קבוצת הוואטסאפ הקטנה של תושבי עומר, שקמה בעקבות עסקת מכירה של בית ביישוב לבדואי מתל שבע, חשפה את כל הפחדים כולם. בתחילת החודש פורסם כי אדם בשם עלא הנייה רכש בית מתושב היישוב היוקרתי. שם המשפחה שלו העלה את החשש שמא הוא קשור למשפחתו של בכיר חמאס איסמעיל הנייה שחוסל על-ידי ישראל באיראן. עלא, איש עסקים מוכר, הכחיש קשר משפחתי שכזה.
תושבי עומר הקימו קבוצת וואטסאפ בשם "הפגנה למען היישוב" שבה חברים כבר מאות אנשים. בהמשך פתחו התושבים קבוצה דיסקרטית יותר, שם המשיכו לתכנן דרכים שבהן ניתן למנוע מכירת נכסים לערבים. עם חברי הקבוצה נמנית גם מרצה בכירה באוניברסיטת בן גוריון.
השבוע הפגינו כמה תושבים מול הבית של עלא ברחוב מרכזי ביישוב. חברי קבוצת הוואטסאפ הביעו אכזבה מההיענות הדלה, אבל הייתה גם תקווה שהמחאות ימשיכו ויסחפו אחריהם תומכים נוספים. הקבוצה כוללת גם את ד"ר חן כהן, ילידת באר שבע שמתגוררת כיום בעומר, וכיום היא חברת סגל במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון שחוקרת את תורת המשחקים.
חברי קבוצת הוואטסאפ הדיסקרטית הפנו את ד"ר כהן לדרכי פעולה מול אזרחים ערבים שרוכשים בתים ביישוב שלהם. "קמפיין זה טוב מאוד ולא משהו נקודתי", כתבה המרצה. "צריך סלוגן יותר מעודכן שלא ניפול באישום הגזענות". בהתייחס להפגנות כתבה ד"ר כהן: "אני בעד להפגין בכל מקרה מול המועצה או מול בתי חברי הקואליציה. כל מי שנותן לזה יד/לא עושה דבר כדי למנוע ובכלל מאפשר לתוצאה להתעצם - יש להביע את אי-שביעות רצוננו מולו". בהמשך ביקשה ד"ר כהן גם להפעיל "לחץ שימנע מכל המתווכים לחשוב על עסקאות כאלה".
עושה רושם שהפעילות של ד"ר כהן ביישוב שלה, כאזרחית פרטית, מתנגשת עם התפקיד שלה כמרצה במוסד אקדמי שדוגל בשוויון ודמוקרטיה, אך גם בחופש ביטוי. בקיץ שעבר השעתה אוניברסיטת בן גוריון את המרצה ד"ר סבסטיאן בן דניאל, שכתב ברשת X כי "חיילי צה"ל חונכו להיות רוצחי תינוקות".
בהמשך החזיר המוסד האקדמי את ד"ר בן דניאל ללמד, לאחר שלטענת ההנהלה הוא הביע סליחה על התבטאויותיו. עוד הוחלט אז כי הוא לא ירצה בפני חניכי קורס טיס. ואולם, מה עלולים לחשוב סטודנטים ערבים שימצאו עצמם בקורסים של ד"ר כן שמבקשת למנוע מכירה של נכסים לערבים? המרצה מעומר היא חברת קבוצת וואטסאפ פעילה, שאף צילמה את ההפגנה ביישוב וניסתה לעודד אחרים להגיע אליה.
"השיחה הזו לא נעימה"
ד"ר כהן, שאף זכתה בתואר מרצה מצטיינת, הכחישה בשיחה עם ynet כי לקחה חלק בהפגנה. היא טענה שהגיעה למרכז המסחרי ביישוב כדי לפגוש חברות. "אני מבקשת שלא תכניסי את השם והעיסוק שלי", אמרה כהן. "לא הייתי חלק, זה לא מכבד". לשאלתנו על פעילותה בקבוצת הווטסאפ, שבו הביעה כאמור תמיכה בהפגנות ולחץ על מתווכים, השיבה ד"ר כהן: "לא מתאימה לי השיחה הזאת. אם תנסי לצטט משפטים שהם לא שלי - תהיה בעיה. לא לקחתי חלק (בהפגנה. א"ק). השיחה הזו לא נעימה".
