2 צפייה בגלריה
חיילים מול צעדת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, 2005
חיילים מול צעדת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, 2005
המחאה נגד פינוי יישובי גוש קטיף, קיץ 2005
(צילום: יריב כץ)
המקום: מליאת הכנסת. הזמן: אפריל 2021. האירוע: נאום הבכורה של הח"כ הטרי, נרגש כמו חתן בר מצווה, שמחה רוטמן. יו"ר הדיון במליאה: יריב לוין. בתוכנית האמנותית: רוטמן, איש שכולו טיעון לוגי מהלך, זה שנדמה שבחזה שלו פועם מוח שני, נשנק בדמעות. "אותם חסידים של בג"ץ ושל הנשיא בדימוס אהרן ברק, שבית המשפט העליון פועל ברוחו ובצלמו, חייבים לעצמם ולנו הסברים", אמר. "כיצד בית המשפט לא חשב שחייהם, כבודם, קהילתם ואפילו קבריהם של אזרחי ישראל, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון...". כאן הוא עצר, נשך את שפתיו, שפשף את כפות ידיו, בכה והמשיך: "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים, ראויים להגנה? העוול הזה מחכה לדין צדק. הוא עודנו ממתין". ובכן, it's payback time.
זו התשובה הקצרה למי שעדיין שואלים את עצמם מדוע במסגרת המהפכה המשפטית ממשיך רוטמן לדחוף בכל הכוח, עם עין אחת על השעון, דווקא את שינוי שיטת בחירת השופטים ואת ההשתלטות על בג"ץ. גם במחיר הודאה פומבית ומביכה, מזמינת זובור, שזה מה שעניין אותו כל הזמן. זו התשובה למי ששואל עדיין מדוע מאיץ רוטמן את החקיקה חרף ההכנות שנערכות ברחובות לרצח מפגינים ואף שחסן נסראללה מסתובב בביירות ומטריד עוברים ושבים בהצהרות "אמרתי לכם".
לאמור: רגשית, רוטמן רואה עצמו שליחם של מתי גוש קטיף שאהרן ברק הורה כביכול על חפירת קבריהם מן האדמה. עבורו, צבר החוקים לסירוס מערכת המשפט הם לא חוקים כלל. הם צוואות. עבורו, כמו עבור אנשי פורום קהלת, בסוף כל משפט שהם אומרים במשפטית מצטנף רצון פשוט, קמאי ולא מתוחכם בעליל, לנקום בבג"ץ.
"נמחיש את הדברים מפסק הדין של בג"ץ בעתירה נגד תוכנית ההתנתקות", הסביר עוד ב-2018 ראש המחלקה המשפטית בקהלת, ד"ר אביעד בקשי, מדוע יש לסרס את בית המשפט. "בג"ץ סירב אז לדחות את העתירה בטענה של חוסר שפיטות, ונכנס לבירור משפטי בשאלות כגון אם מוצדק מבחינה ערכית לפנות מתיישבים לצרכים מדיניים". לאחרונה נשאל בקשי על ידי דני קושמרו אם הוא מועמד הציונות הדתית לבית המשפט העליון. הוא השיב שהוא "לא נשאל על כך". אני מוכן לשים 1,000 שקל על כך ופרסומים מהיממה האחרונה רומזים שהכסף יישאר אצלי בארנק.
הדמעות בנאום הבכורה של ח"כ שמחה רוטמן:

אם כן, אמרו מהיום לא רפורמה, לא מהפכה ולא הפיכה – אלא נקמה עיוורת. עיוורת מדוע? כדי להבין, פנו לעצמכם כמה שעות וקראו את 420 העמודים של פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין חוק ההתנתקות. בג"ץ בראשות ברק נהג שם בדיוק כפי שרוטמן ובקשי רוצים שבג"ץ ינהג: בהרכנת ראש מול הכנסת והממשלה שנשלטה על ידי הימין והליכוד. "איננו סבורים", נכתב בפסק הדין, "כי 'חוק יסוד: הכנסת' או 'חוק-יסוד הממשלה' מונעים מהכנסת או מהממשלה מלקבל החלטה בעניין ההתנתקות. סמכות זו נתונה לרשויות השלטוניות (כנסת וממשלה) על פי משפטה הפנימי של מדינת ישראל".
במילים אחרות: הכנסת והממשלה הן המייצגות של הריבון, הציבור. בהמשך אכן קבע בית המשפט כי בניגוד לעמדת ממשלת הליכוד, ההתנתקות דווקא מפרה את "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". כלומר, בג"ץ של ברק דאג לזכויותיהם של המתנחלים, לפחות בדיון ההוא, יותר מאשר הכנסת והממשלה.
העתירות נגד ההתנתקות נדחו לבסוף לא כי בג"ץ, כדברי בקשי, הביע דעה ערכית בשאלה אם מותר או אסור לפנות יהודים. זה שקר גס וסביר שגם בקשי יודע זאת. פסילת החוק נדחתה כי רצועת עזה מעולם לא סופחה לישראל בחוק וכי כנסת ישראל והממשלה בראשות הליכוד עמדו על כך שהפגיעה בזכויותיהם של מתנחלי גוש קטיף היא מידתית – שעל כן אסור לבג"ץ להתערב.
2 צפייה בגלריה
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. דווקא פעל כפי שרוטמן מצפה
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. דווקא פעל כפי שרוטמן מצפה
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. דווקא פעל כפי שרוטמן מצפה
(צילום: גיל יוחנן)
כותב הדברים הבאים הוא אהרן ברק, לא שמחה רוטמן: "איננו יכולים, איננו צריכים ואיננו רשאים להפוך עצמנו לראש ממשלה-על, לממשלת-על או לכנסת-על. אנו שופטים. די בחומר שהוצג בפנינו (על ידי הממשלה) כדי שנשתכנע כי מערך השיקולים שיש להתחשב בו מורכב, משתנה, רווי פוליטיקה, מדיניות וצבא. כל שנותר לנו הוא לבחון אם הדברים נעשו ביושר ובתום לב. אין לנו כל סיבה להניח שאלה אינם פני הדברים".
בעז גאוןבעז גאוןאסנת בן דב
כזכור, השופט אדמונד לוי, בדעת מיעוט, חשב אחרת. הוא צירף חוות דעת ארוכה, ערכית, ואקטיביסטית להרהיב – שתמכה בעמדת המתנחלים ותבעה לפסול את החוק שניסחו הכנסת והממשלה. רוטמן ובקשי, יש להניח, הריעו לאקטיביסט השיפוטי לוי.
נסכם: האש בתנורי הקטר הדוהר לעבר הקריאות השלישיות במושב הזה ושלאחריו מעולם לא הייתה תפיסת עולם שמרנית סדורה ולוגית. תאוות הנקם היא עיוורת היות שהיא מכוונת כלפי בג"ץ שנסוג אז בפני ממשלת הליכוד. אפשר גם להניח שרוטמן זוכר היטב שהליכוד ובנימין נתניהו הצביעו בעד הפינוי ולכן עמוק הבוז שהוא רוחש למפלגה ולנתניהו עצמו. מטרת רפורמת הנקמה העיוורת איננה "לאזן" בין הרשויות אלא לשכך את הכאב על פינוי גוש קטיף, לגרור בכוח את מחוגי הזמן לאחור, להתענג על השליטה האבסולוטית בלפרק את הליכוד ולמלא מחדש את אדמת גוש קטיף בקברים יהודים. השבוע רוטמן, בלהיטותו האנטי-רוטמנית, הודה כך. פאדיחה.
  • בעז גאון הוא סופר, מחזאי והייטקיסט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il