במוצאי שבת צפוי להמריא ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנף ציון לביקור מדיני בוושינגטון, שבמהלכו הוא צפוי להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולהשתתף בטקס האזכרה לסנאטור לינדזי גראהם, שנחשב לאורך השנים לאחד מבכירי תומכי ישראל בקונגרס. לאחר מכן צפוי נתניהו לשוב לישראל, ככל הנראה מבלי להישאר לסוף השבוע.
מועד הפגישה עם טראמפ טרם פורסם רשמית, אולם מקורות ישראלים אמרו כי מסתמן שהיא תיערך בבית הלבן ביום שני. זו תהיה פגישתם המדינית השנייה של נתניהו וטראמפ השנה, לאחר המפגש בפברואר האחרון, שנחשב לאחת הפסגות הדרמטיות ביחסי ישראל-ארה"ב - ובמהלכו התקבלו ההחלטות שהובילו למבצע "שאגת הארי" נגד איראן.
אך זאת גם הפסגה שהותירה טעם מר בקרב סביבתו של טראמפ, עם תחושה כאילו נתניהו והמוסד הטעו את הנשיא האמריקני לחשוב שאפשר להפיל את משטר האייתוללות בכמה מהלכים, כאשר בדיעבד התברר שהתוכנית הישראלית הייתה רחוק מלהיות בשלה - אם כי בישראל יש מי שטוענים שטראמפ הוא זה שבסוף חזר בו מכמה מהלכים כגון השימוש בכורדים, בלחץ נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהיה אלמנט מרכזי בתוכנית.
בסך הכול יהיה זה ביקורו השמיני של נתניהו בארצות הברית מאז חזר טראמפ לבית הלבן בתחילת השנה שעברה – נתון חריג המעיד על הקשר הישיר והאינטנסיבי בין שני המנהיגים, אך אינו מלמד בהכרח על היעדר מחלוקות.
המוקד בשיחות - איראן
נתניהו מגיע לוושינגטון כאשר טראמפ שוקל את צעדיו הבאים מול טהרן. הנשיא האמריקני אף הזהיר בריאיון לרשת "פוקס ניוז" כי אם איראן לא תחזור לשולחן המשא ומתן, ארצות הברית עשויה כבר בשבוע הבא לתקוף גשרים, תחנות כוח ותשתיות נוספות בטהרן.
מבחינת ישראל, החשש המרכזי אינו רק מהמשך התקדמות תוכנית הגרעין, אלא גם מאפשרות של הסכם חדש שייתפס בירושלים כפשרני מדי. מבחינת ישראל הסכם גרוע הוא סכנה גדולה יותר מאי-הגעה להסכם בכלל. ישראל תעדיף המשך לחץ כלכלי כבד וסנקציות, אך בירושלים יש גם גורמים הסבורים כי חלון ההזדמנויות לפגיעה קשה במשטר האיראני עדיין פתוח, באמצעות תקיפות נרחבות נגד תשתיות האנרגיה, החשמל ומרכזי השלטון – מהלך שלדעתם עשוי לערער את יציבות המשטר.
עם זאת, ישראל נזהרת מאוד שלא להצטייר כמי שדוחפת את ארצות הברית למלחמה נוספת. לכן המסר הישראלי צפוי להיות זהיר: הצגת תמונת מודיעין חמורה והדגשת הסכנות, תוך הימנעות מלחץ פומבי על טראמפ לחדש את המערכה.
לפי דיווחים, לקראת ביקורו של נתניהו הגיעה לוושינגטון משלחת ישראלית חשאית, שהציגה לבכירי הממשל מידע מודיעיני חדש על מתקן גרעיני תת-קרקעי שאיראן מקימה בעומק ההר המכונה "הר המכוש". מדובר באחד הנכסים האסטרטגיים שיחייבו הכרעה אמריקנית בשאלה האם להסתפק בלחץ כלכלי ובהרתעה, או לשוב לאופציה הצבאית לרבות אפשרות של הפעלת כוחות קרקעיים או חזרה לשימוש בפצצות חודרות בונקר או טילי שיוט שיחסמו את המנהרות אל ההר. בימים האחרונים התבטא טראמפ באריכות ביחס לכוונתו לתקוף בהר המכוש.
