את נסיעתו האחרונה לארצות הברית סיים בנימין נתניהו בביקור לא שיגרתי באחוזה כפרית המרוחקת כשעתיים נסיעה מוושינגטון הבירה. האחוזה הזו, מונטיצ'לו שבווירג'יניה, היא אחוזתו של תומאס ג'פרסון, מנסח הצהרת העצמאות האמריקאית ונשיאה השלישי והנערץ של ארצות הברית. בסיומו של הביקור פרסם נתניהו תמונות שלו במקום וצייץ: "ביקרנו בבית ההיסטורי של תומאס ג'פרסון...האיש שהניח את עקרונות הדמוקרטיה המודרנית, אשר יסודה הוא רצון העם".
ג'פרסון, כמו נתניהו, לא היה אדם דתי. אבל שלא כנתניהו הוא פעל ככל יכולתו על מנת להבטיח מצד אחד חופש דת ופולחן לכל, ומצד שני להרחיק את הדת מהכוחות הפוליטיים שמשחיתים אותה. הוא לא היה פוליטיקאי מושלם ולא היה אדם מושלם. כמו רבים מבני דורו הוא החזיק בעבדים ובשפחות ומוקע בשל כך היום על צביעותו. אך לזכותו אפשר וצריך לזקוף את הנחת עקרונות הדמוקרטיה המודרנית. העולם בו אנו חיים הוא טוב יותר בשל כינון דמוקרטיות משום שזוהי תפיסה המאפשרת ומקדמת חירות, חיים בכבוד, וצמצום משמעותי של אלימות ומלחמות. דמוקרטיה אולי אינה שיטה מושלמת, אך עליה אמר ווינסטון צ'רצ'יל, מנהיג נוסף אותו מעריץ נתניהו, כי היא "שיטת הממשל הגרועה ביותר, חוץ מכל השיטות האחרות".
על ג'פרסון נאמר שעוד בהיותו בשנות השלושים של חייו הוא היה יכול לחשב מתי יתרחש ליקוי חמה, למדוד שטח עצום ולשרטט מפה, לבצע ניתוח רפואי מסובך, לתכנן בניין, להגן על נאשם בבית משפט, לאלף סוס פרא ולרקוד מינואט. ג'פרסון היה גם אמן השפה וכותב ומנסח טקסטים מופלא. למרות שהיה צעיר המשתתפים בקונגרס הקולוניות האמריקאי שמרד כנגד בריטניה היה הוא זה שנבחר לנסח את טיוטת הצהרת העצמאות. הצהרת העצמאות האמריקאית היתה למסמך מכונן בהיסטוריה העולמית ובזכותה זוכרים את ג׳פרסון כ"איש שהניח את עקרונות הדמוקרטיה המודרנית".
נתניהו בילה שנים רבות בארצות והוא תלמיד אדוק של היסטוריה אמריקאית, ובצדק הוא מרומם את ג'פרסון. אבל הדמוקרטיה של ג'פרסון אינה מתמצה ב"רצון העם" אלא למעשה זו רק נקודת ההתחלה שלה. טוב שנתניהו מבקש להצטלם במונטיצ'לו ולהתהדר בג'פרסון. אבל קיים פער אדיר ובלתי ניתן לגישור בין תפיסותיו הדמוקרטיות של ג'פרסון לבין התנהלותו של נתניהו, כפי שמתגלה במעשיו בימים אלו ממש במהלכיו בהקשר חוק הפטור לחרדים מגיוס.
ג'פרסון היה מהתומכים הגדולים בהפרדת דת ומדינה מתוך האמונה כי ההפרדה תיטיב גם עם הדת וגם עם המדינה. תרומתו החשובה ביותר בנושא זה היתה כשכתב בשנת 1802, בזמן שכיהן כנשיא, כי יש "להפריד על ידי חומה בין דת ומדינה": אותה "חומה" של ג׳פרסון מייצגת מחסום בלתי עביר המבטיח חירות פוליטית מדת ולא פחות חשוב חופש לדת עצמה מפוליטיקה. אל לה לממשלה להתערב בענייני דת, ואין לאפשר לדת להשפיע על הזירה הציבורית הכללית. הוא ראה בחופש דת ובחופש מדת ממוסדת הכרח לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת והוא פעל בכל מאודו בכדי שלממשלה לא תהיה כל יד ורגל בנושאים הקשורים לאמונתו הפנימית של אדם.
