סוכנות הידיעות האיראנית "מהר" דיווחה הבוקר (שישי) כי טהרן עדיין לא אישרה באופן סופי את טיוטת מזכר ההבנות עם ארה"ב. לפי הדיווח, כך או כך - סוגיית הטילים הבליסטיים שבידי איראן לא תעלה לדיון באף אחד מחלקי המשא ומתן, והנושאים היחידים שיידונו הם הגרעין והנושאים הכלכליים - קרי הסנקציות.
סעיף אחר סעיף: הטיוטה, לפי הדיווח באיראן
14 הנקודות כפי שפורסמו בסוכנות הידיעות האיראנית, וטרם קיבלו התייחסות אמריקנית:
1. הפסקה קבועה ומיידית של המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון.
2. התחייבות אמריקנית לא להתערב בענייניה הפנימיים של איראן, ולכבד ריבונות הרפובליקה האסלאמית.
3. הסרה מוחלטת של המצור הימי בתוך 30 יום.
4. התחייבות אמריקנית לנסיגת כל הכוחות מאזורים הסמוכים לאיראן.
5. פתיחה מחדש של מצר הורמוז בתוך 30 יום, בהתאם להסדרים האיראניים.
6. השעיית הסנקציות על מכירת נפט, מוצרים פטרוכימיים ונגזרותיהם, ומתן גישה מלאה לאיראן למשאביה הכספיים.
7. התחייבות של ארה"ב ובעלות בריתה להציג תוכניות לשיקום איראן בשווי מינימלי של 300 מיליארד דולר.
8. 60 ימי מו"מ לניסוח הסכם סופי המבוסס על הסוגיות הגרעיניות, הסרה מוחלטת של כל הסנקציות האמריקניות, וביטול כל ההחלטות והצעדים שננקטו על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם ומועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
9. אישור מחדש של איראן על התחייבותה במסגרת אמנת ה-NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני) שלא לפתח נשק גרעיני.
10. במהלך תקופת המו"מ, ארה"ב מתחייבת לא להגדיל את כוחותיה באזור ולא להטיל סנקציות חדשות.
11. שחרור של 24 מיליארד דולר מהכספים המוקפאים של איראן במהלך תקופת 60 הימים של המשא ומתן הסופי, כאשר מחצית מסכום זה יסופק לאיראן לפני תחילת השיחות.
12. הקמת מנגנון פיקוח על יישום ההסכם.
13. ההסכם הסופי יאושר בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם.
14. המו"מ הסופי לא יתחיל לפני שחרור מחצית מהכספים המוקפאים של איראן, השעיית סנקציות הנפט של איראן והסרת המצור הימי. ההסכם הסופי יעסוק אך ורק בחומרים המועשרים וההעשרה, הסרת הסנקציות ותוכנית שיקום כלכלת איראן. הדיון על תוכנית הטילים של איראן והתמיכה בקבוצות ההתנגדות הוסר באופן סופי מסדר היום.
בדיווח האיראני נכתב כי מזכר ההבנות כולל פתיחה של מצר הורמוז, ביטול סנקציות על הנפט האיראני - והפשרת הנכסים המוקפאים של איראן.
לפי דיווח ב"בלומברג" האמריקנית, ארה"ב ואיראן עשויות לחתום בשבוע הבא - לפני כינוס מנהיגי ה-G7 באלפים הצרפתים. בדיווח נכתב כי ז'נבה בשווייץ עלתה כאחד המקומות האפשריים לקיום טקס החתימה, ייתכן שכבר ביום ראשון, אם כי איראן עוד לא נתנה את הסכמתה לטקס חתימה. בדיווח צוין כי כרגע איראן וארה"ב אפילו לא הגיעו להסכמות סופיות.
בישראל דרשו עם תחילת המלחמה שכל הסכם עם איראן יכלול התייחסות לסוגיית הגרעין, לסוגיית הטילים הבליסטיים ולארגוני הפרוקסי - שלוחיה של איראן במזרח התיכון.
לכן, בין היתר, בישראל לא רצו את ההסכם הזה, ועדיין מקווים שהמגעים יקרסו ושמוג'תבא לא יאשר אותו. באיראן טענו שארה"ב חזרה בה מדרישותיה, ולא ברור אם אכן טראמפ עמד על תנאיו. מדובר בהסכם מסגרת שנותן מסגרת זמן של 60 יום למשא ומתן על הסכם גרעין, עם הארכה של עוד 60 יום - אבל הסיכוי שאכן ארה"ב ואיראן יגיעו להסכם תוך תקופה זו נראה קלוש. לאובמה, נזכיר, זה לקח שנה וחצי של מגעים.
טראמפ מדבר על ההסכם
(צילום: מתוך הרשת החברתית איקס)
ישראל ודאי תנסה להשפיע על המשא ומתן בתקופת 60 הימים. בהתחשב בזה שהיא הופתעה מאוד מההגעה להסכם המסגרת, ספק רב אם יהיה לה מקום ליד השולחן.
דני סיטרינוביץ', חוקר איראן ב-INSS, אמר: "המלחמה שהחלה ב-28 בפברואר לא נועדה להביא להסכם על דילול מלאי האורניום של איראן. מטרתה המוצהרת הייתה להביא לקריסת המשטר האיראני. ישראל לא חיסלה, לראשונה בתולדותיה, מנהיג של מדינה ריבונית כדי להגיע בסופו של דבר להסכם גרעין משופר.
"בשורה התחתונה, ואיך שלא נסובב זאת, המשטר באיראן צפוי לצאת מההסכם הזה מחוזק – כלכלית, מדינית ואזורית. די להביט בהתקרבות הגוברת בין איראן לבין מדינות המפרץ, ובראשן איחוד האמירויות, כדי להבין שהמשטר בטהרן רחוק מאוד מבידוד. ההסכם הוא תוצאה ישירה של הכישלון האסטרטגי של המערכה. לאחר חודשים של לחימה, הממשל האמריקני נותר ללא פתרון לסוגיית מצר הורמוז וללא יכולת לכפות על איראן ויתור על מלאי האורניום המועשר שבידיה".
לדבריו, "עצם קיומו של הסכם עקרונות והקלות כלכליות אינו מבטיח כלל שיושג הסכם גרעין סופי. לא ברור אם לארצות הברית יהיה בעתיד הרצון לחזור לאיום צבאי, כאשר כבר כיום היא אינה מגלה נכונות לכך".
פורסם לראשונה: 11:15, 12.06.26