מי קובע את המדיניות?
מאחורי הדיונים הביטחוניים מסתתר גם מימד אישי ופוליטי. גורמים ישראלים מודים כי מעמדו של נתניהו בבית הלבן אינו דומה לזה שהיה בראשית כהונתו השנייה של טראמפ. הנשיא האמריקני אינו מסתיר כי הוא רואה עצמו כמי שמכתיב את הקו, ואף השמיע באחרונה אמירות שנתפסו בירושלים כהשפלה כלפי ראש הממשלה, בין היתר כשאמר "נתניהו יודע מי הבוס".
טראמפ בתחילת החודש: חושב שישראל צריכה לסגת מלבנון
(צילום: מתוך FOX NEWS)
בפועל, טראמפ הוא זה שמחזיק כיום במנופי ההשפעה המרכזיים: הסיוע הביטחוני, המהלכים מול איראן, התיווך האזורי וההשפעה על תהליכי הנורמליזציה. נתניהו יגיע לפגישה כשהוא זקוק לשיתוף הפעולה האמריקני לא פחות משהבית הלבן זקוק לתיאום עם ישראל.
החיכוך בסוריה
סוגיה נוספת שתעלה היא הנוכחות הישראלית בדרום סוריה. טראמפ מפעיל בתקופה האחרונה לחץ על ישראל להתחיל בנסיגות מאזורי הביטחון שהוקמו לאחר המלחמה. נתניהו, לעומת זאת, מתכוון להבהיר כי מבחינת ישראל התנאים לכך עדיין אינם קיימים. נתניהו גם מבהיר בשיחות סגורות שישראל לא תיסוג - גם מול לחץ אמריקני.
בירושלים אין אמון בכך שהנשיא הסורי אחמד א-שרע מסוגל להבטיח יציבות ביטחונית, למנוע חדירת גורמי טרור ולהגן על המיעוטים, ובראשם הדרוזים. בישראל גם התקבלו בחוסר שביעות רצון דבריו של טראמפ, שלפיהם ניתן יהיה להטיל על המשטר הסורי אחריות גם לטיפול בחיזבאללה. בהקשר הסורי יש לצפות ללחץ אמריקני לכל הפחות בתחום חידוש המו"מ בין המדינות.
הפערים בין הצדדים קיימים, אך ההערכה היא שבשלב זה טראמפ עשוי שלא להפוך את הנושא לעימות חזיתי, אלא אם יבחר להעניק לו עדיפות גבוהה יותר במסגרת הבנותיו עם טורקיה.
הדיון על לבנון
ארצות הברית ממשיכה לקדם מגעים בין ירושלים לביירות סביב יישום ההסדרים הביטחוניים בדרום לבנון, ובוושינגטון בוחנים אפשרות לנסיגה ישראלית חלקית ומדורגת במסגרת מהלך ניסיוני. נתניהו צפוי להתנגד לכל נסיגה משמעותית, במיוחד על רקע המצב הפוליטי בישראל והבחירות המתקרבות.
עקרונית, האמריקנים רוצים שישראל תרוץ עם נסיגות, ואילו ישראל רוצה שצבא לבנון יזוז יותר מהר ובאופן יותר יסודי עם פירוק חיזבאללה. המפגש ברומא בין ישראל ללבנון היה אמור להיות מפגש גישור למפגש עם צוותים גדולים בחודש הבא. מבחינת ישראל, אזורי הביטחון נותרו חיוניים כל עוד אין ודאות שחיזבאללה לא יתבסס מחדש לאורך הגבול. מנגד, טראמפ עשוי לראות במהלך כזה הזדמנות להציג הישג מדיני ולהמחיש את השפעתו באזור.
המחלוקת בעזה
גם ברצועת עזה קיימים פערים. טראמפ ממשיך לדחוף ליישום התוכנית שגיבש, שבמרכזה קידום שיקום הדרגתי של הרצועה. ישראל, לעומת זאת, עומדת על כך שכל התקדמות משמעותית תהיה מותנית בפירוק חמאס מנשקו.
