראל, אנשים מכל קצוות הארץ שבאו לתמוך ולחבק ולומר ׳אתם לא לבד׳. נלחמנו וניצחנו. הדר בבית, ולמשפחה נחמה״.
במהלך המסדר, שמחה - אביו של הדר - ביקש להציג את א׳, איש צבא מהעוטף שהיה בתפקיד פיקודי ביום החטיפה של הדר. שמחה מכריז עליו בתור ״ממציא החץ השחור״, כלומר זה שהגה את הרעיון לקיים את העצרות במקום. ״הוא אמר לנו שזה מקום למורשת הצנחנים שמסמל את הרעיון שלא משאירים חיילים מאחור. הוא איתנו מהיום הראשון״, סיפר האב.
משפחתו של הדר גולדין בהלוויתו בכפר סבא
(צילום: satview)
5 צפייה בגלריה
אזכרה וגילוי מצבה לסגן הדר גולדין בבית העלמין הצבאי כפ"ס
אזכרה וגילוי מצבה לסגן הדר גולדין בבית העלמין הצבאי כפ"ס
ההורים בגילוי המצבה
(צילום: מיקי שמידט)
א׳ יצא מאחורי הקלעים והחליט לדבר. על אף מעורבותו הרבה, הוא לא מוכר לכל הנוכחים: ״אני זוכר שהיו מעטים שהגיעו, אני זוכר פעמים לא הגיעו אנשים בכלל״, הוא אמר. ״פרסמתי בכל הרשתות באזור, הלכתי לדבר עם אנשים ואמרתי להם, ׳תראו, לא ייתכן שהבחור הקריב את חייו למעננו ואנחנו לא עוטפים את המשפחה. רק בתקופות מסוימות היו יותר אנשים, לעתים נכנסו פוליטיקאים כדי לגנוב קרדיט כזה או אחר, אבל תמיד היה פה הגרעין המדהים ומעורר ההשראה של ׳מסדר הדר׳ שלא עזב את המשפחה. 400 שבועות אנחנו פה. בתפקידי הצבאי הייתי ביום החטיפה של הדר, ההתקלה הייתה ביום של הפסקת אש לכאורה. אני לא אשכח לעולם את הרגע שו הדר נחטף, ואנחנו התחלנו בהפצצות על כל מרחב החטיפה ומאוחר יותר על בית החולים ברפיח. הכישלון הזה וחוסר היכולת כצבא להחזיר את החטופים שלו, לא עזבו אותי לרגע״, הוא שיתף והוסיף: ״אדם אחד מסוים החליט לאורך הזמן שלא להחזיר את הדר״.
א׳ נזכר גם ברגעי החזרה של הדר לקבורה בישראל: ״הייתי בצמרמורת, לא הצלחתי לישון. זה כאילו חלום שהתגשם״, והוסיף: ״זה יומו האחרון של ׳מסדר הדר׳, אבל משפחת גולדין לא סיימה את המשימה שלהם ואנחנו את המשימה שלנו גם לא סיימנו. כמו ששמחה אומר - ׳אנחנו צריכים להילחם על המדינה שלנו, על החיילים שלנו, להחזיר את רן שעדיין חטוף׳. ברגעים מסוימים אני הרמתי ידיים - אבל הם לא הרימו ידיים לרגע״.