למרות ההפוגה במתיחות בין הנשיא טראמפ למדינות אירופה בסוגיית גרינלנד לאחר פגישתו עם מזכ״ל נאט״ו מארק רוטה, והאפשרות של הסכם מסגרת בין הצדדים בסוגייה, במוסקבה צופים בעניין רב במתרחש - ועם לעג מהול בציניות טיפוסית. עבור הקרמלין, המשבר בסוגיית גרינלנד ועתידה הוא סוג של מתנה גיאופוליטית, המאפשרת לו לנסות ולהמשיך במאמציו להעמיק את אי ההסכמות בין ארה"ב לאירופה, ולחבל באחדותה של ברית נאט״ו.
זה קורה בזמנים לא פשוטים עבור הנשיא פוטין: המבצע הצבאי המרשים של ארה״ב בוונצואלה ללכידתו ומעצרו של הנשיא ניקולס מאדורו, שהיה השותף החשוב ביותר של פוטין בדרום אמריקה, תוך המחשת עליונות צבאית מוחלטת על מערכות הגנה רוסיות; ההערכות כי ממשל טראמפ עשוי לפעול בעוצמה בקרוב להפלת המשטר באיראן, שותפה אסטרטגית של רוסיה שמסייעת לה במלחמה באוקראינה; וכמובן נפילת משטר אסד בסוריה לפני קצת יותר משנה, והתחזקות מעמדה של טורקיה בגזרת סוריה.
למרות כל אלה, בקרמלין הבינו היטב שהמשבר בסוגיית גרינלנד מייצר עבור מוסקבה הזדמנות שאסור לפספס. השבוע, במסגרת מסיבת העיתונאים השנתית שלו לסיכום מדיניות החוץ הרוסית ב-2025, התייחס שר החוץ הרוסי לברוב לסוגיה, ובתשובה לשאלה האם רוסיה מהווה איום על האי ואיך פעולותיה באוקראינה שונות מקולוניאליזם, ענה: ״אין לנו שום תוכניות לגבי גרינלנד. זהו עניין פנימי של נאט"ו ודנמרק. לגבי קולוניאליזם – רוסיה תמיד התפתחה דרך חיבור עמים ושמירה על תרבותם, בניגוד למערב. מה שקרה בקרים ובחבל דונבאס הוא מימוש זכות ההגדרה העצמית מול משטר שביצע הפיכה ולא ייצג את העם. זה ההיפך מקולוניאליזם״.
לברוב מינף את סוגיית גרינלנד כדי להביך את המערב, כולל את טראמפ עצמו, שטען שהרוסים מהווים איום צבאי מסוכן על גרינלנד ולכן ארה״ב חייבת לקבל בעלות מלאה על האי. הוא מיהר להשוות את גרינלנד לחצי האי קרים, וטען - אם ארה"ב יכולה לנסות "לקנות" או להשתלט על גרינלנד משיקולי ביטחון לאומי, מדוע לרוסיה אסור היה לספח את חצי האי קרים מאותם שיקולים בדיוק? הרי היה שם משאל עם (לכאורה) שבו החליטו התושבים להסתפח לרוסיה.
לברוב שלח עקיצה לאירופים, כמובן, כשאמר שהם תומכים בזכות של תושבי גרינלנד להחליט על גורלם אך מסרבים להכיר בזכותם של תושבי חבל דונבאס במזרח אוקראינה או בחצי האי קרים לעשות זאת גם כן. למרות האירוניה העצומה, מוסקבה נהנית להציג את ארה״ב, גם זו של טראמפ, כמעצמה דורסנית שאינה מכבדת את ריבונותן של בעלות בריתה הקרובות ביותר, ובכך מנסה לזרוע פחד וחשדנות בקרב מדינות אירופיות אחרות כלפי וושינגטון - עוד רווח נקי עבור הקרמלין.
פוטין עצמו התייחס לשאיפות של ארה״ב בגרינלנד כבר לפני עשרה חודשים, במסגרת נאומו בפורום הארקטי במורמנסק שבצפון מערב רוסיה. הוא אמר אז בנאום, בין השאר, שתוכניותיו של טראמפ לגבי גרינלנד הן "נושא הנוגע לשתי מדינות ספציפיות ואין להן שום קשר אלינו. זו תהיה טעות עמוקה לא להתייחס ברצינות לדבריו של טראמפ. לארה״ב תוכניות בנוגע לגרינלנד מאז שנות ה-60 של המאה ה-19. לארה״ב יש תוכניות רציניות בנוגע לגרינלנד. לתוכניות אלו יש שורשים היסטוריים ארוכים, כפי שציינתי זה עתה, וברור שהיא תמשיך לקדם בעקביות את האינטרסים הגאו-אסטרטגיים, הצבאיים-פוליטיים והכלכליים שלה באזור הארקטי״.
אלא שאז, פוטין הוסיף את סוגיית נאט״ו, ואמר: ״כמובן, אנו מודאגים מהעובדה שמדינות נאט"ו בכללותן מייעדות יותר ויותר את הצפון הרחוק כקרש קפיצה לסכסוכים אפשריים ומתרגלות שימוש בכוחות בתנאים אלה, כולל עם כוחותיהם של מגויסיהן החדשים - פינלנד ושוודיה, שאיתן, אגב, עד לאחרונה לא היו לנו בעיות כלל״. זו המחשה מצוינת לגישה הרוסית, מצד אחד טענה שלרוסיה אין שום עניין בגרינלנד, אך במקביל הזהירה שטראמפ חושק באי מאוד, ושנאט״ו גם היא ממנפת את נוכחותה לטובת קידום עמדות אפשרי מול רוסיה.
על פניו מתקיימת כאן סתירה: הרוסים לא אמורים לשמוח לראות בעלות אמריקנית על האי ואת הפיכתו לבסיס צבאי אחד ענק באזור בעל חשיבות קריטית לרוסיה. אז למה הם מביעים הבנה ופתיחות כזו למהלכים של טראמפ שם?
על פניו מתקיימת כאן סתירה: הרוסים לא אמורים לשמוח לראות בעלות אמריקנית על האי ואת הפיכתו לבסיס צבאי אחד ענק באזור בעל חשיבות קריטית לרוסיה. אז למה הם מביעים הבנה ופתיחות כזו למהלכים של טראמפ שם? משום שבראייתם, התועלת האפשרית במהלכים של טראמפ סביב גרינלנד - סכסוך גובר מול מדינות אירופה וסכנה הולכת וגוברת ליציבות ותפקוד נאט״ו - גדולה מכל נזק אפשרי, כולל אם טראמפ יעז ויכבוש את גרינלנד עצמה. משום שההשלכות של מהלך כזה עבור אירופה וברית נאט״ו יהיו אסוניות ממש, ועבור רוסיה, ודאי כל עוד טראמפ נשיא - הרבה פחות, כי מבחינתם הוא דמות שניתן לעבוד איתה, ואפילו לעשות עסקים בכריית מחצבים ואנרגיה באי בעתיד.
הרוסים גם ללא ספק נהנים להקניט ולהטריל את מנהיגי אירופה, להתריס מולם וללעוג להם. הנשיא לשעבר דימיטרי מדבדב, כיום סגן ראש ״המועצה לביטחון״ של רוסיה, הקניט את מנהיגי אירופה ברשת x וכתב בלעג על יכולות ההגנה של אירופה: ״מה הם יעזרו?! יפציצו את ארה״ב בנשק גרעיני? הם פשוט ישתינו במכנסיים ויוותרו על גרינלנד. זה יהיה תקדים אירופי נהדר״.
לכל זה חשוב להוסיף - עבור הרוסים הקוטב הצפוני עצמו, מעל גרינלנד, חשוב הרבה יותר, ושם יש להם ריכוז משמעותי יותר של פעילות צבאית שהתגברה דרמטית בשני העשורים האחרונים - הם פתחו מחדש בסיסי צבא ארקטיים שנסגרו עם התפרקות ברה״מ, תוך ניצול הינמסות הקרחונים, העבירו לשם כוחות קבועים ומקיימים סיורים אוויריים וימיים על בסיס קבוע. בנוסף, לרוסיה יש את הצי הגדול בעולם של שוברות קרח, שמונה למעלה מ-40 ספינות בסך הכול, שמונה מהן גרעיניות. לארה"ב, לצורך ההשוואה, יש כיום רק שתי שוברות קרח מבצעיות (הוזמנו עוד כמה ספינות מפינלנד אבל זה ייקח עוד לפחות שנתיים).
בכל הקשור לגרינלנד, הרוסים מביטים כאמור בהנאה גלויה במתיחות בין טראמפ לדנמרק וברית נאט״ו, ובחששות ההולכים וגוברים באירופה לגבי העתיד. טראמפ מהבחינה הזו בהחלט ממלא את ייעודו בראייתה של רוסיה, באופן שאף נשיא אחר כנראה לא היה עושה.
