הוויכוח על מניעיה ותפקידה של קטאר גבר במהלך המלחמה כשבעיני אחדים, היא הכוח המניע מאחורי האחים המוסלמים, פטרונית של חמאס, וחלק מהציר האיראני. ואולם, מעקב של רבע מאה אחריה חושף מדיניות שונה: פחות אידיאולוגיה ויותר פרגמטיות, לא מהפכנית אלא תועלתנית. קטאר פועלת מתוך נאמנות לעצמה, לשימור ריבונותה, למיקסום השפעתה ולביסוס מעמדה כמדינה קטנה אך רבת עוצמה.
קל להצביע על הקשרים בין קטאר לאחים המוסלמים – החל בהענקת חסות ליוסף אל-קרדאווי בעבר וכלה באל-ג'זירה, שרואים בה זרוע אידיאולוגית של דוחא. אלא שבפועל, המדיניות הקטרית מוכתבת בראש ובראשונה משיקולים של "ריאל פוליטיק". קטאר יודעת להתאים עצמה במהירות לסביבה משתנה. למשל, לנהל יחסים קרובים עם מצרים של מחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, ובנופלו עם משטר הנשיא א-סיסי, אויב האחים המוסלמים. היא יודעת לשנות את הטון באל-ג'זירה כשהלחץ עליה גובר, ולשתף פעולה עם שכנותיה שפעלו נגדה.
בנושא חמאס – יש לקטאר אינטרס שהארגון יוותר כשליט בעזה והיא פועלת בכיוון זה, אך בשונה מטורקיה, לא מתוך מחויבות אידיאולוגית עמוקה אלא מרצון לצבור, באמצעות קשריה עם הארגון, השפעה ייחודית בזירה הפלסטינית, ולמנף אותה לזכות בדיבידנדים מול ארה"ב פטרוניתה, שהיחסים עמה התחזקו לאחר התקיפה הישראלית בדוחא.
חמאס הוא בעיקר אמצעי עבור קטאר. היא קשרה קשרים עם חמאס לאחר שהתנועה השתלטה על הרצועה. כשב-2012 הנהגת חמאס גורשה מסוריה, האמריקאים ביקשו מקטאר לארחם. כשקטאר הזרימה סיוע לרצועה היא עשתה זאת בעידוד ישראל: כשהיה נדמה שהקטרים רוצים להפסיק – ישראל ביקשה שתמשיך להזרים כספים לחמאס. גם היחסים שלה עם איראן נובעים מתוך צורך בגידור סיכונים. קטאר הזעירה חוששת מאיראן, עמה היא חולקת את שדה הגז הגדול בעולם, ולכן אינה יכולה להרשות לעצמה עימות חזיתי. במדיניות זו קטאר אינה שונה מאיחוד האמירויות או מערב הסעודית. בפועל, במוקדים כמו סוריה ולבנון, קטאר תומכת בגורמים הפועלים נגד איראן.
בהיבט האקדמי, ההשפעה הקטארית ניכרת אך אינה ייחודית. השקעות באוניברסיטאות במערב משמשות בעבורה כלי של "כוח רך", בדיוק כפי שעושות ערב הסעודית ואיחוד האמירויות שמשקיעות יותר ממנה. קשה להצביע על מנגנון תעמולה קטארי סדור המכוון נגד ישראל; קל יותר לראות מדיניות של קניית השפעה ושיפור התדמית. קטאר נהנית מתדמית של מי שמדברת עם כולם, כולל עם ישראל.
בישראל נוהגים לראות בקטאר אויב מר, אך ישראל העדיפה להכיל את העוינות הקטרית לאורך שנים, הרי אלג'זירה מסיתה נגד ישראל מאז 1996 וזה לא מנע מישראל להשצמש באלג'זירה לצרכים ואף לנרמל את היחסים עם קטאר בשנות התשעים, לקיים שיתוף פעולה כלכלי-עסקי ואף ביטחוני עמה ולהיעזר בתיווך קטרי לא רק מול חמאס. הקשרים בין שתי המדינות היו לעיתים ישירים ולעיתים עקיפים, אך תמיד מבוססי אינטרסים הדדיים. בשלושת העימותים האחרונים עם איראן, באפריל ואוקטובר 2024 וביוני 2025 קטאר סייעה במאמץ ליירוט הטילים האיראנים שנורו על ישראל כחלק מהיותה מדינה חברה בפיקוד המרכז האמריקאי.
יואל גוז'נסקיקטאר משחקת על כל הלוחות, משנה צדדים לפי הצורך, ומניפה דגלים שונים בהתאם לצרכיה. קטאר פועלת נגד ישראל ופוגעת באינטרסים ישראלים, אך מעמדה הבינלאומי וקשריה עם ארה"ב דורשים מישראל להפעיל תחכום רב יותר בפעולה נגדה – יותר עבודה מאחורי הקלעים ופחות פופוליזם זול וטיעונים שטחיים. הדימוי "הנקי" ו"הנייטרלי" של קטאר חשוב לה ומקל על פעולתה. אך סוד כוחה האמיתי של אינו אידיאולוגיה, אלא דווקא היעדרה. פרגמטיזם ותמרון מדיני הם שם המשחק הקטארי. משום כך היא אתגר מסובך יותר משנדמה. קטאר לא רוצה להשמיד את ישראל, אך גם לא רוצה לוותר על העוינות כלפיה. היא פשוט יודעת שניתן להרוויח מכך.
ד"ר גוז'נסקי הוא חוקר בכיר ב-INSS, אונ' ת"א וב-Middle East Institute, בוושינגטון.
