רק ביום חמישי האחרון הציב ראש הממשלה בנימין נתניהו ארבעה יעדים שלהם מצפה ישראל בסיום השיחות בין ארה"ב לאיראן. אף שביום שישי הקרוב צפוי להיחתם מזכר הבנות שאמור לפתוח את שיחות המו"מ, היעדים האלה נראים רחוקים מאוד. ההסכם שייחתם ביום שישי הקרוב, ועליו בירך נשיא ארה"ב, נתפס בישראל כתעתוע איראני מוחלט באמריקנים - שאיבדו את הסבלנות.
4 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בבית הלבן. ישראל לא צד? כרגע, רק בלבנון
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
במזכר ההבנות בחר טראמפ למעשה לזנוח את כל היעדים שהוצבו תחילה - ולפנות לפתיחת מצר הורמוז, ואחר כך לדון ביתר. נתניהו, שאמר ביום חמישי האחרון כי "ישראל אינה צד למזכר ההבנות", הציב ארבע דרישות מהצד הישראלי בהודעתו: הוצאת החומר המועשר, פירוק תשתיות ההעשרה, הגבלת ייצור הטילים והפסקת התמיכה בשלוחות הטרור. כך נראים היעדים הללו, נכון לעכשיו:
הוצאת החומר המועשר
טראמפ אמנם הבטיח שכשיהיה אפשרי, ארה"ב תוציא את החומר המועשר, אבל היעד הזה לא נראה אפשרי. מדובר בכ-440 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60%, שלטענת טראמפ הפך ל"אבק גרעיני" אחרי שהופצץ במבצע "עם כלביא" לפני שנה. מאז, טראמפ מפחית בחשיבותו. כך או כך, מזכר ההבנות, על פי מה שפורסם ועל פי מה שבארה"ב אמרו, לא מבטיח בשום צורה שהאורניום המועשר אכן יוצא על ידי ארה"ב.
פירוק תשתיות ההעשרה
גם היעד הזה לא נראה באופק. איראן לא רק מתעקשת על זכותה להעשיר אורניום בכל מקרה, אלא שגם הנשיא טראמפ הביע לכך הסכמה. בריאיון ל"ניו יורק טיימס", הוא אמר הלילה כי "איראן תוגבל לנצח להעשרת אורניום ברמות נמוכות שלעולם לא יוכלו לשמש את הצבא". אבל גם מהלך כזה, לא מפרק את תשתיות ההעשרה - אלא דווקא משמר אותן בשטח הרפובליקה האיסלאמית.
טראמפ גם אמר שהוא מתכנן סמכויות "פיקוח", אבל אפילו לא התעקש על פיקוח מטעם ארה"ב - אלא של סבא"א, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שכבר הוכח שאיראן תעתעה בה.
הגבלת ייצור הטילים
לפני תחילת המלחמה, מזכיר המדינה מרקו רוביו דיבר בעצמו על הגבלת הטילים הבליסטיים שבידי איראן. אבל מאז שטהרן התעקשה וסירבה לדון בכך, הנושא ירד מסדר היום וכלל לא נמצא עוד על הפרק.
הפסקת התמיכה בשלוחות הטרור
כמו סוגיית הטילים הבליסטיים, כך גם המימון לשלוחות הטרור. האיראנים סירבו לדון בכך, והאמריקנים לא התעקשו - אף שישראל ביקשה לכלול את הנושא בכל הסכם עתידי.
הרעיון הישראלי והאמריקני היה להביא את איראן לכניעה, כפי שהגדיר זאת נשיא ארה"ב "כניעה מוחלטת". אבל בפועל, משטר האייתוללות נשאר על הרגליים. הוא השתלט על מצר הורמוז וחסם אותו, והפך אותו לסלע המו"מ - שלחץ על הנשיא טראמפ. מי שתרם להגעה למזכר ההבנות היו הקטארים, הפקיסטנים והטורקים - שלחצו על האמריקנים לא לחדש את המלחמה. טראמפ איבד בה עניין - ועל הדרך, זרק את נתניהו מתחת לגלגלי האוטובוס.
4 צפייה בגלריה
בישראל חוששים. דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי
(צילום: Hamed Jafarnejad/ISNA/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS, AP/Alex Brandon, Jalaa MAREY/AFP, REUTERS/Stringer)
בישראל תמיד נשמר העיקרון שעדיף שלא יהיה הסכם כלל על פני הסכם גרוע, אבל טראמפ בחר בהסכם שנראה נורא. האיראנים מושכים זמן יקר, וצפויים לזכות לשחרור כספים - אף שבארה"ב טענו כי השחרור ייעשה בכפוף ליישום בשטח, אמירה די אמורפית ולא ברורה. אם טהרן תפתח את מצר הורמוז, מדובר ביישום בשטח.
כך או כך, לכולם ברור שלא יהיה הסכם קבוע תוך 60 יום, אם בכלל. להסכם הגרעין של 2015 לקח שנה וחצי להתגבש. וישראל, מצידה, אפילו לא הודיעה שהיא לא מחויבת להסכם עם איראן - אלא רק אמרה שהיא לא רואה את עצמה מחויבת לסעיף הלבנוני בהסכם.
בסוכנות הידיעות האיראנית פארס אישרו היום כי סוגיית לבנון אכן נכללת בהסכם. הם ציטטו "מקור יודע דבר" וציינו כי "האתגרים בנוגע לסעיפים שונים של ההבנה בין איראן לארה"ב נמשכו עד הדקות האחרונות שלפני ההכרזה". לדברי המקור, נוסף הביטוי "הבטחת הריבונות וכיבוד שלמותה הטריטוריאלית של לבנון" לפסקה הראשונה של מזכר ההבנות, כאשר טראמפ לא קיבל את הוספת הביטוי הזה בטקסטים קודמים".
איראן בשלה: נחזור לגבות כסף בהורמוז אחרי 60 יום
בסוכנות פארס, גם דיווחו כי האיראנים מתכננים לחזור לגבות כסף במצר הורמוז. "פרטי זכותה של איראן על המצר אושרו בהבנות הסופיות", נטען בסוכנות. "ברגעים האחרונים של המשא ומתן, שונה נוסח מזכר ההבנות כדי להדגיש באופן מוחלט ומפורש את נושא הריבונות של איראן ועומאן על מיצר הורמוז".
בפארס נכתב כי "עתיד ניהול השירותים הימיים במצר הורמוז" ייקבע על ידי איראן ועומאן. "איראן תקבל ספינות רק ל-60 יום של מעבר חופשי", נכתב - במה שמתפרש בכך שארה"ב קיבלה על עצמה את האגרות במצר, ותקבל הנחה ל-60 ימים. "לאחר 60 הימים האלו, הרפובליקה האיסלאמית מתכוונת ליהנות מההכנסות הנובעות מתנועת ספינות במצר למען הפיתוח הכלכלי של המדינה, על ידי מתן שירותי בטיחות, ניווט, סביבה וביטוח".
דן שפירו, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל ובכיר במשרד ההגנה האמריקני בתקופת ג'ו ביידן, מתח ביקורת חריפה על ההסכם עם איראן וטען כי המלחמה הייתה שגיאה שהחלישה את ישראל וארה"ב וחיזקה את טהרן.
"המלחמה הזו הייתה טעות והיא חייבת להסתיים", כתב שפירו. לדבריו, הנשיא דונלד טראמפ העריך שהמשטר האיראני יתמוטט בעקבות המתקפה, אך בפועל "המשטר התחזק אסטרטגית מעצם הישרדותו מול מתקפה כבדה והצליח לבצע מתקפות נגד אפקטיביות".
לדבריו, מדינות באזור כבר החלו להתקרב מחדש לאיראן, ו"זהו סימן ברור לכיוון שאליו נושבת הרוח באזור". הוא הוסיף כי ההישג המרכזי של מזכר ההבנות הוא פתיחה מחדש של מצר הורמוז, אך טען: "כעת אנחנו משלמים באמצעות הקלות בסנקציות כדי לפתוח מחדש נתיב שהיה פתוח מלכתחילה".
בנוגע לגרעין, טען שפירו כי עדיין אין הסכם ממשי אלא רק הסכמה להמשך משא ומתן. "איראן יודעת היטב כיצד לגרור משאים ומתנים ולצבור ויתורים לאורך הדרך", הזהיר. לדבריו, ייתכן שלא ייחתם כלל הסכם סופי, וגם אם כן - הוא עלול להיות פחות טוב מזה שניתן היה להשיג בדיפלומטיה לפני המלחמה.
שפירו הוסיף כי "המשמעות היא שננהל דיפלומטיה ללא איום צבאי אמין ברקע", והזהיר: "יש כאן הרבה הקלות בסנקציות שיחזקו את המשטר ויזרימו משאבים לתוכנית הטילים ולרשת הפרוקסיז האזורית".
בהתייחסות לישראל אמר: "הישראלים מאוכזבים מאוד, אבל הם לא צריכים להיות מופתעים". לדבריו, "ארצות הברית הייתה צריכה שהמלחמה תסתיים. נתניהו רצה להמשיך אותה".
לסיום אמר כי כדי להגיע להסדר יציב יידרש "מאמץ דיפלומטי מתוחכם בהרבה, המבוסס על מומחים מנוסים", והזהיר כי ללא יישום אמיתי של צעדים עתידיים, "נהיה במצב גרוע יותר בעקבות המלחמה הזאת ובגללה".
