ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-26 נמשכת, ותוצאות האמת שמצטברות משנות מדי פעם את חלוקת המנדטים בין המפלגות. התוצאות עדיין חלקיות, וחלק מהקלפיות טרם נספרו, אך מאחורי כל שינוי במנדט יש גם מתח אישי: מועמדים שהוצבו במקומות שכעת נחשבים לגבוליים ברשימות עלולים למצוא את עצמם מחוץ לכנסת או עשויים להיכנס אליה אם מפלגתם תתחזק. תוצאות סופיות יתקבלו רק לקראת יום חמישי בערב או שישי בבוקר, בתום ספירת המעטפות הכפולות.
הליכוד
עדכון ספירת הקולות האחרון מעניק למפלגת הליכוד 26 מנדטים, והיא נעה במהלך היום בין 29-26 מנדטים. במקום ה-26 נמצא אלי גולדשמידט, לשעבר יו"ר סיעת העבודה בכנסת, שאותו שריין ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא תקף בחריפות בעבר את נתניהו בכמה הזדמנויות, כשבין היתר בסרטון שהפיץ ברשתות החברתיות אמר שבנאומו בקונגרס האמריקני, חסרה התייחסות לאחריותו להתחזקות חמאס. "מישהו איפשר להם להיכנס. מישהו כמעט פרש להם שטיח אדום. אני מכיר מישהו שמימן אותם. שנתן להם טונות של כסף במשך המון זמן, שבנה אותם. זה אתה ביבי נתניהו", אמר.
במקום ה-27 הוצב ארז תדמור. תדמור ניצח בפריימריז בליכוד במחוז המאוחד ירושלים-יש"ע-שפלה, לאחר שזכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא פובליציסט ושדרן רדיו ב"גלי ישראל", והיה אחד המייסדים של תנועת "אם תרצו".
תדמור, שגדל בקריית ארבע, הורשע בעת שירותו הצבאי בגניבת פריטי אמל"ח ונידון ל-45 ימי מאסר בפועל. הוא שימש כעבר ככותב הנאומים של נתניהו וכדובר מטה ההסברה בליכוד, התמודד גם בעבר בפריימריז של הליכוד - אבל עד כה לא נבחר לכנסת.
מיד אחריו, במקום ה-28, נמצא המנצח בפריימריז במחוז דן ותל אביב שלמה לרנר, שגם הוא זכה לתמיכת נתניהו. לרנר, מילואימניק שמשרת כמפקד בחפ"ק מח"ט גבעתי, הוא איש עסקים ועורך דין. לפני הבחירות הפנימיות במפלגה הוא הציג בעמוד הפייסבוק שלו את אחת מתוכניותיו, שלפיה משרתי מילואים לא צריכים לשלם מיסים: "לא מבקשים הטבות ולא צריכים טובות. עשית מעל 40 ימי מילואים, שילמת כבר את המיסים. אין שום סיבה שגם נשרת במילואים וגם נשלם מיסים. זו התוכנית שלי ושל הליכוד כבר בשנת המס הבאה".
במקום ה-29 הוצב איציק בונצל, שאותו שריין נתניהו. בונצל הוא אביו של סמ"ר עמית בונצל, לוחם בסיירת צנחנים שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בבדצמבר 2023. לאחר נפילת בנו, הוא הפך לאחד הקולות הבולטים בקרב משפחות שכולות המזוהות עם הימין, ופעל במסגרת פורום הגבורה לקידום עמדותיו בנוגע למלחמה ולמדיניות הממשלה ואף הגיע להשמיע את קולו בדיונים בבג"ץ, בעתירות נגד הממשלה.
הוא מתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, ותומך בהקמת ועדת חקירה פוליטית במתכונת שאותה ניסו לקדם בממשלה. "כדי לקדם ועדה שוויונית, כל צד יביא את האנשים שלו בלי יכולת לפסול את הצד השני - זאת ועדת של העם, לא יכולה להיות ועדה אחרת. לרוב העם יש טענות גם נגד בג"ץ, גם המערכת הזו צריכה להיחקר בוועדה", אמר באחד הדיונים בבג"ץ.
ישר!
