גורמים שבקיאים בהערכות המודיעין של ארה"ב והמערב אמרו לניו יורק טיימס שהמלחמה ערערה את ההנהגה האיראנית, ומקשה על היכולת שלה לקבל החלטות ולתאם פעולות תגמול נרחבות נגד ארה"ב וישראל. מתחילת המלחמה חוסלו כמה עשרות מנהיגים איראנים וסגניהם. אלו ששרדו מתקשים לתקשר ביניהם, לא מסוגלים להיפגש פנים אל פנים – מחשש שיהפכו למטרה בתקיפה אווירית. בשעה שסוכנויות הביטחון והצבא של איראן ממשיכות לתפקד, היכולת של המשטר לתכנן אסטרטגיות או מדיניות חדשות נחלשה.
לאור כמות החיסולים, בממשל טראמפ אמרו כי באיראן פועל כעת למעשה משטר חדש, וארה"ב לוחצת עליו להגיע לעסקה מהירה. אך מכיוון שתהליך קבלת ההחלטות של המשטר נפגע, יהיה לאנשיו קשה לנהל מו"מ עם האמריקנים או להסכים לוויתורים משמעותיים. ייתכן שלמנהלי המו"מ לא ברור מה המשטר שלהם מוכן להקריב, ולא מן הנמנע שהם כלל לא יודעים את מי לשאול – לאור העובדה שרבים מהבכירים חדשים בתפקידם.
4 צפייה בגלריה
טראמפ ומוג'תבא חמינאי, שלפי ארה"ב וישראל נפצע במלחמה
(צילום: Anna Moneymaker / AFP, Stringer / Getty Images)
לפי מקורות אמריקנים, גורמים קיצוניים במשמרות המהפכה הפכו למשפיעים יותר על המתרחש באיראן – ובעלי כוח רב יותר ממשטר האייתוללות שרשמית מנהיג את המדינה. לא ברור האם מתוך ההנהגה החדשה יקום גורם כלשהו שיחתום על עסקה, והאם הוא יוכל לשכנע גורמים אחרים להסכים לה. גורמים רשמיים לשעבר בארה"ב אומרים שאיראן תעשה עסקה כשהמחיר הכלכלי של המלחמה יהיה גדול מדי עבורה. לפי גורמים רשמיים בעבר ובהווה, נראה שאיראן עדיין לא מרגישה שהיא מפסידה במלחמה.
חוסר היכולת של ההנהגה האיראנית לתקשר כהלכה יוצר בלבול ופרנויה בקרב המנהיגים ששרדו, שחוששים שהשיחות וההודעות שלהם מיורטות על-ידי המודיעין הישראלי. לכן הם נרתעים לשוחח ביניהם – כך לפי גורמים שתודרכו על הערכות המודיעין במערב.
במכת הפתיחה של המלחמה תקפה ישראל את מתחם ההנהגה האיראנית, וחיסלה את המנהיג העליון עלי חמינאי, וחלק גדול מהנהגת הביטחון הלאומי. גם בכירים בדרג נמוך יותר, שנחשבו בעיני ארה"ב לפרגמטיים יותר, חוסלו. טראמפ אמר שמועמדים פוטנציאליים להנהיג את איראן נהרגו. המתקפה קטעה קשרים רבים בין קובעי המדיניות של איראן.
בניו יורק טיימס נכתב כי לא ברור מה מידת ההשפעה של המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי, על פעילות המשטר. הוא לא נראה בציבור מאז שמונה לתפקיד, וסוכנויות המודיעין של ארה"ב וישראל מאמינות שהוא נפצע. כמה גורמי מודיעין מאמינים שייתכן שתפקידו של חמינאי ייצוגי בלבד, ושהנהגת משמרות המהפכה היא זו שמקבלת את ההחלטות.
בכיר בצבא ארה"ב אמר כי מערך הפיקוד והשליטה של איראן נפגע קשות בתקיפות, אך הוא וגורם מודיעין בכיר אמרו כי לפני המלחמה בנתה איראן מערכת פיקוד מבוזרת, שמאפשרת למפקדים מקומיים ברחבי המדינה להחליט בעצמם על תקיפות – גם ללא הוראות ישירות מטהרן. הבכיר הצבאי אמר שאיראן הוכיחה שהיא עדיין יכולה לבצע מתקפות משמעותיות – כמו מתקפת הטילים והכטב"מים על בסיס חיל האוויר הנסיך סולטן בסעודיה בשבוע שעבר. עם זאת, היקף המתקפות אינו יעיל מספיק, והן פחות יעילות משיכלו להיות, בגלל הסדקים במשטר האיראני והעובדים שהמפקדים האזוריים תוקפים ללא תיאום ביניהם.
טראמפ הביע תסכול ממה שתיאר כמסרים סותרים מההנהגה האיראנית. "מנהלי המו"מ האיראנים מאוד שונים ו'מוזרים'", אמר בחמישי. "הם 'מתחננים' שנעשה עסקה, מה שהם באמת צריכים לעשות, כי הם הושמדו צבאית, ויש להם אפס סיכוי לעשות קאמבק – ובכל זאת הם מצהירים בפומבי שהם רק 'בוחנים' את ההצעה שלנו". שלשום אמר טראמפ כי מבצע התקיפות האוויריות הסתיים בהנהגה חדשה באיראן, וטען שהושגה התקדמות בשיחות. "זו קבוצה שונה לגמרי של אנשים", אמר. "לכן הייתי מחשיב את זה כחילופי שלטון, ובכנות, הם מאוד הגיוניים".
אתמול הביע טראמפ אופטימיות לגבי המשטר הנוכחי באיראן, אך גם איים להרחיב את המלחמה ולפגוע בתשתיות אנרגיה ומטרות אזרחיות. הוא אמר שאם לא תושג עסקה בקרוב, ומצר הורמוז יישאר סגור, הוא יתקוף את תחנות הכוח של איראן, ואת בארות הנפט ומתקני ההתפלה שלה. גורמים שתודרכו על הערכות המודיעין אמרו כי התסכול שלו משקף את חוסר היכולת של המשטר הנוכחי באיראן לתאם תגובה ולקבל החלטה לגבי ההצעות האמריקניות לסיום המלחמה.
גורמים ישראלים אמרו כי בעיות התקשורת באיראן אינן שונות מהבעיות שהיו במגעים לשחרור החטופים במלחמה בעזה. בעזה, ההצעות מארה"ב וישראל הועברו למנהיגי חמאס בקטאר – ולאחר מכן הועברו בפתקים למנהיגים בעזה – תהליך מסורבל שעורר בלבול.
