האו"ם פרסם את המכתב הרשמי המודיע על פתיחת המירוץ לתפקיד המזכ"ל הבא של הארגון. המזכ"ל המכהן, אנטוניו גוטרש, יסיים את כהונתו השנייה בשנה הבאה, ובחודשים הקרובים צפויות המדינות להגיש מועמדים לתפקיד הבכיר ביותר במערכת הבינלאומית.
המועמד הראשון שהגיש רשמית את מועמדותו לתפקיד מזכ"ל האו"ם הוא רפאל גרוסי מארגנטינה, שעומד בראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). גרוסי, שנחשב לדמות פרגמטית ומקצועית, התריע לאחרונה כי "האו"ם איבד את יכולתו לדיפלומטיה אקטיבית" וקרא להשיב לארגון את תפקידו המרכזי בפתרון סכסוכים.
גרוסי הפך לדמות שנואה על איראן, שמאשימה אותו כי לאורך השנים הוא משמש כלי של ישראל והמערב. בישראל זוכה גרוסי להערכה רבה, על נחישותו לפעול נגד תוכנית הגרעין האיראנית. על פניו נראה שישראל תברך על מועמד שכזה, אך היא טרם גיבשה עמדה רשמית - למרות היחסים הקרובים של ישראל עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, שתומך במועמדותו של גרוסי.
הגורם המרכזי שמשפיע על בחירת מזכ"ל האו"ם הוא הממשל האמריקני. בלי תמיכה אמריקנית יהיה לגרוסי, ולכל מועמד אחר, קשה מאוד להיבחר.
המזכ"ל הנוכחי גוטרש הביא את היחסים בין ישראל לאו"ם לשפל חסר תקדים ומשבר אמון. שגריר ישראל באו"ם דני דנון אמר כי "האו"ם זקוק למנהיגות חדשה, כזו שלא נבהלת מהאמת, שלא נכנעת לנרטיבים שקריים ושמסוגלת לעמוד מול טרור ואנטישמיות. זהו רגע שבו המדינות החברות יכולות לתקן כשל מתמשך ולבחור מזכ"ל שמציב מוסר ועובדות לפני פוליטיקה. האו"ם לא צריך פרשן - הוא צריך הנהגה".
בנוסף לגרוסי ישנם מספר מועמדים נוספים שעשויים להתמודד על התפקיד, למרות שטרם הגישו מועמדות רשמית, ביניהם נמצאת מישל בצ'לט - שבעבר הייתה נשיאת צ'ילה ונציבת זכויות האדם של האו"ם, שנחשבת בעלת גישה עוינת במיוחד לישראל.
בין המועמדים הנוספים: דויד צ’וקואונקה, סגן נשיא בוליביה, המחזיק בעמדות ביקורתיות כלפי ישראל; רבקה גרינספאן, מזכ"ל ועידת הסחר והפיתוח של האו"ם (UNCTAD) מקוסה ריקה, יהודייה בעלת קו פרו-ישראלי מתון.
בזירה הדיפלומטית מוזכרים גם שמות נוספים שטרם הכריזו רשמית על ריצה לתפקיד מזכ"ל האו"ם: סוזנה מלקורה (ארגנטינה), אליסיה ברסנה (מקסיקו), אודרי אזולאי (מרוקו/צרפת), ג׳סינדה ארדן (ניו זילנד), אמינה מוחמד (ניגריה/בריטניה), מיה מוטלי (ברבדוס), אכים סטיינר (מתוכנית הפיתוח הבינלאומי של האו"ם, UNDP) ואחרים.
