מצרים אולי לא הצטרפה למלחמה של ארה"ב וישראל נגד איראן, אך האזרחים מרגישים את השפעתה על הכיס שלהם. זינוק במחירי האנרגיה העולמיים אילץ את קהיר להעלות מחירים, וההשלכות מורגשות מיד: ממחירי הבשר ועד הירקות, מהתחבורה ועד החשמל - הכל מתייקר, ובמיוחד עבור מי שגם כך בקושי שורד.
סייד רג'ב כבר התקשה לפרנס את משפחתו, כשהרוויח פחות מ-100 דולר בחודש. כעת הוא חושש שהמצב רק יחמיר לאחר שמצרים העלתה את מחירי הדלק בעקבות המלחמה. לרג'ב יש ארבעה ילדים, והוא עובד בעבודות יומיות בבתי קפה ולעיתים גם בבנייה.
"עליית מחירי הדלק זה אומר עלייה במחירים של הכול", אמר רג'ב בזמן שהגיש משקאות חמים בבית קפה בקהיר באחד הערבים האחרונים. "זה קטסטרופלי עבור מישהו כמוני". רג'ב סיפר שמשפחתו צמצמה את ההוצאות שלה כולל מעבר למזונות בסיסיים זולים יותר.
מצרים רגישה במיוחד להתייקרות הנפט
מצרים היא אחת המדינות הבודדות במזרח התיכון שלא הושפעו ישירות מהמלחמה שסיומה לא נראה באופק. היא לא הותקפה על ידי טילים או כטב"מים כמו מדינות המפרץ ולא לקחה חלק פעיל בלחימה. אך המדינה, שמונה יותר מ-108 מיליון תושבים, מרגישה את השלכות הסכסוך היטב.
התייקרות מחירי הדלק יוצר אפקט דומינו על מחירי סחורות ושירותים אחרים בכלכלה המתקשה של מצרים. בנוסף, הוא מגיע דווקא במהלך חודש הרמדאן, רגע לפני עיד אל-פיטר - עונת קניות שבה אנשים נוהגים להתחדש בבגדים ולקנות מתנות לקרובים.
מצרים רגישה במיוחד לזינוק במחירי הנפט, שהיום כבר הגיעו ל-113 דולר לחבית מסוג ברנט ו-98 דולר לחבית קרוד. חלק גדול מהתקציב שלה מוקצה לסבסוד בנזין, דלק וחשמל. אך מחירי האנרגיה אינם נקודת התורפה היחידה שלה. התנועה בתעלת סואץ, מקור הכנסה מרכזי שלה, החלה להתאושש לאחר שנתיים של תקיפות על ספינות בים האדום מצד החות'ים. כעת, חלק מחברות השילוח שוב מנתבות מסלולים הרחק מהמזרח התיכון בשל חוסר היציבות, והממשלה צופה הפסדים נוספים.
אם הסכסוך יימשך, עליות המחירים ימשיכו גם הן. המגמה הזאת עלולה להוביל למשבר פוליטי ומשבר כלכלי רחב יותר, אמרה אלכסנדרה בלקמן, מומחית לפוליטיקה במזרח התיכון מאוניברסיטת קורנל: "זה יהיה מאתגר עבור הממשלה".
א-סיסי: העלאות המחירים הן מהלך הכרחי
בשבוע שעבר הודיעה מצרים על העלאה של 15% במחיר הבנזין, 22% בגז לבישול ו-17% בדיזל, המשמש את רוב כלי התחבורה הציבורית והמסחרית. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי ציין בהודעה כי ממשלתו מודעת ללחץ הכלכלי שהמהלך גורם לאזרחים, אך לדבריו הצעד בלתי נמנע והוא האפשרות הזולה ביותר בשלב הזה: "המציאות מחייבת לעיתים נקיטת צעדים קשים כדי למנוע השלכות חמורות".
לדברי א-סיסי, צריכת מוצרי הנפט במצרים מוערכת בכ-20 מיליארד דולר בשנה, כולל דלק להפעלת תחנות כוח. שר הנפט, כרים בדווי, אמר כי מצרים מייבאת 28% מצריכת הבנזין שלה ו-45% מצריכת הדיזל - מה שמכביד על התקציב.
הממשלה הודיעה על צעדים להקלת הפגיעה, כולל צמצום נסיעות רשמיות לחו"ל והידוק צריכת הדלק במגזר הציבורי. כמו כן הוכרזו העלאות שכר שייכנסו לתוקף ביולי
