שעות בודדות לאחר "האור הירוק" ממנהיגי הציבור הליטאי לקדם את הדיונים בנושא חוק הפטור מגיוס, בג"ץ פרסם בצהריים (רביעי) פסק דין שמורה לממשלה לגבש "מדיניות אכיפה אפקטיבית" כלפי משתמטים חרדים, שתכלול תוכנית לצעדי אכיפה משמעותיים במישור הפלילי, ולצידם פעולות משלימות נרחבות במישור הכלכלי-אזרחי.
2 צפייה בגלריה
"התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס"
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
"התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי בני הציבור החרדי", ציינו השופטים, שבראשם עמד המשנה לנשיא נעם סולברג. בפסק הדין הביקורתי למדי נכתב כי "התנערות זו מאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה".
לפי השופטים, "אותו אי-שוויון מעיק, זועק, שעמד בבסיס גלגוליה הקודמים של סוגיה זו, נעשה חמור יותר ויותר מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023".
השופטים הדגישו כי "על הפרק לא רק סוגיה של שוויון, אלא צורך ביטחוני ממשי, כפי שנמסר מאת גורמי המקצוע בצה"ל". לצד הביקורת על היעדר אכיפה אפקטיבית, הם ציינו כי המדינה מודה בחובתה החוקית ופועלת לממש אותה, ולכן "בנסיבות אלה, שבהן הרשות אינה חולקת על חובתה החוקית, ופועלת במחויבות ובשקידה הולמת למימוש חובתה זו, ומובן שחזקה על גורמי הצבא שימשיכו בכך ללא לאות, בעת הזו אין הצדקה כי נוציא מלפנינו צו אופרטיבי".
עוד קבעו השופטים כי מדובר באתגר ותיק ורחב היקף "שמלווה את מדינת ישראל משחר הקמתה", וכי אין לצפות לתיקון מיידי של כשל מתמשך: "הרי זה מתקבל על הדעת שלא ניתן, מבחינה מעשית, לתקן כשל שכזה, ההולך ונמשך עשרות שנים, בין רגע, בהינתן שאך לאחרונה החלו לפעול לתיקונו. קיימים חסמים, גם קשיים, והמשאבים אינם בלתי מוגבלים".
לדברי השופטים, "תכליתם של צעדי האכיפה בכלל, ושל הענישה לפי חוק השיפוט הצבאי בפרט, אינה 'ענישה לשם ענישה', או 'מילוי בתי הסוהר הצבאיים במשתמטים'; אלא הצורך לכפות את הגיוס מלכתחילה, גם על אלה שאינם מעוניינים בכך".
שופט העליון ציטט את הרב
השופט נעם סולברג, שכתב את פסק הדין המרכזי אליו הצטרפו יתר השופטים, הדגיש כי "אין סתירה בין לימוד התורה החשוב לבין הגיוס לצה"ל החשוב, למרות שיש המנסים להציג זאת כך". הוא ציין כי "במבט שטחי" עשויות התדיינויות הגיוס להיראות כעימות בין ערך רוחני לבין אי השוויון "בין דם לדם" וה"צורך האקוטי בהתגייסות ל'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם'", כאשר "להוותנו, צרים הרבה נשאו ראש ובאו עלינו".
בהמשך הבהיר כי מנקודת המבט ההלכתית "לא קונפליקט יש כאן כי אם שני צדדים של אותו המטבע: חובתו של היחיד לעמו, לארצו ולתורתו". הוא הדגיש כי החובה לצאת למלחמות הגנה, מלחמות אין ברירה, חלה גם על לומדי תורה, וכי "במלחמת מצוה 'הכול יוצאין', ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה", ואף ש"אפילו תלמידי חכמים צריכים ליבטל מלימודם".
לבסוף הביא סולברג את דברי הרב חיים מבריסק, שהזהיר כי "מי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא, מוטב שלא יפתח אותה", כדי להמחיש שגם גדולי עולם התורה הכירו בכך שיש רגעים שבהם חובת ההתגייסות גוברת על המשך הלימוד.
העותרים בירכו: "כולנו ישראלים, כולנו משרתים"
אורי קידר, מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", מהארגונים שעתרו לבג"ץ, בירך על ההחלטה ואמר כי "הכרעת בג"ץ בעתירה שלנו היא ניצחון גדול לציבור המשרת, ואסור לתת לממשלה למסמס אותו". לדבריו, "אסור לתת לממשלה למרוח את האכיפה ואסור להתעלם מהחובה לגייס את כלל חייבי הגיוס החרדים". קידר הוסיף כי "כולנו ישראלים, כולנו משרתים. הגיע זמן שוויון".