ג'פרסון, כמו נתניהו, לא היה אדם דתי. אבל שלא כנתניהו הוא פעל ככל יכולתו על מנת להבטיח מצד אחד חופש דת ופולחן לכל, ומצד שני להרחיק את הדת מהכוחות הפוליטיים שמשחיתים אותה
עד כמה תפיסה זו רחוקה מדפוס פעולתו של נתניהו? רק בשבוע האחרון פעל נתניהו באינטנסיביות על מנת לפטר את יו"ר ועדת חוץ ובטחון יולי אדלשטיין ולמנות במקומו את ח"כ בועז ביסמוט, שסומן על ידי הרבנים החרדים. הפעילות הנמרצת וחסרת התקדים הזו מכוונת כולה על מנת להעביר חוק שיפטור עשרות אלפי גברים חרדים צעירים ממילוי חובתם האזרחית הבסיסית כמו שאר בני גילם. נתניהו החילוני לא מקדם "חומת הפרדה" נוסח ג׳פרסון אלא להיפך, הוא מבקש להתיך ולקשור את הדת החרדית אל מוסדות השלטון של מדינת ישראל.
מקעקע עקרונות
נתניהו מעלה על שפתיו עקרונות נעלים אך בפועל פועל בנמרצות על מנת לקעקע אותם. למעשה בו בזמן שביקר את אחוזתו של ג'פרסון והתגאה בכך, הוא מגשים את חלום הבלהות הג'פרסוניאני: ממשלתו הפסיקה לפעול משיקולי טובת הכלל כפי שמתבקש בדמוקרטיה אלא היא פועלת כסוכנת של כוהני דת אשר מבקשים לשמר את כוחם הפוליטי העודף ולמסד זכויות יתר להם ולקהילותיהם.
פרופ' ערן שלוג'פרסון, כמו נתניהו, לא היה אדם דתי. אבל שלא כנתניהו הוא פעל ככל יכולתו על מנת להבטיח מצד אחד חופש דת ופולחן לכל, ומצד שני להרחיק את הדת מהכוחות הפוליטיים שמשחיתים אותה. הוא לא היה פוליטיקאי מושלם ולא היה אדם מושלם. כמו רבים מבני דורו הוא החזיק בעבדים ובשפחות ומוקע בשל כך היום על צביעותו. אך לזכותו אפשר וצריך לזקוף את הנחת עקרונות הדמוקרטיה המודרנית. העולם בו אנו חיים הוא טוב יותר בשל כינון דמוקרטיות משום שזוהי תפיסה המאפשרת ומקדמת חירות, חיים בכבוד, וצמצום משמעותי של אלימות ומלחמות. דמוקרטיה אולי אינה שיטה מושלמת, אך עליה אמר ווינסטון צ'רצ'יל, מנהיג נוסף אותו מעריץ נתניהו, כי היא "שיטת הממשל הגרועה ביותר, חוץ מכל השיטות האחרות".
אולם דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב. היא גם מחייבת, בין השאר, הענקת זכויות והטלת חובות שוויוניות על אזרחים. לא ניתן מצד אחד לרומם את ״רצון העם״ ומהצד השני לפטור עשרות אלפי אזרחי מדינת ישראל משירות צבאי רק בשל השתייכותם הדתית. גיוס חרדים הוא גם צורך בטחוני ראשון במעלה והפטור הגורף שהקואליציה מבקשת להעניק להם חושף עד כמה רעילה ומסוכנת היא הכניעה הפוליטית לאינטרסים דתיים. בקיצור, עלינו לדרוש: נתניהו, אל תפקיר את הבטחון למען קניית אצבעות הרבנים בכנסת, תהיה ג'פרסון!
פרופ׳ ערן שלו הוא היסטוריון של ארה״ב בחוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה
