הסנגורית הצבאית אל"ם אופירה אלקבץ-רוטשטיין הגישה עתירה חריגה לבג"ץ בבקשה לבטל "נוהל בירור מנהלי" חדש בצה"ל בנושא הטרדות מיניות, שהוכנס על-ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר- היוהל"ם. הסנגורית הצבאית טוענת בעתירה שהוגשה השבוע כי הנוהל החדש מעודד להגיש תלונות שווא על הטרדות ופגיעות מיניות. באחרונה התהדרה היוהל"ם בכך שהליכי בירור התלונות באמצעות הנוהל הובילו לסיום שירותם של כמה אנשי קבע.
אלקבץ-רוטשטיין כתבה לבג"ץ כי "באופן מפתיע, ואגב ליווי וייצוג אחד ממשרתי הקבע בהליכי חקירה בעניינו במצ"ח, התגלה לסנגוריה הצבאית במהלך אוקטובר 2024 כי בצה"ל יצרו מנגנון חדש לבירור תלונות לפגיעה על רקע מיני ולטיפול בהן, שלא באמצעות הסדרה בפקודות הצבא ומבלי שפורסם".
הנוהל הוכנס בינואר 2024, ולפי העתירה "בשיאה של הלחימה, יצרו המשיבים הליך בירור חדש – הוא 'נוהל הבירור' נשוא עתירה זו. נוהל הבירור מעולם לא הופץ בקרב המשרתים בצה"ל במידעון כמקובל, ולמיטב ידיעת העותרת - נוהל הבירור נוצר, יש מאין, בהליך מקוצר, בלא עבודת מטה הכוללת את התייחסויות הגורמים הרלוונטיים להגנה על זכויות המשרתים בצה"ל, ובלא שה'מהפכה' שיצר זכתה לדיון ממשי ולפרסום מקדים".
בצה"ל ישנם כמה מסלולים לאכיפה, מיגור ומאבק בהטרדות מיניות, בעיקרם תלונה למשטרה הצבאית החוקרת - מצ"ח - וכתוצאה מכך קיום חקירה פלילית או לחילופין של קצין בודק במקרה שהמתלוננות מסרבות להגיש תלונה. אלה מוסדרים בפקודות הצבא ולצד השאיפה למגר את ההטרדות המיניות מקפידות על הליך הוגן כלפי החשוד ושמירה על זכויותיו. אלא שבמהלך המלחמה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תא"ל אלה שדו שכטמן, התקינה כאמור נוהל שהוא למעשה מסלול נוסף לטיפול בדיווח על הטרדה מינית. לפי הסנגורית הצבאית, הנוהל "בפועל משמש 'מסלול עוקף' לאופנים המגוונים לטיפול באירועים על רקע מיני - למשל הליכי קצין בודק ודין משמעתי".
לטענת הסנגורית הצבאית, הנוהל החדש פוגע בזכויות היסוד של החשודים. לפי העתירה, הנוהל החדש שולל מהחשוד את הזכות לקבל לידיו את כלל הראיות, את זכותו להיוועץ בסנגור, את זכותו לחקור נגדית את המתלונן, לזמן לעדות כל עד רלוונטי, וכן שולל את הזכות לערער על החלטה שהתקבלה נגדו במסגרת הנוהל של היוהל"ם.
הסנגורית הצבאית כותבת כי "באופן הזה, הנוהל יוצר 'מסלול מהיר' להשעיה, הדחה, ביטול מינוי ופיטורין של אנשי קבע בצה"ל, באופן שפוגע קשות באנשי הקבע באופן בלתי סביר ובלתי מידתי, ועלול לעודד תלונות שווא". עוד מציינת הסנגורית הצבאית כי "הבירור על-פי הנוהל נעשה שלא על-ידי המפקדים אלא אצל היוהל"ם, היא זו אשר ממנה 'מבררים' ביחס לאירועים שדווחו לה. המבררים מועסקים מטעמה ועל ידה, ושייכים למערך אותו היא מפעילה כיוהל"ם, אשר מתפקידה להיות אמונה על הגנה על נפגעי עבירה".
היא הוסיפה: "בכך מתקיים ניגוד עניינים מובנה ומוסדי, כאשר מי שממונה לבדוק את האירועים הנטענים הוא אינו גוף אובייקטיבי ובלתי תלוי, ולא גוף פיקודי או המפקד עצמו, אלא דווקא הגוף שמלווה, תומך ואחראי על נפגעי העבירה, ליווים והגנה על זכויותיהם. זהות המבררים ושיוכם המוסדי פוגעים קשות במראית פני הצדק ומקים חשש למשוא פנים ולניגוד עניינים, ומשכך פסול הוא".
הסנגוריה הצבאית מדגישה ש"קיימים כלים פליליים ומשמעתיים חריפים אך הגונים להתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות, ולכן הנוהל הדורסני לא נדרש ואף אינו ראוי ופוגע מעבר לנדרש במשרתי הצבא". שופט העליון חאלד כבוב הורה למדינה, לרמטכ"ל וליוהל"ם להגיב תוך שבועיים לעתירה. הוא הוסיף כי דיון בעתירה "ייקבע בהקדם".
מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה במאבק בהטרדות מיניות ובשיפור תחושת המוגנות של משרתיו כמאבק בעל חשיבות עליונה. לנוכח האמור, פועלים רשויות הצבא ומפקדיו באופן נחרץ למימוש החובה המוטלת עליהם לדאוג לסביבת שירות בטוחה ומוגנת, לטפל באופן אפקטיבי בתופעה הפסולה של עבירות מין והטרדות מיניות.
"עתירת הסנגוריה הצבאית התקבלה, ומענה לה יימסר לבית המשפט, כמקובל. בתמצית ייאמר, כי נוהל הבירור המנהלי עוגן כדין ובהתאם לסמכות החוקית המוקנית לרשויות הצבא לברר תלונות על הטרדות מיניות שהתרחשו ביחידתם ועל מנת לסייע למפקדים למימוש אחריותם בשמירה על מוגנות המשרתים. זאת בהתאם לחובה המוטלת על רשויות הצבא לעשות שימוש בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותן לטיפול בתופעה.
"עקרונות הבירור המנהלי מאפשרים למפקדים לברר אירועים באמצעות מבררים אובייקטיבים ועצמאיים, הפועלים מכוח סמכות המפקדים ביחידות, והכל תוך שמירה על הליך הוגן ועל זכויות משרתים שהוגשה כנגדם תלונה בגין הטרדה מינית. המבררים כפופים לפקודות הצבא בדבר מניעת ניגוד עניינים, בהיותם אנשי מילואים בשירות פעיל".