בהפגנה ביישוב השתתפו עשרות תושבים, רובם נשים וילדים, מעטם גברים. המפגינים צעדו מבניין המועצה לרחוב שבו רכש עלא הנייה את הנכס. המפגינים הביעו פחד ודאגה מהמעבר של האזרח הבדואי ומשפחתו ליישוב, אף על פי שבעומר מתגוררים בדואים נוספים. חלקם צבעו את הדאגה בחשש לשינוי צביון היישוב וטענו כי לא מדובר בגזענות. חברי קבוצת הוואטסאפ הביעו כאמור אכזבה מכמות המפגינים, אך חלק עודדו וכתבו: "נהיה כמו בקפלן, כל שבוע הפגנה".
בעומר חיים אקדמאים רבים, בהם עובדים באוניברסיטת בן גוריון ובמכללות בדרום. כמה מהם פנו לנשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, בטענה כי ד"ר כהן מובילה ועושה שימוש בקבוצות וואטסאפ וברשתות החברתיות כדי להסית ולהוביל שיח גזעני נגד בדואים.
"מדובר בהתנהגות שאינה מתיישבת עם ערכיה של אוניברסיטה ציבורית במדינת ישראל, קל וחומר כזו המתחייבת לשוויון, לחופש אקדמי ולכבוד האדם", צוין בפנייה לנשיא האוניברסיטה. "בדלת אמותיה שתחשוב המרצה מה שהיא רוצה, אך בקבוצת וואטסאפ? איך אמורים להרגיש סטודנטים שאינם יהודים מול מרצה הרודפת בדואים ביישוב שבו היא חיה? האם תהא לכך השפעה על הישגיהם? על עבודת המחקר שלהם?".
באוניברסיטת בן גוריון בחרו שלא להגיב.
עלא ענייה הוא אב לשבעה ילדים, בני שנה עד 15, והוא עובד כמנכ"ל מפעל פלסטופ בדימונה, שבו הוא שותף יחד עם תושב עומר. "הייתי שכיר והוא נתן בי אמון", סיפר. "הוא החליט להפוך אותי לשותף בגלל האמון והכבוד בינינו. בשנת 2018 הקמנו את החברה והפכתי לבעל עסק. עבדתי בעבר גם במפעל כיל, ואני עובד מול החברות הגדולות במשק".
כבר לפני שמונה שנים הוא החליט לעבור לגור ביישוב השכן עומר. "אשתי בהתחלה לא רצתה, אבל בסופו של דבר השתכנעה כדי שיהיה לילדים חינוך טוב ותרבות. התחלתי לחפש בית עד שמצאתי את הבית הזה", שיתף. הוא סיפר כי תושבים מעומר אמרו לו לא לוותר, אך לצד זאת תיאר כי בעל הבית סיפר לו שהופעלו עליו לחצים לבטל את העסקה.
"אני מבין אותו, אבל אין אחורה", הדגיש. "קראתי כמעט את כל התגובות שנכתבו על העסקה. יש תגובות מאוד גזעניות. המשפחה של אשתי היא ממשפחת אל-קירנאווי, זו משפחה שנלחמה בעזה. המשפחה של סבתא שלי ממשפחת אבו לטיף, ואחד מבני משפחתה נפל בעזה".
התגובות שעליהן דיבר עלא נכתבו גם בקבוצת הוואטסאפ של היישוב וגם בקבוצות פייסבוק שונות. בין היתר, נכתב באחת התגובות כי "אנחנו לא יכולים לקנות מהם בתים וגם לא להיכנס לכפרים שלהם, אפילו לתדלק, מבלי לפחד ולפי כך ההתלהמות מובנת. ישנם שני אנשים לפחות שאני מכירה, שמנסים למול המוכרים לבטל את העסקה. בואו ניתן להם רגע קרדיט ואז נחליט מה עושים".
עלא הוסיף מצידו כי "אתה לא יכול לשפוט בן אדם רק מהכריכה, אתה צריך לפתוח את הספר ולקרוא. אני גאה להיות תושב עומר, ובטוח שהם יצטערו על ההתנהגות שלהם". הוא שיתף כי "מה שקרה רק חיזק את אשתי עוד יותר בהחלטה לעבור לעומר. זה מעצבן כי זו גזענות. אבל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. אנחנו לא רוצים לקחת את זה למקום קיצוני".