לפי העדכון האחרון של ספירת הקולות, ישר! זוכה ל-21 מנדטים, והיא נעה במהלך היום בין 22-20 מנדטים. במקום ה-20 ניצב אליסף פרץ בנה של מרים פרץ ששכל את שני אחיו סגן אוריאל ורב-סרן אלירז פרץ ז"ל. הוא בן 37 מירושלים, מסורתי, שהיה בתפקידו האחרון מנהל אגף חברה ונוער בעיריית ירושלים. הוא הקים את עמותת "האחים שלנו", הפועלת להכרה במעמדם של האחים השכולים בישראל וזכתה באות הנשיא ב-2025. הוא גם הקים מכינה קדם צבאית, ומשרת כרס"ן במילואים בחטיבה 9 ("עודד").
במקום ה-21 ברשימת המפלגה נמצאת יפה טבג'ה. טבג'ה נולדה בכרמיאל, הוריה עלו מאתיופיה במבצע משה ב-1984 וב-13 השנים האחרונות היא מתגוררת באשקלון. היא מייסדת מרכז החדשנות והיזמות MTech בעיר, ולפי אתר המפלגה היא פועלת לקידום הפריפריה, צמצום פערים חברתיים והרחבת ההזדמנויות לצעירים. על פועלה נבחרה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים של מגזין "גלובס".
ניר חג'בי
(צילום: צילום: יהב טרודלר)
במקום ה-22 ברשימה הוצב אלוף-משנה במיל' ניר חג'בי, תושב קיבוץ כיסופים. הוא שכל את בנו, יהונתן חג'בי ז"ל, שנרצח במתקפת הפתע של חמאס במושב יכיני בבוקר הטבח, ולמרות הטרגדיה האישית התייצב לפקד על גדוד מילואים במשך מאות ימים במהלך המלחמה האחרונה. הוא נבחר למצטיין הרמטכ"ל ממלחמת "חרבות ברזל" בשנת 2025.
חג'בי היה בחו"ל ב-7 באוקטובר כשהגיעה הידיעה על פציעת בנו. "יהונתן פצוע, כדור בחזה, אין מי שיעזור", אמרו לו בטלפון. שלוש שעות ניסה להציל את בנו מרחוק, ואז ביקש מסבא שלו שיגיד לו שהוא אוהב אותו. חג'בי חזר לארץ והתגייס למילואים, לעמוד בראש הגדוד שמגן על גזרת חוף אשקלון.
במקום ה-23 ברשימה הוצב עו"ד רון ברקאי. ברקאי הוא תושב רמת השרון, הוא מנהל מטה השטח של מפלגת ישר! הוא כיהן כמנכ"ל "מנהיגות אזרחית" - ארגון הגג של העמותות בישראל, מנכ"ל שותף בעמותת "החצר הנשית", מנהל תוכנית 120 וסמנכ"ל במכון "שחרית".
את דרכו הפוליטית החל כיועץ פרלמנטרי, ובהמשך שימש כראש מטה של השר לענייני מיעוטים, הפרופ' אבישי ברוורמן. במסגרת תפקידו ניהל את עבודת השר בממשלה ובכנסת והוביל פרויקטים בחברה הערבית והדרוזית. לאורך שנות פעילותו צבר ניסיון בהובלת ארגונים ומיזמים, בפיתוח מדיניות וביצירת שותפויות בין הממשלה, הרשויות המקומיות, החברה האזרחית והפילנתרופיה. אם אכן יגיע לכנסת הוא יעשה את המעבר של מי שהיה בכנסת מאחורי הקלעים לחבר כנסת בעצמו.
ביחד
עדכון ספירת הקולות האחרון מעניק למפלגת ביחד 12 מנדטים, אך בחלק מהעדכונים הרשימה זכתה ב-11 מנדטים. במקום ה-11 נמצאת ברוריה נעים ארמן, מנכ"לית המפלגת מאז הקמתה רק לפני כמה חודשים, יזמית בתחום קשרי הקהילה, שהקימה את מערך השטח של המפלגה. לצד פעילותה במפלגה, משמשת כיו"ר ובעלים של חברת CR קשרי קהילה. כיהנה בעבר כסמנכ"לית קשרי קהילה בחברת נת"ע, ראש מטה של שר התחבורה ושל סגן שר הביטחון. בעלת תואר ראשון ושני בפוליטיקה ומדעי המדינה.
