בצל הפסקת האש בלבנון, כוחות צה"ל ממשיכים לפעול בתחום הקו הצהוב שהוגדר - שבו 55 כפרים לבנוניים. העיסוק המרכזי של הכוחות הוא עיצוב המרחב לכל אורכו, בעיקר באמצעות כלים הנדסיים, בהם D9, בכדי להרוס ולפוצץ מרחבים שכבר טוהרו ממחבלים. הכוחות מנסים למעשה לקבע את מקומם בשטחים השולטים, בכדי לייצר מרחב אבטחה שנוח להגן ממנו כשישובו תושבים לחלקים רחוקים מהקו בדרום לבנון.
תיעוד תקיפות צה"ל בדרום לבנון, בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל)
באותם מרחבים שלא טוהרו באופן מלא יש עדיין אזורים ממולכדים עם המון מטענים - שרק בימים האחרונים גבו את חייהם של רס"ב (במיל') ברק כלפון ורס"ל (במיל') לידור פורת. קשה לדעת אם אותם מטענים שהתפוצצו ופגעו בחיילי צה"ל הונחו אחרי או לפני הפסקת האש, אך הערכה היא שהם הונחו לפני.
בצה"ל מתחקרים את שני אירועי המטען ומחדדים נהלים כיצד יש לפעול בימים אלו של הפסקת האש השברירית. הכוחות ממשיכים בטיהור המרחבים שבהם הם נמצאים, כאשר ההבנה היא שלא הולכים לאחור אלא רק קדימה. לצה"ל וליחידות השונות שיטות ואמצעים טכנולוגיים רבים, חלקם מסווגים, להתמודד עם זירות מטענים ועם סריקת מבנים באופן מבוקר. יש לציין כי המטענים מונחים לעיתים בצידי הדרך או בצירים רבים שלא היו פרוצים קודם התמרון. חלקם מופעלים מרחוק וחלקם מופעלים ברגע שעולים עליהם.
בצה"ל מתייחסים לנקודת הפתיחה של המו"מ כנקודה טובה יותר מאשר השיחות הקודמות. עם זאת, עדיין ישנן בעיות לא פתורות. מחד הכוחות נמצאים פיזית בעומק השטח בחלקים שבין 6-10 ק"מ, שם הם מטהרים את השטח ומעצבים אותו מחדש, אך מאידך יש המון הגבלות על הפעלת אש מעבר לקו הצהוב.
במקביל, הציפייה בצה"ל היא שעד שלא יגיע הסכם - שבסופו פירוק חיזבאללה או התנעה של תהליך כזה - המטרה היא להישאר בעומק השטח לפני התושבים. בנוסף, צה"ל מנסה כעת למעשה לקבע את כללי הפסקת האש באופן כזה שיאפשר תקיפה של כל איום על הכוחות - גם במקומות שמעבר לקו הצהוב. תקיפות מעבר לקו הצהוב עדיין לא קרו מאז כניסת הפסקת האש.
במערכת הביטחון מבינים כי במהלך הימים הקרובים יתעצבו הכוחות באופן חזק על הקו הצהוב וישלטו שם באש כמו ברצועת עזה. בצה"ל שואפים להקמת מנגנון אכיפה, שליטה ובקרה של הפסקת האש באופן מסודר על כל איום שעלול להתפתח על הכוחות. עיקר הפערים כרגע הם מה עושים מעבר לקו הצהוב. צה"ל כבר לא תוקף בביירות, אך מה יהיה על השטח שבין הקו הצהוב לקו הליטני עדיין לא ברור. צה"ל שואף כי יאפשרו לו לתקוף במסגרת מנגנון הבקרה שיוקם.
בנוסף, בצבא גם לוקחים בחשבון שחיזבאללה עושה את ההתאמות שלו ואוסף מודיעין על התבססות צה"ל בקו הצהוב ובכלל במרחב. כעת ניתן לאסוף מודיעין טוב יותר, לחלק את פעילי ארגון הטרור ולפרוס אותם בצורה יעילה יותר - וגם לעשות שימוש בתושבים שיורדים דרומה. מבחינת חיזבאללה הוא שואף להשאיר את המצב כך.
על פי גורמים בצה"ל, המצב הקודם שהתקבע אחרי "חיצי הצפון" תסכל את הארגון, שכן צה"ל היה בחופש פעולה התקפי בדרום לבנון ובמקומות נוספות - מבלי שהיה אומנם בעומק השטח כפי שקורה עכשיו. צה"ל תקף אז בכל פעם שראה לנכון, וזאת מבלי להיגרר לירי רקטי של חיזבאללה.
יתרה מכך, מאז חיצי הצפון ועד לפתיחת המערכה הנוכחית חיסל צה"ל יותר מ-400 מחבלי חיזבאללה. ההבנה בפיקוד הצפון הייתה שחיזבאללה כבר הגיע "לסף הספיגה" שלו וירצה להגיב, ובגלל זה התוכנית המקורית של התקיפה באיראן הייתה קודם להנחית מכה על חיזבאללה - דבר שלא אושר בדרג המדיני בסופו של דבר. לכן בצה"ל שואפים כמובן להשאיר את הכוחות, תוך בניית מנגנון אכיפה שיאפשר לתקוף כמה שיותר בעומק בשטח. במקביל, בצה"ל חושבים כי נכון לממש כרגע את אופציית המו"מ.