לפי ההערכות, טראמפ עשוי להציע התקדמות חלקית בשיקום גם לפני פירוק מלא של הארגון, לפחות באזורים שבהם קיימת שליטה ביטחונית ישראלית. זהו אחד הנושאים שבהם צפויה להתקיים מחלוקת עניינית בין שני המנהיגים.
נורמליזציה? עדיף לא לצפות
למרות שהממשל האמריקני ממשיך לדבר על הרחבת הסכמי אברהם, ההערכה היא שלא צפויות פריצות דרך משמעותיות במהלך הביקור. ייתכן שיועלו רעיונות לצירוף מדינות נוספות למעגל ההסכמים, אך גורמים מדיניים סבורים כי במציאות האזורית הנוכחית - ובמיוחד לנוכח מעמדו הבינלאומי של נתניהו - קשה לראות מדינות ערביות מרכזיות מבצעות מהלך דרמטי בתקופה הקרובה.
נתניהו אמר בטקס האזכרה לזאב ז'בוטינסקי כי "בזכות הטיפוח העקבי של עוצמתנו, מדינות שונות מחפשות את קרבתנו. זה שיתוף הפעולה שמתחזק בינינו לא לאור הזרקורים, אבל הוא מתרחש ולא במדינה אחת, ביותר ממדינה אחת או שתיים. וזה פותח גם את הפתח העתידי לנורמליזציה ושלום".
מתיחות ישראל-טורקיה
המתיחות בין ישראל לטורקיה עשוייה לעלות בשיחה גם כן. האמריקנים היו רוצים לנטרל את ההתנגדות הישראלית העזה לאספקת מטוסי F-35 לאנקרה, וכן מנועי סילון למטוס חמקן שטורקיה מפתחת, KAAN. עם זאת, ישראל מחזיקה בעמדה שאם כבר ארה"ב מתכוונת להחזיר את טורקיה לתוכנית ה-F-35, לפחות ש"יסחטו" תמורות מהטורקים.
המתיחות בין ישראל לטורקיה כל כך עמוקה שספק אם יש סיכוי לפיוס, אך אולי לפחות ניתן יהיה להוריד את גובה הלהבות ולמנוע אסלקציה בין המדינות והתנגשויות.
גם הפוליטיקה האישית תרחף מעל הפגישה
לצד הסוגיות המדיניות, צפויה להתקיים גם שיחה פוליטית. טראמפ מודע לכך שנתניהו ניצב בפני מערכת בחירות קשה וינסה להעריך את מצבו הפוליטי ואת סיכוייו להמשיך בתפקיד. מבחינת הנשיא האמריקני, מדובר גם בשאלה של השקעה פוליטית: עד כמה נכון להעניק לנתניהו תמיכה פומבית, ביקור נשיאותי עתידי בישראל או מחוות אחרות שעשויות לסייע לו בזירה הפנימית.
ייתכן שיעלו גם סוגיות הקשורות לקריאות שהשמיע טראמפ בעבר בנוגע לחנינה לנתניהו, אם כי לא ברור האם הנושא עדיין נמצא בראש סדר העדיפויות של הבית הלבן. בשורה התחתונה, הביקור אינו צפוי להסתיים בהכרח בהכרזות דרמטיות, אלא בעיקר לשמש מבחן למערכת היחסים בין שני המנהיגים.
השאלה המרכזית איננה האם ישראל וארצות הברית ממשיכות להיות מתואמות אלא עד כמה. סביב איראן, לבנון, סוריה ועזה קיימת הסכמה על היעדים הכלליים, אך לא תמיד על הדרך להשגתם. הפגישה בבית הלבן תבהיר האם טראמפ ונתניהו מצליחים לגשר על הפערים, או שמא מערכת היחסים ביניהם נכנסת לשלב שבו שיתוף הפעולה נמשך אך המחירים הפוליטיים והמדיניים שיידרש כל צד לשלם הולכים וגדלים.