יישאר מחוץ לכנסת? בן ברק
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)
במקום ה-12 ברשימה משובץ ח"כ רם בן ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בן ברק שירת כלוחם וקצין בסיירת מטכ"ל ולאחר מכן שירות של כ-30 שנה במוסד. הוא כיהן גם כמנכ"ל המשרד למודיעין ולנושאים אסטרטגיים.
ב-2018 הודיע על הצטרפות לחיים הפוליטיים ועל חבירה למפלגת יש עתיד, שם הוצב במקום ה-11 לאחר החיבור עם מפלגת כחול לבן. ב-2019 הושבע לראשונה כחבר כנסת. הפעם, לאחר המיזוג עם בנט, הוא שובץ במקום 12 ברשימת ביחד והודה שהתאכזב ממיקומו בשל הצפיפות ברשימה. כעת, אחרי כשבע שנים בכנסת, הוא עלול למצוא את עצמו בחוץ.
הרשימה המשותפת
לפי העדכון האחרון, גם הרשימה המשותפת זוכה ל-12 מנדטים. במקום ה-11 נמצא עו"ד הייתם זחאלקה, משנה לראש העיר כפר קרע. הוא נוהג להופיע כדובר וכפרשן בכלי תקשורת ובפלטפורמות ערביות מקומיות.
עו״ד הייתם זחאלקה. ייכנס כנראה לכנסת הקרובה
(צילום: דוברות הרשימה המשותפת)
במקום ה-12 נמצא איאס נאטור, יליד 1976 ובן דלית אל-כרמל, הוא פעיל פוליטי, תרבותי וחברתי. למד קולנוע ובימוי, מנהל חברה בתחום ההפקות והאירועים ופעיל בחד״ש. סירב לשירות צבאי מטעמים עקרוניים, ופועל לקידום שוויון אזרחי ולאומי ושותפות יהודית-ערבית.
במקום ה-13 נמצא ג'סאן עבדאללה, בן הכפר מוקייבלה שבעמק יזרעאל, הוא סוכן ביטוח ובעל תואר בהיסטוריה של המזרח התיכון ובמדע המדינה. פעיל בהנהגת התנועה הערבית לשינוי (תע״ל), שכיהן בתפקידי תקשורת וריכוז אזורי, וכותב מאמרים פוליטיים.
במקום ה-14 נמצאת אורלי נוי היא עיתונאית, עורכת ומתרגמת ספרות ושירה מפרסית, הכותבת באתר ״שיחה מקומית״. כיהנה כיו״ר הנהלת בצלם, פעילה למען זכויות אדם ונגד גזענות, וחברה בהנהלת עמותת ״כראמה״. בשנת 2026 זכתה בפרס בינלאומי בתחום השלום. היא המועמדת היהודייה הראשונה שנבחרה בפריימריז של בל"ד.
הדמוקרטים
לפי העדכון האחרון, מפלגת הדמוקרטים זוכה ל-8 מנדטים. במקום ה-8 נמצאת מיכל רוזין, שכיהנה בעבר כחברת כנסת מטעם מרצ וכיו"ר הסיעה. היא נבחרה לראשונה כחברת כנסת ב-2013 לאחר שנבחרה למקום ה-4 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-19. היא המשיכה לכהן בכנסת עד שבפריימריז לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הגיעה למקום ה-5 והוצבה במקום ה-13 ברשימת "המחנה הדמוקרטי", ולא נבחרה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שובצה במקום ה-7 ולא נכנסה לכנסת, אך בעקבות החוק הנורבגי, חזרה לכנסת בשנת 2021 ושימשה כיו"ר הסיעה. לקראת הבחירות לכנסת ה-25 נבחרה בפריימריז ודורגה במקום השלישי במרצ, אולם המפלגה לא צלחה את אחוז החסימה לראשונה בתולדותיה, ובכך רוזין לא נבחרה לכנסת.
נחשב לקיצוני גם בתוך הגוש. רדמן אבוטבול
(צילום: יריב כץ )
במקום ה-9 נמצא פעיל המחאה משה רדמן אבוטבול. רדמן הוא יזם הייטק, אחד ממנהיגיה הבולטים של המחאה נגד המהפכה המשפטית ונמנה על הצד היותר מיליטנטי של המאבק בממשלת נתניהו. לאחר פרסום תוכניתו של שר המשפטים יריב לוין ב-4 בינואר 2023 הודיע רדמן אבוטבול לעובדי החברות שבבעלותו שהם יוצאים לחופשה ללא תשלום, והחליט להשקיע את זמנו למחאה נגד המהפכה.
