הקשר בין מלחמת חרבות ברזל לבין הפשיעה בישראל: מאז טבח 7 באוקטובר מושלכים מדי יום בממוצע יותר משני רימוני רסס באירועים פליליים בארץ – כך נחשף במסמך משטרתי שהגישה הפרקליטות במשפט של תושב פתח תקווה, שבביתו נתפסו שני רימונים.
המסמך הוצג כדי לחשוף בפני בית המשפט את התופעה המתרחבת, והנתונים מצביעים על קשר ישיר בין תקופת המלחמה, הגיוס הנרחב והנגישות לאמל"ח - לבין נתוני המשטרה:
- מ-1 בינואר 2023 עד 6 באוקטובר 2023 נרשמו 18 אירועים של השלכת רימון
- בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2023 נרשמו 57 אירועים
- לכל אורך 2024 נרשמו 988 אירועים (כ-2.7 בממוצע ביום)
- בשנת 2025, עד מועד עריכת המסמך ב-6 ביולי: 428 אירועים (כ-2.4 אירועים ביום)
הנתונים הוצגו במסגרת ערעור שהגישה פרקליטות מחוז מרכז למחוזי במשפטו של יוסף אבו דיב מפתח תקווה, שקודם לכן נדון בבית משפט השלום ל-22 חודשי מאסר על אחזקת רימוני הרסס ו-5,600 דולר במזומן בביתו, וכן על התחמקות של כעשרה ימים מהמשטרה.
אתמול (ראשון) קיבל המחוזי את הערעור, האריך את העונש של אבו דיב ל-32 חודשי מאסר, וציין כי נוכח הנתונים ראוי להעלות במידה משמעותית את רף הענישה במקרה של אחזקת רימונים.
2 צפייה בגלריה
תיעוד השלכת רימון לעבר בית בשוהם בנובמבר האחרון
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
בפסק דינו עמד המחוזי על מדיניות הענישה המחמירה שנקבעה בפסיקת העליון בעבירות נשק, והדגיש את החשיבות שבהטלת עונשים הולמים ומרתיעים על כלל חוליות השרשרת העבריינית. הוא התייחס לתיקון 140 לחוק העונשין, הכולל עונשי מינימום לעבירות נשק שונות, ובכללן החזקה, שנקבעו על רקע העלייה בהיקף השימוש בכלי נשק בידי מי שאינם מורשים לכך.
הערעור נוהל על ידי עו"ד יעל עצמון מפרקליטות מחוז מרכז. "הזינוק הבלתי נתפס במספר אירועי השלכת רימוני הרסס בשנים האחרונות מחייב את התייחסות בתי המשפט בהטלת עונשים שיבטאו יחס בלתי מתפשר כלפי התופעה, באופן שיהלום את הרטוריקה המחמירה העולה מפסיקת בית המשפט העליון", נמסר.
