ד"ר יעל (ילי) נתיב בת ה-66, חוקרת מחול ישראלית ויו"ר עמותת הכוריאוגרפים בישראל, הגישה תביעה נגד אוניברסיטת קליפורניה בברקלי בטענה לאפליה על רקע לאום. לדבריה, בקשתה לשוב וללמד בקמפוס נדחתה רק משום שהיא ישראלית - בניגוד למדיניות האוניברסיטה ובניגוד לחוקי מדינת קליפורניה.
נתיב לימדה בברקלי באביב 2022 קורס בשם "פרספקטיבות אינטרסקציונליות על מחול עכשווי בישראל", ובעקבות הצלחתו הוזמנה לשוב בשנה האקדמית 2025-2024. אלא שבנובמבר אותה שנה, כחודש לאחר מתקפת 7 באוקטובר שהציתה גל מחאות פרו-פלסטיניות בקמפוס, קיבלה הודעה מהמחלקה לתיאטרון ומחול כי בקשתה נדחתה.
במסמכי התביעה מובא ציטוט מתוך הודעת וואטסאפ שקיבלה נתיב מיושבת ראש המחלקה, פרופ' סנסאן קוואן: "המחלקה שלי לא יכולה לארח אותך לקורס בסתיו הקרוב. המצב מאוד חם כרגע והרבה מהסטודנטים לתואר שני שלנו כועסים. אני אעמיד את המחלקה וגם אותך במצב נורא אם תלמדי כאן".
בתחילה נטען כלפיה כי הסירוב נבע מ"בעיות קיבולת", אולם עורכי דינה של נתיב הגדירו זאת כתירוץ. לדבריהם, הנימוק האמיתי היה לחץ מצד סטודנטים ומתנגדי ישראל בקמפוס. בתגובה למסרון שקיבלה כתבה נתיב כי היא "עצובה ושבורה מכל הכיוונים... רמת הבורות, השנאה והיעדר הנכונות לנהל שיח מורכב היא מדהימה ומקוממת".
נתיב, ילידת ירושלים, היא חוקרת ומרצה בולטת בתחום המחול בארץ, המכהנת כאמור מאז 2017 כיו"ר עמותת הכוריאוגרפים בישראל. היא נולדה למשפחה ירושלמית עם שורשים ציוניים: סבה זאב פלדמן היה מפקד ההגנה בעיר והמפקח הראשון על החינוך הגופני, וסבה מצד אמה, אברהם פרנקו, היה מזכיר עיריית ירושלים בתקופת המנדט. בן זוגה של אמה היה גד הורן, בנו של אחד ממייסדי "טבע". נתיב למדה מחול בסמינר הקיבוצים, סורבון בפריז ואוניברסיטת סן פרנסיסקו, ואת הדוקטורט עשתה באוניברסיטה העברית. היא לימדה בתיכונים, מכללות ובאוניברסיטאות, ייסדה את קבוצת המחול "המימד הרביעי", ויחד עם איריס לנה הקימה את הפודקאסט "חיות מחול".
החלטת ברקלי עוררה הדים בקרב בוגרים וידידים של האוניברסיטה, ושלל תלונות הוגשו להנהלה. בינואר 2024 הודיע סגן נשיא האוניברסיטה לתקשורת כי נפתח הליך בדיקה. בחודש ספטמבר באותה שנה פרסמה יחידת מניעת ההטרדות והאפליה של האוניברסיטה דוח בן 45 עמודים, שבו נקבע כי "הטענה של ד"ר נתיב שאפליה הופעלה נגדה על בסיס המוצא הלאומי שלה הוכחה במאזן הסתברויות". בכך, למעשה, המוסד עצמו אישר שנעשה לה עוול.
אף על פי כן, האוניברסיטה לא נקטה צעדים ממשיים לתיקון. לפי כתב התביעה, פניותיה החוזרות של נתיב להנהלה נענו בשתיקה או בתשובות עמומות כי "הנושא עדיין בבדיקה". לדבריה, בקשותיה לקבל התנצלות, הזמנה מחודשת ללמד וכן מהלכים שיבטיחו טיפול אמיתי באווירה הקשה בקמפוס - נותרו ללא מענה.
את נתיב מייצג המרכז המשפטי על שם ברנדייס, גוף יהודי-אמריקני המתמקד במאבק באנטישמיות ובאנטי-ציונות בקמפוסים. המרכז כבר מנהל תביעה פדרלית נפרדת נגד ברקלי בטענה שהאוניברסיטה לא הגנה כראוי על סטודנטים יהודים. עו"ד רבקה האריס מהמרכז אמרה כי מדובר ב"חלק מתופעה רחבה יותר באוניברסיטאות יוקרה בארה"ב, שבהן מרצים וחוקרים ישראלים ויהודים מודרים ונפגעים על רקע זהותם".
האירוע משתלב במציאות מתוחה במיוחד בקמפוסים האמריקניים מאז 7 באוקטובר. תנועות חרם אקדמיות על ישראל, שהיו קיימות עוד קודם לכן, קיבלו תנופה מחודשת. בברקלי ובאוניברסיטאות אחרות בארה"ב הוקמו אוהלי מחאה, התקיימו צעדות ומכתבים פומביים קראו לחרם על מוסדות אקדמיים ישראליים. חוקרים ישראלים שהוזמנו להרצות בקמפוסים נתקלו בהתנגדויות, לעיתים אלימות.
בתביעתה הנוכחית, שהוגשה לבית המשפט של מחוז אלמדה בקליפורניה, דורשת נתיב פיצוי על אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין ונזקים נוספים. בין היתר נטען כי האפליה מפרה את חוקי השוויון בתעסוקה של מדינת קליפורניה ואת קוד החינוך המקומי.
דובר האוניברסיטה מסר בתגובה כי ברקלי אינה יכולה להתייחס לפרטי המקרה משום שמדובר בענייני כוח אדם ותביעה תלויה ועומדת, אך הדגיש כי "האוניברסיטה מחויבת להיאבק בכל סוגי ההטרדות והאפליה, וכאשר מופר החוק או המדיניות האוניברסיטאית - צריכות להיות לכך השלכות מתאימות".
הפרשה מצטרפת לשרשרת של תביעות נגד מוסדות אקדמיים בארה"ב על רקע יחס לסטודנטים ולמרצים ישראלים ויהודים. רק בחודשים האחרונים הוגשו תביעות דומות נגד MIT, סטנפורד, UCLA וקולומביה.