הוא ייסד ביחד עם פעילים נוספים את קבוצת "מחאת ההייטקיסטים", והחליט לקחת על עצמו את תחום ההסברה. בחוגים מסוימים - אפילו בגוש המתנגד לנתניהו - הוא נחשב כקיצוני. לקראת הבחירות הוא החליט להצטרף למפלגת הדמוקרטים.
ישראל ביתנו
לפי העדכון האחרון מפלגת ישראל ביתנו זוכה ל-7 מנדטים. במקום ה-7 נמצא חבר הכנסת חמד עמאר, שכיהן בעבר כשר בלי תיק במשרד האוצר. עמאר (62), בן העדה הדרוזית ותושב שפרעם, בעל תואר ראשון במדעי החברה, ולמד גם משפטים. הוא אמן קראטה בעל חגורה שחורה דאן 5 בקראטה בסגנון שוטוקאן, והוא ייסד את עמותת תנועת הנוער הדרוזי בישראל ואת העמותה לאמנויות לחימה בישראל.
במקום ה-8 בישראל ביתנו נמצא יבגני סובה, המכהן כחבר כנסת מאז 2019. הוא נולד ב-1980 בעיר פרבומייסק שבאוקראינה ועלה לישראל ב-1997 במסגרת תוכנית סל"ה של הסוכנות היהודית. לפני כניסתו לפוליטיקה עבד ככתב וכפרשן פוליטי, בין היתר בעיתון "וסטי", בערוץ 9 וברדיו "כאן רק"ע" ו-BBC ברוסית.
במהלך כהונתו בכנסת שימש כסגן יו"ר הכנסת ויו"ר סיעת ישראל ביתנו, והיה חבר בוועדות שונות, בהן ועדת החוץ והביטחון. הוא מתמקד, בין היתר, בנושאי עלייה וקליטה, זכויות ניצולי שואה וקשרי ישראל עם התפוצות.
סובה באולפן ynet. בינתיים יישאר בכנסת
(צילום: ליאור שרון)
במקום ה-9 במפלגה שובצה אלוירה קוליחמן, שמכהנת כסגנית ראש העיר לוד. במשך קרוב לעשור שימשה ראש צוות במשמר האזרחי במשטרת לוד וב-2021 הובילה הידברות עם ראשי משפחות בחברה הערבית במטרה להביא לסיום הפרעות ולהשיב את השקט לאזור שכונת גני אביב בעיר. היא הצהירה כי היא שואפת לקדם שורת נושאים אזרחיים, מהמלחמה בפרוטקשן ועד לטיפול ראוי בניצולי שואה. אם תוצאות האמת לא יעברו שינוי משמעותי, מי שיימצא את עצמו מחוץ לכנסת יהיה דן אילוז ששובץ במקום ה-10 בישראל ביתנו, אחרי שפרש מהליכוד.
יהדות התורה
במפלגת יהדות התורה זוכים לפי העדכון האחרון ל-7 מנדטים. במפלגה החרדית נרשמה טלטלה אחרי הכישלון בהעברת חוק הפטור מגיוס, וח"כים ותיקים הוחלפו בשמות חדשים, לפחות לציבור הרחב. במקום ה-7 במפלגה נמצא יהודה ויספיש, עסקן ויזם חינוכי חרדי ישראלי, מייסד ארגון איחוד בני הישיבות והעומד בראשו. הוא נולד ב-1985 וגדל באשדוד למשפחה חרדית ליטאית. לאחר נישואיו, עבר להתגורר במודיעין עילית.
יעקב טסלר. היה סגן שר התרבות
(צילום: אהוד אמיתון/TPS)
במקום ה-8 במפלגה שובץ איש אגודת ישראל יעקב טסלר, נציגו של האדמו"ר מוויז'ניץ במפלגה שמורכבת מייצוג חסידויות ואדמו"רים שונים. אם יבחר זו תהיה הכנסת החמישית שאליה נכנס. ב-2019 הוחלט שיהיה נציג החסידות לכנסת במקומו של הח"כ המיתלוגי מנחם מוזס. לאחר הבחירות לכנסת ה-25 והקמת הממשלה מונה לסגן שר התרבות, תפקיד שממנו פרש ביולי 2025 במסגרת ההתפטרות הכוללת של השרים והסגנים החרדים מהממשלה במחאה על חוסר ההתקדמות בחקיקת חוק הפטור מגיוס.