תנועת "אמא ערה", ארגון אימהות לוחמים שגם היא בין העותרים, מסרה כי "לא עוד כוונות ריקות ולא עוד קומבינות שמתגמלות השתמטות. הממשלה נדרשת סוף סוף להציג מדיניות אכיפה אמיתית, אפקטיבית ושקופה, שמבוססת על עמדות גורמי המקצוע ושאכן תייצר שינוי אמיתי בשטח". בארגון הוסיפו כי "המבחן האמיתי מתחיל עכשיו. הגיע הזמן לשוויון אמיתי בנטל ולחלוקה צודקת של האחריות הביטחונית, ואנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תעמוד מאחורי מי שנושאים את ביטחונה על כתפיהם".
מתנועת "אימהות בחזית", גם היא בין העותרים, נמסר כי "אין צורך בפסיקה נוספת, יש צורך באכיפה שווה אחת לכולם". בארגון תקפו את התנהלות הממשלה וטענו כי "לצפות מהממשלה הנוכחית להטיל סנקציות אפקטיביות זו אשליה". עוד הוסיפו כי בית המשפט "היה צריך להורות על גיוס מיידי של כל בני ה-18 ולאכוף את חוק שירות ביטחון בלי אפליה ובלי דחיות. כמה זמן עוד יקרוס צה"ל עד שלוחמינו יזכו לחילוף אמיתי תחת האלונקה?".
"בג"ץ לא רוצה חוק גיוס, אלא מלחמת אחים"
מנגד, גורמים בסיעת אגודת ישראל של יצחק גולדקנופף טענו כי בג"ץ "הוכיח שהוא לא רוצה חוק גיוס אלא מלחמת אחים, הוא נתן נשק לקיצונים החרדים, שהולכים ומתרבים בציבור החרדי. אם ערך השוויון חשוב לו, שיגייס גם ערבים תושבי ישראל לשירות אזרחי".
מוקדם יותר כאמור מפלגת דגל התורה הודיעה כי מועצת גדולי התורה הורתה לחברי הכנסת לקדם את חוק הפטור מגיוס בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "ברגעים אלו הגיעה ההוראה מגדולי ישראל מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש שליט"א לתת אור ירוק לקידום החוק בהקדם", נמסר בהודעה, שבעצם מעניקה אישור רשמי ממנהיג הזרם הליטאי לקדם את החוק.
הם הבהירו כי בטרם הצעת החוק הנפיצה תגיע לכנסת, היא תונח על שולחנם של הרבנים הבכירים, "ושם יוחלט סופית לגבי אופן ההצעה על החוק". הרבנים, למעשה, מאשרים לעת עתה להתקדם עם נוסח החוק, אך לא ממהרים לאמץ אותו לגמרי ומשאירים פתח להסתייגויות ובקשות לשינויים, על אף שמדובר בהצעה כמעט חלומית עבורם.
בהנהגה מבינים שזה נוסח החוק הנדיב ביותר שיקבלו מהקואליציה, אך הרחוב החרדי גועש ומפגינים קיצונים מהפלג הירושלמי צרים על בתי חברי הכנסת וגורמים נוספים מבין מקבלי ההחלטות. בשל מחאות הפלגים הקיצוניים המאשימים את חברי הכנסת החרדים מדי ערב בהפגנות מול בתיהם ב"מסחר בנשמות ישראל" ובפשרנות בשמירה על עולם התורה, בסיעות החרדיות רוצים לדעת אם יש לחוק היתכנות לעבור בכנסת.
אם ההצעה תיפול בגלל התנגדות של חלקים מהליכוד והציונות הדתית, וכן ההתנגדות של חבר הכנסת יצחק גולדקנופף מאגודת ישראל שלא צפוי לתמוך, תמצא את עצמה ההנהגה החרדית קירחת מכל הכיוונים. "אם יגידו שגם אכלנו את הדגים המסריחים וגם גורשנו מהעיר - עם איזה פנים נבוא למצביעים שלנו אחרי הבחירות?", תהו גורמים חרדים בימים האחרונים.
גל גנות השתתפה בהכנת הכתבה
