בהודעה מטעם בית הנשיא בנוגע לבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהנשיא יצחק הרצוג נכתב כי יועמ"שית בית הנשיא ביקשה השלמות ממחלקת החנינות במשרד המשפטים.
2 צפייה בגלריה
בקשת החנינה של רה"מ נתניהו מהנשיא הרצוג
(צילום: רויטרס/MENAHEM KAHANA/John Sibley/Pool via REUTERS)
לפי ההודעה, היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, ביקשה מהמחלקה השלמות בכל הנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים.
בהודעה צוין כי למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי".
בנוסף, נכתב שהתבקשו השלמות ממחלקת החנינות בנוגע לפערים בין חוות הדעת שהוגשו. כמו כן, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.
"הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה", הודגש בהודעה. "לאחר קבלת ההתייחסות המבוקשת, יימשך הטיפול בבקשה בהתאם לנהלים".
תקציר הפרקים הקודמים
ראש הממשלה נתניהו ביקש בנובמבר בשנה שעברה מהנשיא הרצוג להעניק לו חנינה שתביא לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ללא צורך בהודאה באשמה. לצד הבקשה של נתניהו, ניסה גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להפעיל כמה פעמים לחץ על הרצוג כדי שיעניק לראש הממשלה חנינה.
בחודש שעבר פורסם כי חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים קובעת כי הבקשה של ראש הממשלה נתניהו לא עומדת בתנאי הסף. במשרד המשפטים אמרו אז כי "ככל שתוגש טרם החלטת הנשיא - תפעל מחלקת החנינות לעדכון והשלמת חוות הדעת בהתאם כדי שעמדת גורמי התביעה תובא במארג השיקולים".
מפרטים מחוות הדעת שהגיעו לידי ynet עלה כי נאמר בה בין השאר שקשה להגדיר את נתניהו "עבריין" - תנאי בסיסי להגשת הבקשה, מפני שמשפטו טרם הסתיים והוא לא הורשע. כמו כן, ראש הממשלה לא הביע חרטה על מעשים שבהם לא הורשע - וגם לא הודה באשמה.
עו"ד לימור גולדברג-חדד, מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, ציינה בחוות הדעת: "על יסוד התשתית העובדתית והמשפטית ומערכת הנסיבות הכוללת המונחת ביום בפנינו לא נוכל לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן. כמו כן, לא נוכל להמליץ לנשיא המדינה לנקוט בצעד חריג ומרחיק לכת של הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת ההליך המשפטי המתנהל נגד מר נתניהו".
לדברי עו"ד גולדברג-חדד, "הבקשה שלפנינו תקדימית וחריגה ביותר. מר נתניהו מבקש מנשיא המדינה להפעיל את הסמכות הנתונה לו בחוק יסוד: נשיא המדינה, וזאת על דרך הפסקה וסיום של ההליך המשפטי הפלילי המתנהל נגדו בבית המשפט, ובטרם יגיע להכרעה שיפוטית. יתר על כן, מר נתניהו מבקש כי נשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה, וזאת מבלי להודות במעשה עבירה כלשהו; לשני נתונים מצטברים אלו אין תקדים במשפט הישראלי".
בנוגע לבקשת נתניהו להתייחס לבקשת החנינה שלו כמו להחלטת נשיא המדינה המנוח חיים הרצוג שהעניק חנינה לאנשי שב"כ בפרשת קו 300, עוד טרם הרשעתם, טוענת המחלקה כי "צֶבֶר משמעותי של יסודות ורכיבים שעמדו ביסוד החלטת נשיא המדינה להעניק חנינה בפרשת קו 300, והכווינו את שיקול דעת בית המשפט בהחלטתו במסגרת הבג"ץ (שאישר אז את החנינה) - אינם מתקיימים במקרה שלפנינו. העמקה בהשוואה בין שתי הפרשות מעלה כי למעט העובדה ששתי בקשות חנינה אלו הוגשו בטרם הרשעה, השונה ביניהן עולה על הצד השווה".
מנהלת המחלקה התייחסה גם להיעדרה של הודאה מטעם נתניהו, וקבעה ש"אינה עניין של מה בכך. כאמור, ניסיונה המצטבר של מחלקת חנינות בטיפול בבקשות חנינה שהובאו לפתחה לאורך עשרות שנות פעילותה, מלמד כי הודאה וחנינה כרוכות זו בזו. הקשר הבל ינותק - מושגי ומוסרי כאחד - בין חנינה לבין הודאה, מעוגן גם במסורת היהודית...על רקע זאת, אנו מוצאים כי קיים קושי של ממש לקבוע שסמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן".
