היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה לראשונה עמדה כי על בג"ץ לדחות את הכרעתו בעתירות הדורשות הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר - לאחרי הבחירות. היועמ"שית הדגישה כי בתקופת בחירות הממשלה היא ממשלת מעבר וחלים עליה כללי הריסון המשפטיים, ולכן יש לאפשר לממשלה הבאה לקבל החלטה בנושא ולהימנע כעת מפסק דין.
הדיון בבג"ץ. "להשאיר למשפט הציבור"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
בדיון שהתקיים בבג"ץ בעתירות בנושא באפריל האחרון, הציע המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, לחכות לאחרי הבחירות, ולהשאיר את ההכרעה בנושא לציבור.
"הגם שחלוף הזמן מעורר קושי רב", מסרה היום היועמ"שית לבג"ץ, "הרי שמשעה שבעת הזו הממשלה לא קיבלה החלטה כלשהי, ובשים לב לכך שאנו מצויים כבר בעיצומה של תקופת הבחירות לכנסת ה-26, ובראי הלכות האיפוק והריסון החלות על ממשלה יוצאת בהפעלת סמכויותיה בהתאם להלכה הפסוקה, מוצע לאפשר לממשלה הבאה להידרש לנושא ולקבל החלטה בעניין".
הממשלה הגישה לבג"ץ בחודש שעבר עמדה שלפי יש לדחות את ההכרעה בעניין לאחר הבחירות, אולם הנימוק שלה היה שונה מזה של היועמ"שית, ולא הדגיש את כללי הריסון בתקופה זו. בהודעת הממשלה נכתב כי "אופן חקירת האירועים נשוא העתירות דנן מצוי בלב מחלוקת פוליטית בין המפלגות המתמודדות בבחירות. בנסיבות אלה, אין זה ראוי כי בית המשפט הנכבד יידרש להכריע בסוגיה זו או יתערב בה בשלב זה".
עוד צוין בעמדת הממשלה כי "בהקשר לכך נקבע, כי דווקא בעת הזו, של ערב בחירות, ראוי שגם בית המשפט ינהג באיפוק ובריסון. מדובר בתקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל בית המשפט לבחון היטב את ההשלכות האפשריות של פסיקתו על הלכי רוח בציבור".
גם כמעט שלוש שנים אחרי הטבח, ביולי האחרון הודיעה הממשלה לבג"ץ רשמית כי היא לא השלימה את החקיקה להקמת ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר, וביקשה מבית המשפט "לא להתערב" בסוגיה.
בהרב-מיארה
(צילום: לשכת עורכי הדין)
בתגובתה, ציינה ביועמ"שית כי "ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. מנגנון זה - על מאפיינים שנקבעו בחקיקה ובראש ובראשונה העצמאות המלאה וניתוק הזיקה הפוליטית - הולם את תכליתה של החקירה, את מאפייניה הייחודיים והחריגים וחסרי התקדים, את חשיבותה הציבורית ואת חיוניותה".
היא הסבירה כי "מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת סיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות - ואף מחייבות - קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים".
לצד זאת הדגישה בהרב-מיארה כי "חלפו כשנתיים ו-10 חודשים מאז פרוץ המלחמה וטרם התקבלה החלטת ממשלת ישראל ביחס למתכונת החקירה והפקת הלקחים, או עיתוי תחילתה. מצב דברים זה, חריג ביותר כשלעצמו, מעורר קושי רב, וכן יש בו כדי לפגוע באפקטיביות החקירה העתידית ולהוביל לנזק ראייתי".
לבסוף קבעה כי "הגם שחלוף הזמן מעורר קושי רב, הרי שמשעה שבעת הזו הממשלה לא קיבלה החלטה כלשהי, ובשים לב לכך שאנו מצויים כבר בעיצומה של תקופת הבחירות לכנסת ה-26, ובראי הלכות האיפוק והריסון החלות על ממשלה יוצאת בהפעלת סמכויותיה בהתאם להלכה הפסוקה, מוצע לאפשר לממשלה הבאה להידרש לנושא ולקבל החלטה בעניין. על כן, מוצע אפוא, ככל שבית המשפט העכב יראה לנכון, כי תתאפשר הגשת הודעת מעדכון בסמוך לאחר כינון הממשלה הבאה".
אזרחים ניסו להיכנס לאולם בג"ץ שבו התקיים הדיון
(צילום: עידן בלומהוף)
מחשש להתפרעויות בדיון שהתקיים בבית המשפט באפריל האחרון, החליטו השופטים למנוע את כניסת הציבור לדיון. לפני הדיון, משפחות החברות ב"מועצת אוקטובר" וקוראות לוועדת חקירה ממלכתית היו אמורות למסור הצהרה, אך התקשו לעשות זאת בעקבות עימות עם משפחות שכולות אחרות - החברות בין היתר בפורומים גבורה ותקווה - ומתנגדות לוועדה שכזו.
"לא ראוי לתת לבג"ץ לעשות ועדת חקירה", אמר אביו של לוחם גולני ישי פיטוסי שנפל ב-7 באוקטובר. ביחד עם אחרים הם קראו "לא תקום ועדה של יצחק עמית", ומנעו מהוריו של איתי חן - שנפל ב-7 באוקטובר, נחטף לעזה והושב לקבורה - לשאת דברים.
במקביל להשתלחויות לעברם, אמרה האם חגית חן: "אי אפשר לקבור את הילדים שלנו ביחד עם האמת". האב רובי הוסיף: "אנחנו רואים מה שקורה כאן מאז הדרישה שלנו להקמת ועדת חקירה ממלכתית - לחצים, איומים, הסתה פרועה. אנחנו אומרים לשופטים - אל תירתעו, אל תיכנעו". איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנפלה ביום הטבח, אמר: "ראש הממשלה בוחר בדרך הפילוג, בדרך של מלחמת אחים, וכך זה נראה מסביבי. הגיע הזמן לפסק הדין ההיסטורי".
השר לשעבר יזהר שי, אביו של לוחם הנח"ל ירון שנפל ב-7 באוקטובר, פנה להורים המתנגדים לוועדת חקירה ממלכתית: "רציתי להגיד לכם - יש פה אבא שהיה מוכן לדבר איתי ושמעתי את הכאב שלו. אני אבא של ירון והכאב שלכם ושלי הוא אותו כאב. למה אנחנו נלחמים אחד בשני?".
