על איתמר בן גביר אפשר לכתוב הרבה: על סגנונו, על העימותים שהוא מנהל ועל המחלוקות סביב מידת מעורבותו בעבודת הגופים הכפופים למשרד לביטחון לאומי ובמיוחד המשטרה. הוא מן השרים השנויים ביותר במחלוקת בממשלה. בן גביר מציג את עצמו כשר שיורד לפרטים ואינו מוכן להשאיר את המערכת על "טייס אוטומטי"; מבקריו רואים באותה מעורבות עצמה טשטוש של הגבול בין קביעת מדיניות לבין התערבות בעבודה מקצועית.
כשלוש שנים וחצי לאחר הקמת הממשלה אפשר לבחון את הפער בין ההבטחות, המהלכים והתוצאה. בן גביר קידם הרחבה של רישיונות נשק, הגדלת תקציבים, הסדרי שכר לשוטרים, חקיקה בתחומי הטרור והפרוטקשן ושינוי ניכר במדיניות הכליאה של אסירים ביטחוניים. מנגד, חלק מהתחייבויותיו לא הבשילו לחקיקה או למדיניות קבועה. ובעיקר, הנתון המרכזי שעליו ביקש להיבחן, הביטחון האישי אינו מצביע על שיפור מקביל: מספר קורבנות הרצח הפלילי הכפיל עצמו.
טקס כניסתו לתפקיד של בן גביר
(צילום: לע"מ)
לאחר השבעת הכנסת ה-25 פרסם בן גביר התחייבות "לעשות הכול להחזרת המשילות בצפון ובדרום". בן גביר כתב יממה לאחר ההשבעה: "אתמול התחייבתי בפעם השנייה ואמרתי: 'מתחייב אני'. מתחייב אני, להמשיך לעבוד למענכם כל יום, כול היום. מתחייב אני לעשות הכל להחזרת המשילות בצפון ובדרום. מתחייב אני לקדם את שינוי נהלי הפתיחה באש. מתחייב אני לקדם את חוק חסינות לחיילים ושוטרים. מתחייב אני".
עונש מוות למחבלים
עונש מוות למחבלים היה אחת מהבטחות הדגל של בן גביר. ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית קבע שהחקיקה תקודם לפני תקציב 2023, אך היעד לא הושג. החוק אושר בכנסת ב-30 במרץ 2026 ופורסם בספר החוקים ב-5 באפריל 2026.
מבחינה פוליטית, זהו הישג ברור: חוק שהוצג במשך שנים כדרישת יסוד של עוצמה יהודית אכן התקבל, ובן גביר חגג עם בקבוק שמפניה בכנסת. מבחינה משפטית, התמונה מורכבת יותר. במסלול הישראלי החוק מתייחס למי שגרם בכוונה למותו של אדם, מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל ובנסיבות טרור מסוימות. ביהודה ושומרון נקבע מסלול נפרד, בעל תנאים שונים.
יישום החוק לפסיקה יהיה קשה מאוד, שכן קשה יהיה לקבוע שפעולת טרור לדוגמה של מחבל יחיד באה לשלול את קיומה של המדינה. טרם נוצרה פסיקה שמלמדת כיצד יופעל, והוגשו נגדו עתירות חוקתיות. השאלה אם יהיה כלי מעשי, באילו מקרים יופעל ומה תהיה השפעתו ההרתעתית - נותרה פתוחה. אך נכון לעכשיו נראה כי החוק נועד למטרות יח"צ, וכי יישומו יהיה קשה עד בלתי אפשרי.
חסינות לחיילים ולשוטרים
התחייבות לחוק חסינות לחיילים ולשוטרים לא מומשה. בינואר 2023 הונחה הצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שעסקה בהסדרת האחריות המשפטית של אנשי כוחות הביטחון בפעילות מבצעית. ההצעה לא השלימה את הליך החקיקה.