לפני כשלוש שנים נחשף בעיתון "הארץ" תחקיר שלפיו טסלר היה מעורב בגיבוש חוזה השתקה שסגר בתוך הקהילה טענות על פגיעות מיניות מצד אביו של הח"כ, הרב אפרים טסלר, שכיהן כראש ישיבה לצעירים של החסידות. טסלר הכחיש את הדיווחים.
ש"ס
לפי העדכון האחרון, גם במפלגת ש"ס זוכים ל-7 מנדטים. במקום ה-7 ברשימה שובץ ח"כ משה אבוטבול. בעברו, כיהן כעשור כראש העיר בית שמש, ולאחר שהפסיד בבחירות לעליזה בלוך ב-2018 התמודד לכנסת. אבוטבול לא בדיוק "חרדי קלאסי". הוא גדל בבאר שבע ולמד בהתחלה בחינוך חילוני. כשבגר החל לשמור מצוות באופן אדוק יותר ולמד בישיבות. הוא שירת בצה"ל כנהג ביחידת הגששים וברבנות הצבאית ושידר בתחנות רדיו חרדיות, שיחק בהפקות קולנוע מגזריות שהיו פופולריות בכל בית חרדי, היה מורה, מחנך ועורך תוכן יהודי להמונים.
במהלך כהונתו בכנסת הקים את השדולה למען שמירת השבת המונה כ-40 חברי כנסת. בנוסף הקים את השדולה למען קהילת יוצא אתיופיה ואת השדולה להקמת בית חולים בבית שמש. עם הקמת הממשלה היוצאת הוא מונה לתפקיד סגן שר החלקאות ופיתוח הכפר, והיה אמון בין היתר על מעורבות המשרד בנושאי השחיטה הכשרה. ביולי 2025 התפטר מתפקידו כחלק מההתפטרות הקבוצתית של השרים והסגנים החרדים על רקע אי-התקדמות בחוק הפטור מגיוס.
אבוטבול באולפן ynet. בינתיים בפנים
(צילום: יריב כץ)
במקום ה-8 ברשימה שובץ ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות לשעבר שהתפטר גם כן עם פרישת השרים החרדים מהממשלה. קודם לכן כיהן כיו"ר ועדת הבריאות וסגן יו"ר הכנסת. תוך כדי כהונתו כשר הבריאות התמודד מטעם ש"ס על ראשות העיר בני ברק.
בילדותו למד בתלמוד תורה חרדי, בהמשך למד בישיבה קטנה ובישיבות בית שמעיה, כנסת שלום ומעלות התורה. לאחר שהתחתן ותקופת לימודים התגייס לצה"ל והגיע לדרגת סגן, גם אחרי שירות הקבע המשיך לשרת במילואים ביחידת קצין העיר. בכנסת הוביל בין היתר את חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. בבתי הכנסת הספרדים הוא מוכר ביכולות הפיוט והשירה שלו בשבת.
עוצמה יהודית
לפי העדכון האחרון מפלגה עוצמה יהודית זוכה ל-7 מנדטים. עו"ד חנמאל דורפמן, שהיה בשנים האחרונות ראש המטה של השר איתמר בן גביר, הוצב במקום ה-7 במפלגה. דורפמן, בן 31, נשוי להודיה, ואב לחמישה ילדים, מתגורר במאחז ישוב הדעת בגוש שילה שבבנימין. דורפמן מוכר לבן גביר עוד מהתקופה שבה היה נער גבעות.
שמו של דורפמן נקשר בשנים האחרונות גם בחקירות במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). בין היתר, בספטמבר בשנה שעברה דווח כי הוא נחשד שהנחה את מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצ'י, שלא לקחת את נשקו של יהודי שירה בגבר פלסטיני בחווארה. הוא נחקר במשך כמה שעות, ולפי הפרסום לא שיתף פעולה עם החוקרים.
נחקר כמה פעמים במח"ש. דורפמן יצטרף לכנסת?
(צילום: שלו שלום)
בפברואר 2025 זומן דורפמן לחקירה נוספת במח"ש, לצד מקורבים נוספים לשר בן גביר, ובמסגרתה הוצגו לו התכתבויות בינו לבין מפקד ימ"ר ש"י לשעבר ניצב-משנה אבישי מועלם, שלפי החשד העלו ניסיון להשפיע על הטיפול המשטרתי בפשיעה לאומנית מצד יהודים.
