אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הבהיר לראש השב"כ דוד זיני כי אסור היה לרעייתו, נעמי זיני, לשלוח את האיגרת לעובדי הארגון או לנשותיהם - אך יחד עם זאת, הוחלט שלא לנקוט בהליך משמעתי נגדו. על פי הנציבות, שליחת האיגרת נעשתה כחלק "ממסורת ארוכת שנים על רקע החשיבות הרבה שמייחס הארגון לחיזוק בני המשפחה של העובדים והתמיכה בהם".
האיגרת, שהופנתה רק לנשות העובדים - תוך התעלמות מנשים המשרתות בארגון - הובילה לביקורת כלפי זיני, במסגרתה הפנה עובד שב"כ לשעבר עו"ד גונן בן יצחק לנציבות ודרש לפתוח בחקירה נגד ראש שב"כ, בטענה כי זיני עשה שימוש במערכת הארגונית לשליחת הודעות - דבר המהווה עבירת משמעת עקב שימוש לא חוקי למטרה פרטית בנכסים של הארגון.
"בפסח האחרון שלחה זיני איגרת שיועדה לנשותיהם של עובדי השירות, תוך התעלמות מופגנת מעובדות הארגון. מר דוד זיני, בהיותו עובד מדינה בכיר, התיר לגבי נעמי זיני שהינה אשתו, לעשות שימוש בנכסי המדינה, המערכת הארגונית לשליחת הודעות של עובדי שב"כ, על מנת להפיץ את הדעות (החשוכות) שלה בקרב העובדים. בכך מר דוד זיני עשה שימוש לא חוקי למטרה פרטית בנכסים של שב"כ דבר המהווה עבירת משמעת", כתב בן מאיר.
בפנייתו לנציבות הוסיף: "חמור מכך. בסיום המכתב של גב' נעמי זיני, היא גם קוראת לנשות חלק עובדי שב"כ (רק החלק הגברי הנשוי לנשים) ליצור עימה קשר דרך מערכת ניהול כח האדם של הארגון. משמע ההפרה הבוטה של הוראות התקשי"ר והחוק, הופכת להיות מעשה ארגוני שלם בכך שפרטיה של הגברת, שאינה עובדת שב"כ, נמצאים לשימוש במערכת כוח האדם של הארגון, ומאפשרים פניות ישירות אליה דרך המערכת הארגונית של שב"כ".
"שימוש בנכסי מדינה להפצת דעות חשוכות". עו"ד גונן בן יצחק
(צילום: שרון צור)
יפית איצקוביץ, עו"ד סגנית מנהל אגף בכיר משמעת בנציבות, העבירה את פנייתו של בן מאיר לשב"כ - שהשיב: "שליחת האיגרת האמורה לקראת חג הפסח נעשתה כחלק מהקשר שמנהל הארגון עם בני משפחות העובדים ובכלל זאת העברת ברכות לקראת חגים או במועדים אחרים. שליחת האיגרת לנשות העובדים נעשתה כחלק מתפיסה זו ובוודאי שלא לצרכים פרטיים. בהקשר זה יצוין, כי האיגרת הופצה באמצעות וואטסאפ ולא בדואר על חשבון שב"כ".
על אף התייחסות שב"כ שהאיגרת הופצה באמצעות וואטסאפ, גורמים שמעורים בנושא טענו כי היא נשלחה לעובדים במייל הארגוני של שב"כ והם התבקשו להעבירה לנשותיהם ולאחר מכן למחוק אותה.
עו"ד איצקוביץ קיבלה את עמדת שב"כ והחליטה שלא לנקוט בהליך משמעתי נגד זיני - אך ציינה כי על פי תקנון שירות המדינה, אכן "ישנו איסור על עובדי המדינה לעשות שימוש באמצעי שליחת דברי דואר רשמיים של הממשלה למטרה שאינה מתוקף תפקידו של העובד. וכן איסור על עובדי המדינה לפרסם או לשלוח על חשבון הממשלה ברכה לקראת החגים".
"האיגרת מדירה קבוצה גדולה"
לפני שלושה חודשים, לקראת חג פסח, שלחה זיני איגרת שהופנתה לנשות עובדי שב"כ, בו כתבה בין היתר: "רעיה יקרה, כמוני כמוך, באתי לשאת משא ביטחון ישראל, כתף אל כתף עם אישי. בחג הפסח ה-3,338 מרגישה אני כחוליה בשרשרת נשות ישראל שבכל הדורות מעמידות את עמנו איתן, במאמצי על, של דבקות שמחת-החיים אף הבאתם לעולם וגידולם, חרף כל אויב, משעבד ומתנכל לקיומנו".
בחדשות רשת צוין אז כי מ', הממונה על השוויון המגדרי בשב"כ, כתבה למנהליה: "בהפצת האיגרת היה טעם לפגם בלא מעט היבטים". היא ציינה כי האיגרת "מדירה קבוצה גדולה (כ 35% מהעובדים התקניים בארגון) של עובדות ומנהלות, שבני הזוג שלהן, ומשפחתן כולה, מהווים עבורן עוגן, משענת, תמיכה ארוכת שנים כדי שהן יגנו על בטחון ישראל".
לדבריה, חלק מנשות השב"כ "חלקן מסכנות את חייהן ואת גופן לאורך שנים, חלקן מתמודדות עם עומס רגשי שנים ארוכות, נותנות את עצמן במסירות ובאהבה, במקצועיות ובנחישות ומתוך תחושת שליחות, ולולא התמיכה מבית, לא היו מצליחות לעשות זאת. שנית, באופן שבו נוסחה האיגרת מודרות גם אוכלוסיות נוספות - בנות זוג שאינן רעיות, בנות זוג לנשים ולא לאיש. ושלישית, האופן שבו מוצג תפקידן של הנשים בדבקות בחיים, בשמחה ובהעמדת הבית. נשים בשנת 2026 במדינת ישראל הן הרבה יותר מכך".