לוחמת מג"ב. בן גביר הבטיח חסינות לשוטרים
(צילום: רויטרס)
בפועל, לא נחקק חוק חסינות במתכונת הרחבה שהוצגה לציבור. אפשר לייחס לבן גביר את ההבטחה ואת קידום סדר היום הפוליטי, אך לא לטעון שנוצרה בפועל חסינות חדשה לחיילים או לשוטרים. אחד המקרים שבן גביר זעם ותמך בחוק נוגע לפיגוע שהתרחש בשער שכם בשנת 2021, שלאחריו לוחמי מג"ב שנטרלו את המחבל נחקרו במח"ש. בן גביר כתב אז: "בדיוק כדי למנוע את הדברים הללו, אנחנו מקיימים את הבטחת הבחירות של עוצמה יהודית ומביאים כבר בשבוע הבא לוועדת שרים לענייני חקיקה את חוק חסינות לחיילים ושוטרים שמגיש ח"כ צביקה פוגל מסיעתי!".
הוראות הפתיחה באש
גם כאן נדרש דיוק. לשר לביטחון לאומי אין סמכות לקבוע את הוראות הפתיחה באש של צה"ל. ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית עסק בבחינת הוראות הפתיחה באש של משטרת ישראל ובשינוין, ככל שיידרש.
באוקטובר 2023 עלתה יוזמה להוראת שעה מצומצמת לשוטרים בנסיבות חירום, אך היא ירדה מסדר היום. אין אסמכתה לשינוי כולל, קבוע ורחב בהוראות הפתיחה באש של המשטרה כפי שמשתמע מההבטחה הפוליטית המקורית. לכן מדובר בהבטחה שלא מומשה במלואה. בן גביר כתב ברשת : "שוטרים שיורים במי שמסכן חיים לא צריכים להיחקר במח"ש, הם צריכים לקבל צל"ש. אנחנו נשנה את הוראות הפתיחה באש ונחלק צל"שים לשוטרים שיחסלו מחבלים".
סמכויות השר
תיקון פקודת המשטרה הרחיב את תפקיד השר לביטחון לאומי בהתוויית מדיניות כללית, סדרי עדיפויות ועקרונות תקציביים. זהו אחד ההישגים המוסדיים החשובים ביותר של בן גביר: חיזוק מעמדו של הדרג הפוליטי מול המשטרה.
אלא שההרחבה אינה מוחלטת. בינואר 2025 פסל בג"ץ את הסעיף שאפשר לשר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, וקבע פרשנות מצמצמת ליתר הסמכויות. השר רשאי להשפיע על כיוון המדיניות, אך אינו רשאי להתערב בחקירה מסוימת או לתת הוראות מבצעיות פרטניות.
השר ניסה להתערב, בג"ץ דן בהדחתו
(צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
בן גביר אמר כי ראיין מאות קצינים, ובהמשך אף נקב במספר של מאות שוטרים. זהו דיווח שלו על אופן המעורבות במינויים. תומכיו רואים בכך דרישה לגיטימית לאחריות ולמינויים התואמים את מדיניות השר, מבקריו רואים בכך השפעה חריגה על שדרת הפיקוד. גם סוגיה זו עוררה ביקורת חריפה שהובילה להטלת הגבלות גם על מינוי בכירים במשטרה.
המשמר הלאומי
"הבייבי" של בן גביר, שבו הוא משקיע לא מעט זמן, הוא הקמת המשמר הלאומי. על-פי המשרד המשמר אמור לתת מענה לאירועי קיצון: "המשמר הלאומי לישראל ישמש ככוח ייעודי מיומן ומאומן, לטיפול, בין היתר, בתרחישי חירום שונים, בפשיעה הלאומנית, במאבק בטרור, וכן לשם חיזוק המשילות במרחבים בהם הדבר נדרש, במסגרת התפקידים המצויים כיום בידי משטרת ישראל בתחומים אלה". אולם למרות חלוף השנים, המשמר פועל גם היום ללא התוויה רשמית ואף מופעל לעיתים באופן חריג במחאות - דבר הגורר ביקורת.
בפברואר 2026 עלה כי דוח ועדת ההקמה לא פורסם וכי לא אותר מסמך הקמה או נהלים ייעודיים שפורסמו לציבור. במקביל המשמר כבר גייס לוחמים, קיבל תקציבים וביצע פעילות מבצעית. כלומר, המשמר הלאומי קיים ופועל, אבל לא במתכונת העצמאית והמובחנת שהובטחה בתחילת הדרך.
