מערכת הבחירות שצפויה להתחולל בקרבנו בקרוב תביא לעימות, באופן הקבוע מזה שנים רבות בישראל, בין גוש הימין לבין גוש מרכז-שמאל. מפלגות חרדיות ומפלגות ערביות, שוב באופן מסורתי, ישמשו רק כשחקני חיזוק לקואליציה שתקום. נתניהו יוביל שוב, כמלך בלתי מעורער, את גוש הליכוד-ימין קיצוני בעוד שמולו יתייצב כרגיל גוש מבוזר, לא מלוכד של מפלגות רבות שבראשן בנט, אייזנקוט, ליברמן, לפיד, גולן ואולי גם גנץ. קשה לראות גוש זה מתלכד למפלגה אחת לאור הבדלי עמדות, אגו של האישים המעורבים ומשקעי עבר לא נעימים. הכלל המיתולוגי של "סכום החלקים גדול מהשלם" לא הוכיח עצמו בעבר: שברי מנדטים, אי מעבר של אחוז חסימה, סירוב להסכמי עודפים, מלחמות פנימיות בין מפלגות קרובות על בוחרים ועוד – הכשילו לא אחת את מצרף מפלגות השמאל והמרכז מול גוש נתניהו שהשכיל לאחד את בן גביר וסמוטריץ' למרות תיעוב הדדי ולצרפן לגוש ימין מונוליטי.
מתוך הנחה לא פרועה בכלל כי אכן לא ייווצר גוש מרכז-שמאל מלא הרי שהתקווה היחידה של האלטרנטיבה לנתניהו היא אסטרטגיה תקשורתית אותה אבקש להציג כאן. כוחה של האלטרנטיבה אינה מול נתניהו אלא מול ממשלתו. הכוורת שיכול להציג גוש האלטרנטיבה היא של אנשים איכותיים בהרבה מול הכוורת העלובה למדי של נתניהו. מבלי לאחד מפלגות, מבלי לפצח אגו מנופח ומבלי להציג מנהיג כריזמטי וסוחף, יכול גוש האלטרנטיבה להציג כוורת אטרקטיבית של ממשלה איכותית. למשל, להציע לבוחר הישראלי לבחור בכוורת החדשה והמבטיחה בה בנט כראש ממשלה, איזנקוט כשר בטחון, לפיד כשר חוץ, ליברמן כשר אוצר, יאיר גולן כשר לביטחון לאומי ועוד. כל אחד מאנשי הכוורת עולה על ההרכב הכושל של שרים כמו אמסלם, בן גביר, כ"ץ, מאי גולן, סמוטריץ', קיש או שיקלי. מי שמביע לגוש נתניהו מצביע למלך ללא כוורת. מולו יש להציב כוורת שכוחה בהרכבה ולא במלך או חצר מלוכה.
אסטרטגיה תקשורתית כזו יכולה להביא את הבוחרים להשוות בין הממשלה הכושלת אותה הם חווים כיום לבין הרכב איכותי בהרבה. נתניהו, מודע היטב לחולשתם של האישים שקיבץ לממשלתו, יצניע כרגיל את האחרים וינהל קמפיין ממוקד בו. אבל מולו לא ניתן להציב קמפיין דומה, בכך הוא טוב יותר, מנוסה יותר. במקום "רק-לא-ביבי", מול המלך נתניהו (וכמובן המלכה האם) יש להציב כוורת של אישים: כוורת ללא מלך מול מלך ללא כוורת.
אסטרטגיה כזו אינה מצריכה איחוד מפלגות ומאפשרת פריסה פוליטית של רשימות מרכז-ימין , מרכז ושמאל. אבל היא מצריכה נכונות של כל אחד ממרכיבי הכוורת האפשרית להסכים להציג עצמו כחלק מקואליציה עתידית
אסטרטגיה כזו אינה מצריכה איחוד מפלגות ומאפשרת פריסה פוליטית של רשימות מרכז-ימין , מרכז ושמאל. אבל היא מצריכה נכונות של כל אחד ממרכיבי הכוורת האפשרית להסכים להציג עצמו כחלק מקואליציה עתידית. כלומר, במקום לתקוף זה את זה, במקום לנסות לשווא להציב תחליף לנתניהו במתכונת נתניהו – יובילו מפלגות האלטרנטיבה קמפיין של הבטחה: אם תבחר באחת ממפלגות האלטרנטיבה לנתניהו, תקבל ממשלה של מצרף איכותי. כי ללא ספק רובו של הציבור הישראלי יודע להבחין בין כישוריהם של ליברמן המנוסה לבין סמוטריץ' החובבן הכושל, בין כ"ץ החלש לבין אייזנקוט עתיר הניסיון בתחום הביטחון, בין מאי גולן ליאיר גולן, בין יואב קיש ליואב סגלוביץ, בין עידית סילמן או מרים סטרוק לבין נעמה לזימי, אפרת רייטן או מירב בן ארי.
גבי וימןאסטרטגיית הכוורת תאפשר גם הסכמות מראש על עקרונות ההרכבה של קואליציה (למשל על פי מפתח מוסכם של מנדטים לשר, הובלה בבחירות כמבטיחה ראשות ממשלה או רוטציה בין מובילים וכדומה). היא תוכל לגייס תמיכה מתנועות המחאה, המילואימניקים המתוסכלים, ואפילו מאנשי ימין מתוסכלים. אבל לשם כך תידרשנה גם הסכמות על ניהול משותף של חלק מהקמפיין, כלומר קמפיין היברידי שבחלקו כל מפלגה תנהל את מערכת הבחירות שלה ובחלקו משותף בו האלטרנטיבה לנתניהו תציב מולו כוורת מבטיחה, אמינה ומוצלחת יותר מחצר המלוכה של נתניהו.
פרופ' וימן הוא חוקר תקשורת פוליטית ותעמולה בבית הספר לממשל, אוניברסיטת רייכמן
