פז, בת להורים ניצולי שואה שעלתה לישראל מפולין בילדותה, עמדה משנת 2013 בחזית המאבק הציבורי נגד מבקשי המקלט, והובילה הפגנות רבות.
סמנכ״לית עמותת עוטף תחנה מרכזית עמליה עוזר ויעקב סלע דובר העמותה מסרו: “איבדנו מנהיגה אמיצה חברה יקרה ואישה שהייתה לסמל של נחישות, מסירות ואהבת הארץ. שפי הקדישה את חייה למען תושבי דרום תל אביב. היא הייתה הקול של האנשים השקופים, אלה שנשכחו מאחור, והוכיחה פעם אחר פעם שגם אדם אחד, חמוש באמת ובאמונה בצדקת דרכו, מסוגל להרעיד מדינה שלמה".
לדבריהם, "שפי ביקשה צדק עבור תושבי השכונות, ולא הייתה מוכנה לשתוק מול העוול. גם כשנרדפה, נעצרה ונשלחה לכלא, היא המשיכה לעמוד זקופה. שפי איננה, אבל המאבק שלה לא הסתיים. אנחנו מתחייבים להמשיך בדרכה, להיאבק למען דרום תל אביב ולהיאבק בהגירה הבלתי חוקית ולפעול עד להשגת המטרות שלמענן הקדישה את חייה".
שפי פז, עם כניסתה לכלא נווה תרצה, לפני שנתיים
(צילום: שאול גולן)
בשנה שעברה בוטל האישום נגד פז על השחתת משרדי האיחוד האירופי ברמת גן בשנת 2019, לאחר שהפרקליטות הסכימה לבטל את כתב האישום בגין "קשיים ראייתיים בניהול התיק". פז ושניים נוספים תיעדו בזמנו את פעולת המחאה, שכללה כתובות מחאה נגד מעורבות האיחוד האירופי במזרח ירושלים ויהודה ושומרון, נגד פעילותו בעד מבקשי המקלט ומאבקו בחוק שנועד להרחיקם למדינה שלישית. הם אף הדביקו במשרדים תמונות של נרצחים בפיגועים ושפכו צבע אדום המדמה דם.
בספטמבר 2024 נשלחה פז לחודש וחצי מאסר בגין כמה אירועים שבהם הייתה מעורבת במסגרת פעילותה, בהם ריסוס גרפיטי בסמוך לבתי שופטים ולמוסדות, כמו בתי ספר, גנים ומרפאות של ילדי עובדים זרים, והפרת הסדר הציבורי – לאחר שבשנת 2020 פרצה עם פעילים מ"החזית לשחרור דרום תל אביב" למעון לילדי מבקשי מקלט ועובדים זרים בתחנה המרכזית החדשה בעיר, והתעמתה עם אנשי הצוות החינוכי במקום במחאה על פעילותם.
