לאחר טבח שבעה באוקטובר, הוקמה מפקדת ניל"י בשב"כ, מפקדת חיסולים וסיכולים ממוקדים, שתכליתה, "סגירת חשבון" עם כלל מבצעי ומעורבי היום הנורא ההוא, בדומה להחלטת ראש הממשלה גולדה מאיר ז"ל, לנקום בכל מבצעי רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן בשנת 72, כך גם הפעם הוקמה אופרציה ייעודית,, רק הפעם מדובר באופרציה שנדרשה להתמודד עם היקפי נרצחים גדול פי מאה ולאור זאת, כך גם היקף המעורבים שיש לסגור עימם חשבון.
לסיכולים וחיסולים ממוקדים יש מספר תכליות מעבר לתחושת הנקם (“עין תחת עין”) ,בראש ובראשונה, יצירת הרתעה ויצירת תחושה אצל היריב שאין חסינות אישית למתכננים, מממנים ומבצעים.
כמו כן, פעולת הסיכול מייצרת שיבוש ביכולות הארגון ופגיעה בשרשרת הפיקוד, הידע המקצועי, הקשרים ותהליכי תכנון. פרופסור בועז גנור, נשיא רייכמן ומייסד המכון לחקר הטרור, המציא את המשוואה שעל מנת להפחית את הטרור, יש לפגוע ביכולות ארגון הטרור ולהוריד את המוטיבציה של הארגון וסיכולים ממוקדים פועלים על שני הרכיבים הללו.רכיב נוסף שמופעל על היעדים לסיכול, הוא יצירת חרדה ופרנויה שמעסיקה את האובייקט וגורמת לו לעסוק בצורך להסתתר, להחליף טלפונים, לעבור מקומות, לבדוק נאמנויות ועוד.סיכולים מאפשרים גם קניית זמן, האטת הוצאה לפועל של פיגועים או מבצעים מה שעשוי לגרום לאויב לבצע טעות ועל ידי כך לחשוף את כלל התשתית.
הסיכולים מייצרים פגיעה במוטיבציה בכל רמות הארגון והפעילים, במיוחד בדרגים בינוניים וכאלו שהמוטיבציה הכלכלית שלהם חזקה מהמוטיבציה האידיאולוגית.
סיכולים ממוקדים מייצרים “עוררות מודיעינית” במעגלי המסוכל ועל ידי כך, מסייעים לאיסוף מודיעין עקיף, לעיתים התגובה לסיכול חושפת קשרים, תשתיות ואנשים נוספים. מסר תודעתי פנימי וחיצוני גם לאויב וגם לציבור שלך: “אנחנו פועלים ומגיעים לכל מקום”.
אבל, כמו לכל מודוס אופרנדי, יש גם מחירים וסיכונים שעלולים לקרות כתוצאה מבחירה בדרך הפעולה הזאת, הראשון והעיקרי הוא הסלמה של העימות בין הצדדים, רצון ליצירת תגובות נקם, הפיכת המחוסלים ל”סמלים” וגיבורים.
בהיבט הלגיטימציה הבינלאומית, תתכן פגיעה תדמיתית בקהלים זרים שרואים בעצם הפעולה, דרך התנהלות לא מקובלת, בעיקר אם כתוצאה מהסיכול נפגעו בשוגג בלתי מעורבים, אירוע שהוא די שכיח, כי מרבית המבוקשים מקיפים את עצמם באנשים שישמשו "מגן חי".
מבחינה אסטרטגית, מדיניות סיכולים לבדה כמעט אף פעם לא “מנצחת” עימות. בדרך כלל היא "כלי" בתוך מערכה להשגת לחץ צבאי, מודיעין, תודעה והישג מדיני.
בשלוש השנים האחרונות סוכלו כלל מנהיגי "ציר הרשע" ואחרים "נכנסו בנעליהם", עמדות הארגונים לא השתנו והיורשים מצאו את מותם כחלק מסיגרת החשבון עימם.
לאחרונה חוסל מנהיג החמאס ברצועה עז א-דין אל חדאד בשל מעורבותו בשבעה באוקטובר בכלל ויחסו לחטופים בפרט, אך עם זאת הוא גם היה המתנגד הראשי לתוכנית 20 הנקודות של טראמפ ולפירוק חמאס. נשאלת השאלה האם הסתלקותו מהזירה בעזה, תאפשר קידום של הקמת שלטון חלופי ברצועה ופירוק חמאס? ימים יגידו. גם בגזרה באיראן יש הנהגה במחלוקת והסמן הימני, הבן של המנהיג העליון שחוסל, מוג'תבא שמסתתר כדי לא לסיים כמו אביו עלי, מבין כי האיום מוחשי.
לדעתי האיום בסיכול על רקע העדר התקדמות במשא ומתן ומצד השני, התחייבות למאין "תעודת ביטוח" למקרה של עסקה עם ארה"ב, יכול להוות "מנוף לחץ" משמעותי למול איראן במשא ומתן.
אל"מ מיל' דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת המשברים והמשא ומתן בצה"ל