במקום ה-8 ברשימה הוצב צחי אליהו, תושב מושב עין יעקב, נשוי ואב לשלושה. אליהו הוא פעיל עוצמה יהודית ואינו מוכר לציבור הרחב. הוא מזוהה בעיקר עם קעקוע גדול של סמל תנועת "כך" של הרב מאיר כהנא על זרועו, אך במפלגה דיווחו כי אליהו הסיר אותו לאחרונה.
זו הפעם השנייה שהוא משובץ 8 בעוצמה יהודית, אלא שב-2022 המקום השמיני הפך ל-17 בעקבות האיחוד עם מפלגת "הציונות הדתית", והוא נשאר בחוץ. בקדנציה הקודמת, בן גביר היסס להפעיל את החוק הנורבגי כדי להכניס את אליהו לכנסת, מחשש שיפגע בתדמית המפלגה.
רע"מ
נכון לעדכון האחרון, מפלגת רע"מ זוכה ל-6 מנדטים. במקום ה-6 שובץ ד"ר יאסר חג'יראת. הוא כיהן גם בכנסת היוצאת, שאליה הגיע לאחר קריירה ארוכה באקדמיה, במערכת הבריאות, במחקר ובניהול, לצד פעילות ציבורית ברשות המקומית שבה כיהן בעבר כראש המועצה ביר אל-מכסור שבה הוא מתגורר.
במקום ה-7 נמצא איברהים אל-טורי, רוקח ופעיל פוליטי מרהט, שמזוהה עם רע"מ מגיל צעיר. הוא ביסס את מעמדו במפלגה בעיקר בזכות פעילותו בקרב הציבור הבדואי בנגב. בבחירות לכנסת ה-2022 הוא שובץ במקום ה-73 ברשימת רע"מ, ואילו בבחירות 2026 הוא הגיע למקום השביעי ברשימה - קפיצה משמעותית במיקומו הפוליטי.
הציונות הדתית-זהות
אחרי שהתאחדו, הציונות הדתית וזהות זוכות ל-6 מנדטים. במקום השישי שובץ סגן-אלוף במיל' איתמר איתם, שנולד וגדל ברמת הגולן ומתגורר כיום בהושעיה שבגליל התחתון. הוא בנו של תת-אלוף במיל' והשר לשעבר אפי איתם, שכיהן כיו"ר המפד"ל. איתם הוא בוגר הישיבה התיכונית בחיספין ומכינת עלי, בעל תואר שני בביטחון לאומי מבר אילן, ועובד כאיש חינוך בכפרי נוער ובמסגרות בלתי פורמליות.
מ-7 באוקטובר פיקד על גדס"ר 6828 של ביסל"ח בעזה ובלבנון, ושירת קרוב ל-700 ימי מילואים. במאי 2024, בלחימה בג'באליה, נפצע קשה מירי צלף של חמאס. סמוטריץ' שריין אותו במקום השישי ימים ספורים לפני סגירת הרשימות.
ח"כ סוכות מנתץ אנדרטה למחבלים. בינתיים הוא בחוץ
במקום השביעי הוצב ח"כ צבי סוכות, שכיהן בכנסת היוצאת כיו"ר ועדת החינוך וכיו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון. בפריימריז ביולי אשר נערכו בקרב 180 חברי מרכז המפלגה בלבד, הגיע סוכות למקום השלישי אחרי סטרוק ורוטמן, אבל האיחוד עם פייגלין והשריונים של סמוטריץ' (צביקה מור ואיתם - א"א) דחקו אותו למקום השביעי.
סוכות עורר סערה בינלואמית כאשר בחודש אוגוסט האחרון תועד מנתץ אנדרטה של מחבלים בכפר פלסטיני. סוכות, מצדו, טען כי דרש מהצבא להסיר את האנדרטות, אך הן נותרו במקומן. בצה"ל הגיבו והבהירו כי "המשתתפים פעלו באופן מניפולטיבי, ללא סמכות ובניגוד מוחלט למתווה שאושר. כוחות בגזרה הוסטו לטובת המשימה וסוכנו שלא לצורך".
השתתפה בהכנת הכתבה: עינב חלבי