השר עמיחי אליהו על המלצת החנינה לנתניהו שהגיש לנשיא יצחק הרצוג
( צילום: סעיף 27א' לפי חוק זכויות יוצרים)
כמה ימים לאחר מכן המליץ שר המורשת עמיחי אליהו לנשיא המדינה הרצוג לחון את ראש הממשלה נתניהו. אליהו, שהחליף בטיפול בנושא את שר המשפטים יריב לוין עקב ניגוד עניינים, ציין בהמלצה שהעביר להרצוג: "אדוני הנשיא, בשעה גדולה והרת גורל זו, חובתנו ההיסטורית היא להרים את הראש, לקחת אחריות, ולתקן את טעותו של זכריה בן אבקולס (שעליו חז"ל הטילו את האחריות לחורבן בית שני). הגיעה השעה. בידך להסיר את עננת הפילוג ממדינתנו. בידך להביא שלום על ישראל".
השר אליהו ציין כי סמכות החנינה מהווה מנגנון ייחודי במערכת המשפטית שמאפשר התעלות מעל הדין היבש והליכי ההוכחות השגרתיים, מתוך שיקולים ציבוריים, מדיניים ולאומיים. החנינה, לפי השר, אינה עוקפת את שאלת האשמה אלא מתעלה מעליה, ומאפשרת להביא בחשבון שיקולים חיוניים למדינה ולחברה שלא נידונים במערכת המשפט הרגילה.
"לא בהכרח שיקום איש, אלא שיקום האומה"
עוד ציין השר במסמך ההמלצה לחנינה לנתניהו: "שאלות ציבוריות, ביטחוניות ומדיניות אינן ניתנות להערכה משפטית צרה ולכן הן תחום המלצת השר. חוות הדעת אינה יכולה להכריע בנוגע לאינטרסים חיוניים של המדינה, הכוללים ניהול מערכה ביטחונית או קיומית". השר אליהו קובע עוד כי "הדרישה להתנות חנינה לאומית בהודאה אישית מניחה בטעות שמטרת החנינה כאן היא 'שיקום העבריין'. אולם מטרת החנינה בענייננו אינה בהכרח שיקום האיש, אלא שיקום האומה".
הוא הוסיף: "התניית סיום המשבר הלאומי באילוץ נאשם, הכופר באשמתו מכל וכל, להודות - אינה רק שגויה מוסרית, היא מסכלת את עצם תכלית הפיוס שביסוד החנינה הלאומית. אין, לפיכך, להתנות את סמכות החנינה בדבר, ודאי שלא בהודאה כפויה. במבט היסטורי אנחנו מביטים כיום בבוז בחברות שאילצו נאשמים להודות באשמתם בניגוד לרצונם החופשי. וכי מחלקת חנינות סבורה שעלינו לאמץ בישראל את מודל משפט גלילאו? ברי שנפלה טעות תחת ידם ונקודה זו לא לובנה עד תום. איננו מקבלים במדינת ישראל נורמות של כפיית הודאות".
אליהו ציין עוד: "בקשת החנינה של ראש הממשלה עומדת במסגרת המקרים שבהם הפעלת הסמכות היא מוצדקת, והיא נועדה להגן על האינטרס הציבורי הרחב, על ביטחון המדינה, ועל יציבות ההנהגה הלאומית, מבלי לפגוע בעקרונות החוק או בסמכויות בתי המשפט. ההמלצה מדגישה כי סמכות החנינה היא כלי חוקתי, ייחודי ונדרש במצבי קיצון, בהם השיקולים הלאומיים והמדיניים גוברים על השיקולים האישיים או ההלכתיים בלבד".
"מדינת ישראל עומדת מול ציר רשע המבקש לכלותה. ניהול המלחמה דורש שחרור מוחלט של ראש הממשלה מכל נושא אחר. הליך פלילי, מטבעו, שואב זמן ותעצומות נפש. בשעת הכרעה לאומית, המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה מצב שבו ראש ממשלתה נדרש לחלק את קשבו בין קבלת החלטות הרות גורל בקבינט הביטחוני, לבין פגישות הכנה למשפט וספסל הנאשמים. הפעלת החנינה נדרשת כאן כצעד ביטחוני ולאומי מובהק - לשחרר את משאביו של ראש הממשלה לטובת הניצחון במערכה".
