אתה הראש, אתה אחראי: הואיל ואתה מועמד לראשות הממשלה, הואיל שרבים הסיכויים שתיבחר לתפקיד, הריני רואה לנכון לשלוח לך מכתב התרעה ואזהרה זה, שכותרתו: "אתה הראש, אתה אחראי".
לידיעתך, מרגע שתישבע אמונים כראש הממשלה, אתה האחראי לכל הקורה במדינה. אתה אחראי להצלחות. אתה אחראי לכישלונות. ככל שההצלחה גדולה יותר, כך אחריותך לה גדולה יותר. ככל שהכישלון גדול יותר, אחריותך לו גדולה יותר.
האם ראש הממשלה אחראי על כל דבר פעוט? למשל, לטירון שפולט כדור במטווח? תיאורטית, האחריות הכוללת שלו היא על הכל, אך מעשית, כמובן, יהיה זה אבסורד לצפות לכך ממנו. אולם במה שקשור לתוצאות ההחלטות הגדולות או ההימנעות מהחלטות, בתוצאות המדיניות בתחומים השונים, האחריות היא אישית וחד-משמעית. ומעל הכל, בכל מה שקשור לביטחון הלאומי של ישראל, במלחמה ושלום, בכשירותו ויכולתו של צה"ל. בנושא הזה, האחריות עליו היא אחריות מוחלטת, אישית, ואין לו כל זכות לגלגל אותה מטה. גם לכפופים לו יש אחריות, אך היא נגזרת מכפיפותם אליו ואינה גורעת כהוא זה מאחריותו.
אהיה ספציפי יותר – הייעוד העליון של תפקיד ראש הממשלה, הטעם לקומו בבוקר והליכתו לעבודה, ההצדקה למשכורת שמשלם לו הציבור, הוא קודם כל להבטיח את ביטחונה וחוסנה של המדינה היהודית; להבטיח שבמדינת ישראל לא יהיו עוד פוגרומים, להבטיח שאויב לא יפלוש לישראל, ולא יטבח באזרחיה. אם, חלילה, הוא לא הצליח להבטיח זאת, הוא נכשל בתפקידו, ולא יהיה ראוי להישאר בו.
אתה בוודאי ער לזיקת הכותרת "אתה הראש, אתה אחראי" לסיסמה "אתה הראש, אתה אשם". מה הקשר בין אחריות לאשמה? אפרופו האמירה של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה אחרי אסון הר מירון: "אני אחראי, אך לא אשם".
האחריות נוגעת לעתיד. האשמה – לעבר. מרגע שלקחת על עצמך בתפקיד, האחריות שלך על מה שיהיה ומה שייעשה במסגרתו מוחלטת. אם נכשלת, אתה אשם בכישלון. ברגע שתיכנס לתפקיד ראש הממשלה ואילך, אתה אחראי להבטיח את ביטחונה הלאומי של ישראל. אם במשמרת שלך לא יובטח הביטחון – תהיה זו אשמתך.
אורי הייטנראביהו שפיראאתה תמה, מן הסתם, מדוע אני טורח לכתוב לך זאת. שמא חושד אני בך שמשמעות אחריותך אינה נהירה לך? ברור לי שאתה מודע לאחריותך, אך מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, ודי לחכימא ברמיזא. האמת היא שיותר משהמכתב ממוען אליך, הוא ממוען למכותבים להעתק, שחוו בשנים האחרונות תרבות של בריחה מאחריות, שאולי חלחלה לתודעתם עד שהפנימו אותה כנורמה, ואין להם ציפיות ממנהיג, לנהוג כמנהיג.
בכבוד רב!
העתק: אזרחי ישראל.
נ.ב. ביום שבו תיכנס לתפקיד, אשלח לך שוב את המכתב.
אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל. פובליציסט, היסטוריון, מחנך ופעיל ציבורי