רישיונות נשק
הרחבת הזכאות לרישיונות לנשיאת כלי ירייה היא אחד ההישגים המובהקים ביותר של בן גביר. לאחר 7 באוקטובר הורחבו הקריטריונים, נוספו יישובים לרשימת הזכאות, גדל מערך הרישוי והטיפול בבקשות הואץ.
ב-2022: 155 אלף רישיונות. ב-2026: 350 אלף
(צילום: EPA/HANNIBAL HANSCHKE)
מספר מחזיקי הרישיונות עמד ב-2026 על כ-350 אלף, לעומת כ-155 אלף בסוף 2022. הרחבת רשימת היישובים הגדילה את מאגר הזכאים הפוטנציאלי, אך אין פירושה רישיון אוטומטי לכל תושב: כל מבקש עדיין נדרש לעמוד בתנאי סף נוספים.
מבחינת בן גביר, זו תשובה ישירה להבטחתו לחזק את יכולת ההגנה העצמית של אזרחים. מבקריו מזהירים מסיכוני פיקוח, הכשרה ואכיפה, אך אין מחלוקת על היקף ההרחבה ועל מהירות היישום שלה. סוגיה זו גם הובילה לחקירה פלילית של מתן רישיונות נשק חלק גורמים במשרדו - חקירות שלא הבשילו לכתבי אישום והתיקים נסגרו.
שכר השוטרים והגיוס
בשנים האחרונות קודמו תוספות שכר ומענקים לשוטרים ולסוהרים. בפברואר 2025 נחתם הסכם שכר בהיקף של יותר ממיליארד שקלים, בתקופת פרישתו הזמנית של בן גביר מהממשלה; ההסכם נחתם בידי השרים חיים כץ ובצלאל סמוטריץ'. המתווה כולל העלאות מדורגות עד 2028, עד 3,750 שקלים במצטבר בחלק מהמקרים, לצד מענקים ותשלום רטרואקטיבי.
גם מספר התקנים במשטרה גדל, אך הפער לא נסגר. נכון ליוני 2025, בתחנות המשטרה נותרו 1,470 תקנים לא מאוישים. בין 2019 ליוני 2025 נוספו תקנים בתחנות ובתחומי הליבה, אולם שיעור האיוש ירד. יש אפוא שיפור בתנאי השירות ובמאמץ הגיוס, אך אין פתרון מלא למחסור בכוח האדם בתחנות ובמשטרה, שאתגריה גדולים מיכולתה לתת מענה לכלל האירועים.
שב"ס
תחום שירות בתי הסוהר הוא אולי המקום שבו טביעת האצבע של בן גביר ניכרת יותר מכל. בתקופתו, ובהובלת שב"ס ונציבו קובי יעקובי, הוחמרה מדיניות הכליאה של אסירים ביטחוניים. בן גביר כינה את המהלך "הפסקת הקייטנות".
בן גביר ויעקובי. בשב"ס - טביעת האצבע החזקה
(מתוך הטוויטר של איתמר בן גביר)
מאז 7 באוקטובר 2023 צומצמו באופן ניכר תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים, ובהם ביקורי משפחות והצלב האדום, זמן מחוץ לתא, החזקת ציוד אישי, גישה לרדיו ולטלוויזיה ותפריט המזון.
המדיניות הובילה לעתירות ולביקורת מקצועית. בעתירה שעסקה במזון לאסירים ביטחוניים נדרש שב"ס לעמוד ברף המחיה הבסיסי הקבוע בדין. לכן אפשר לראות במהלך הישג פוליטי מובהק של בן גביר, אך לא להציגו כנטול מחלוקת מקצועית, משפטית והומניטרית - כפי שרואים אותו חלק מארגוני זכויות האדם.
התקציבים גדולים. ותוצאות?
תקציב הפעילות השוטפת של המשרד לביטחון לאומי עלה מ-20.6 מיליארד שקלים בתקציב המקורי של 2022 - ל-26.7 מיליארד ב-2025 ול-29.3 מיליארד בהצעת תקציב 2026. לאחר שינויים והעברת עודפים הגיע תקציב 2025 ל-28.8 מיליארד שקלים. עם תקציב הפיתוח הסתכמה הצעת 2026 בכ-30.5 מיליארד שקלים.
