משגר מעומק לבנון שלח טיל לעבר יישובי הצפון, תוך רגע הוא התגלה במערכות חיל האוויר, אבל את ההתרעה שקיבלו תושבי קריית ביאליק בשעה 17:17 - תושבי עכו השכנה קיבלו רק 42 שניות אחר כך. זו לא טעות - זו מדיניות.
ארבעה ימים לאחר פתיחת מבצע "שאגת הארי" הכריז חיזבאללה על חידוש הירי לישראל לראשונה מאז הסכם הפסקת האש של נובמבר 2024. המטח הראשון: שלוש רקטות. אחת יורטה, שתיים נפלו בשטחים פתוחים. שוב, תושבי קו העימות נדרשו להימלט תוך שניות אחדות למקלטים.
מאז שוגרו לעבר ישראל כ-200 רקטות וכטב"מים מלבנון. כמעט בכל המקרים השיגורים מתבצעים מעומק לבנון, אבל לתושבי קריית שמונה, מטולה ויישובי הגבול זמן ההגעה למקלט מוגדר מיידי, והאזעקה נשמעת בטווח של 15 עד 30 שניות בלבד, אף שברוב המקרים אפשר יותר.
לפני חודשים אחדים נחשפה במוסף "7 ימים" מדיניות פיקוד העורף שעמדה מאחורי המספרים: 69 ישראלים נהרגו במלחמת "חרבות ברזל" כי לא הספיקו להתמגן. לא בגלל כשל טכני, אלא בגלל החלטה.
פיקוד העורף מחלק את הארץ לאזורי התגוננות ומגדיר לכל אחד מהם זמן התרעה קבוע מראש. לא משנה מאיזה מרחק שוגרה הרקטה, לא משנה כמה מוקדם גילה חיל האוויר את השיגור – האזעקה תישמע במשך הזמן הקבוע מראש. הסיבה המוצהרת היא "יציבות האיום". פיקוד העורף רוצה לוודא שהאזור שלגביו הוא מתריע הוא אכן האזור המאוים, ולכן ממתין לוודאות מספקת, גם אם המתנה זו עולה בשניות יקרות. בפועל יש עוד סיבה, שאותה אפשר לכנות "יציבות ההתרעה": פיקוד העורף מוביל מדיניות התרעות קבועה, אחידה ומפורסמת, כך שכל תושב יכיר פרק זמן קבוע הנדרש ממנו להתמגנות.
"יש בטענה הזאת היגיון", אומר רס"ן במיל' יצחק שינובר, מהנדס אלקטרוניקה שהיה שותף לפיתוח מערך הגילוי להתרעה בחיל האוויר, "ולכן הצעתי להחיל את ההתרעה המוקדמת גם במקרים של ירי מצפון, ללא שינוי ההתרעה הקבועה. בהשקעה אפסית אפשר להציל חיים". למרות שהדברים הוצעו בפניות שונות ואף הועלו לדיונים בוועדות הכנסת, בפיקוד העורף בחרו בינתיים שלא לשנות.
"מעל 400 ישראלים נפצעו מאז תחילת המבצע בעת שניסו להגיע למרחבים מוגנים", דיווח משרד הבריאות. הם נפצעו בדרך למרחב המוגן וייתכן כי התרעה מוקדמת יותר, הייתה מאפשרת הגעה בטוחה יותר.
הנוסחה להפעלת התרעה היא כזאת: ראשית, מערכות חיל האוויר מזהות שיגור מלבנון. במקרים של שיגורים מעומק לבנון, כמו מרבית השיגורים ב"שאגת הארי", הזיהוי מתבצע פרק זמן מסוים לפני הנפילה ביישובי הגליל. הגילוי מועבר לפיקוד העורף, ואז ממתינים עד לזמן הקבוע שהוגדר לאותו אזור, ובמקביל אזור ההתרעה הולך ומצטמצם כדי להפחית את מספר האזורים שמקבלים התרעה. בפועל, רק 30-15 שניות לפני הנחיתה, נשמעת האזעקה.
לעומת זאת בטילים המשוגרים מאיראן פיקוד העורף גיבש מדיניות של התרעה מקדימה, הניתנת על פי רוב בין 3 ל-10 דקות מראש. "הבנו שנדרשת גמישות", הודה גורם בפיקוד. אבל הגמישות הזו לא הורחבה לכיוון השיגורים מהצפון. שינובר מסביר את הפרדוקס: "על אותו גראד מלבנון, בקריית-ים יקבלו דקה התרעה ואילו בעכו הקרובה יקבלו רק 30 שניות – רק בגלל שעכו קרובה יותר לגבול. היא תמיד תקבל פחות זמן".
ישראל מנהלת כעת מלחמה רחבה: מטחים מאיראן, ירי מלבנון ומבצעים יבשתיים. ראש הממשלה מדבר על "שילוב זרועות מלא עם ארה"ב". מטוסים ממריאים לתקיפות מעל הדאחייה ומעל יעדים ברחבי איראן. ובינתיים, ביישובי הצפון, תושבים מקבלים שניות בודדות להתמגנות, אף שהטכנולוגיה מאפשרת אחרת.
למרות פרסום תחקיר "7 ימים" כבר בנובמבר, לפני כארבעה חודשים, פיקוד העורף טרם שינה את הנהלים.
מדובר צה״ל נמסר: "פיקוד העורף אמון על מתן התרעה מיטבית לציבור ופועל על פי מדיניות התגוננות ומתן ההתרעה בזמן קבוע וידוע. זמני ההתגוננות נקבעים בשיתוף פעולה עם חיל האוויר לאחר חקר ביצועים ומתוקפים בקבועי זמן מוגדרים. בנוסף, פיקוד העורף מספק הנחייה מקדימה באמצעות CB המאפשרת זמן היערכות נוסף באיומים מהמעגל השלישי ופועל לשמירת מול הציבור, כאשר בשילוב עם התנהגות נכונה ועמידה בהנחיות הוכחו כמצילות חיים".