הגידול אפשר הרחבת שכר, תקנים, ציוד ויחידות. אבל תקציב הוא אמצעי, ולא מדד תוצאה. השאלה הציבורית היא אם הגידול במשאבים תורגם לשיפור מורגש בביטחון האישי. התשובה לכך במבחן התוצאה: שלילית. מספר הנרצחים והפשיעה המאורגנת שוברים שיאים.
פרוטקשן ושלילת אזרחות
בשנת 2023 לפני היציאה לפגרת הקיץ, הצעת החוק של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן, שנועד להילחם בתופעת גביית דמי חסות (פרוטקשן), עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. לפי החוק החדש, שנחקק כהוראת שעה לחמש שנים, יוגדר עונש מאסר מינימלי של שלוש שנים על עבירת פרוטקשן.
מכת הפרוטקשן: חשוד יורה לעבר בית עסק בבאקה אל-גרבייה
(צילום: דוברות המשטרה)
בנוסף, נקבע כי בית המשפט יוכל לגזור מאסר של עד תשע שנים על אותן עבירות. רק בתחילת השנה כנופיית דמי חסות מטמרה, שהטילה אימה על בעלי עסקים ואף סחטה קבלן עבודות תשתית שביצע עבודות במתקן לאומי, נעצרה ונחקרה על ידי שוטרי מחוז צפון. נגד ארבעה מחברי הכנופיה, הוגשו כתבי אישום חמורים מכוח חוק הפרוטקשן.
גם החוק לשלילת אזרחות או תושבות ממורשעי טרור עבר ב-2023. אולם הוא אינו חל אוטומטית על כל מי שהורשע בעבירת טרור: נדרשים, בין היתר, מאסר בפועל והוכחה שהמורשע קיבל תגמול מהרשות הפלסטינית או מטעמה. זהו הישג חקיקתי, אך מצומצם יותר מן הרטוריקה של שלילה וגירוש גורפים.
מבחן התוצאה
הנתון המרכזי במאזן הוא מספר קורבנות הרצח הפלילי בישראל. 148 בני אדם נרצחו ב-2022, 300 ב-2023, 282 ב-2024 ו-308 ב-2025. מדובר בעלייה של 108% לעומת 2022 - יותר מהכפלה.
לא כל רצח הוא תוצאה ישירה של החלטת שר, ובן גביר אינו האחראי היחיד לפשיעה המאורגנת שנבנתה במשך שנים. גם המלחמה שינתה סדרי עדיפויות והעמיסה על מערכות הביטחון. אלא שבן גביר ביקש יותר סמכויות, קיבל תקציבים גדולים והעמיד את הביטחון האישי והמשילות במרכז הקמפיין שלו. לכן זהו גם מבחן ציבורי מרכזי לכהונתו.
החברה הערבית
בחברה הערבית הנתונים קשים במיוחד. מספר אירועי הרצח עלה מ-103 ב-2022 ל-210 ב-2023, ועמד על 206 ב-2024. אלה נתוני אירועים, ולא בהכרח מספר קורבנות.
נכון ל-12 ביולי 2026 נמנו 153 אזרחים ערבים שנהרגו מתחילת השנה בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה, ורק 16 מקרים פוענחו. זהו הכישלון המהותי ביותר במאבק בפשיעה המאורגנת ובהשבת תחושת הביטחון לאזרחים הערבים.
***
בן גביר אינו שר שלא עשה דבר. הוא הרחיב באופן דרמטי את רישיונות הנשק, קידם הגדלת תקציבים ותנאי שכר, השפיע על מבנה הסמכויות של המשרד, קידם חקיקה בתחומי הטרור והפרוטקשן, והותיר חותם ברור על מדיניות שב"ס.
אלא שחלק מהבטחותיו לא מומשו במלואן: חוק חסינות לא עבר, לא בוצע שינוי כולל וקבוע בהוראות הפתיחה באש של המשטרה, והמשמר הלאומי לא פועל במתכונת חוקית. גם ההישגים החקיקתיים - מעונש המוות למחבלים ועד שלילת אזרחות - עדיין עומדים בפני מבחני יישום, פסיקה והשפעה מעשית.
ומעל הכול ניצב מבחן התוצאה. בן גביר הבטיח שהעבריינים יפחדו ושהאזרחים ירגישו בטוחים יותר. בפועל, מספר קורבנות הרצח הפלילי בישראל יותר מהוכפל לעומת 2022, ובחברה הערבית שיעור כתבי האישום בתיקי רצח נותר נמוך. הוא שינה חוקים, תקציבים, מבנים ומדיניות כליאה אך לא הוכיח עד כה שיפור מקביל בביטחון האישי.
תגובת השר
השר בן גביר שלח בתגובה "רשימת הישגים", ובהם: "חקיקת חוק עונש מוות למחבלים; הפסקת קייטנות המחבלים בבתי בכלא והקשחת התנאים למינימום הקבוע בחוק; רפורמה ענקית בתנאי הזכאות לנשק אישי לאזרחים; הגברה משמעותית של האכיפה נגד הבניה הבלתי חוקית בנגב; חקיקת חוק גירוש משפחות מחבלים; החמרת ענישה נגד עברייני פרוטקשן; הקמת המשמר הלאומי; העלאה משמעותית בשכר השוטרים והוספת תקנים; אכיפה של הסרת דגלי אש"ף מהמרחב הציבורי בידי המשטרה; חקיקת חוק לפיטורי מורים מסיתים לטרור; חקיקת חוק המכיר בקיומה של הטרדה מינית על רקע לאומני, הכולל הכפלת העונש; הסטת חצי מיליארד שקל מהחלטה 550 לטובת הכנסת השב"כ למאבק בפשיעה בחברה הערבי; גירוש לחו"ל של אנרכיסטים מיהודה ושומרון בידי המשטרה; ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון; הקמת מפלג במשטרה המטפל בעבירות פוליגמיה; הפסקת האפליה והפגיעה בזכויות היהודים העולים להר הבית".
בנוסף, נמסר מטעמו: "השר בן גביר פעל להחזרת המשילות והביטחון, והביא לירידה של יותר מ-70% בפיגועי טרור בערי ישראל. השב"כ ייחס זאת ישירות לרפורמה שהוביל השר בצמצום תנאי המחבלים בכלא למינימום הקבוע בחוק. השר מתווה מדיניות לפיה חיי השוטרים קודמים לכל, תוך מתן גיבוי מלא לנטרול מחבלים ולשימוש באש במצבי סכנת חיים. לצד אלה, קודמו חוק עונש מוות למחבלים וחוק גירוש משפחות מחבלים, והקבינט אימץ את מדיניות השר להחזקת גופות מחבלים ישראלים, אף שגורמים משפטיים ופוליטיים בולמים צעדים משלימים כמו מתן חסינות לכוחות הביטחון ומימוש הגירוש בפועל.
"במאבק בפשיעה, הופסקה מדיניות ה'סולחות' עם ארגוני הפשיעה ואושר תקציב של יותר מחצי מיליארד שקל להכנסת השב"כ לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, חרף התנגדות היועמ"שית לשימוש בצווי מעצר מנהליים וכלים טכנולוגיים. בנוסף, חלה מהפכה במלחמה נגד עברייני הפרוטקשן: חוקק חוק המחמיר את הענישה, הוקמו לראשונה שני מפלגים ייעודיים בלהב 433, וגובשה תוכנית ממשלתית רחבה הכוללת הקמת מנהלת הגנה על עדים. כתוצאה מצעדים אלו, חל זינוק של 55% בכתבי אישום על עבירות פרוטקשן, לצד פסיקת בית המשפט העליון המנחה להחמיר בענישתם.
"לצורך התעצמות גופי ביטחון הפנים, הוקם תחת משמר הגבול המשמר הלאומי, אליו כבר גויסו 1,000 לוחמים. השר השיג למשטרה תקציב חסר תקדים שאפשר הוספת אלפי תקנים חדשים, כך שהטענות על 'עלייה במחסור בתקנים' נובעות אך ורק מהזמן הנדרש לאיושם. על אף ניסיונות המערכת המשפטית להתערב בסמכויותיו, השר ממשיך לקבוע מדיניות ולמנות קצינים מתוך עיקרון דמוקרטי לפיו המשטרה כפופה לממשלה. במקביל, המשיך השר לפעול מול משרד האוצר להקצאת קרקעות למשרתי כוחות הביטחון, מהלך שנתקל בהתנגדות הדרגים שם".
