בדרך לגיוס חובה? ארצות הברית תחל ברישום אוטומטי של צעירים למאגר הגיוס הצבאי שלה החל מחודש דצמבר הקרוב. המהלך משנה מדיניות של עשרות שנים ומתרחש ברקע המלחמה המתמשכת עם איראן ועימותים פוטנציאליים עם רוסיה וסין.
בארצות הברית אין גיוס חובה מאז שנת 1973 והצבא מבוסס על חיילים בשכר בלבד. למרות זאת החוק דורש מכל הגברים בגילאי 18 עד 25 להירשם במערכת המנהלת מאגר נתונים למקרה שבו יוחלט על החזרת גיוס החובה. אי-רישום נחשב לעבירה פלילית שעונשה יכול להגיע תאורטית לחמש שנות מאסר, קנס של עד 250 אלף דולר ושלילת זכאות למשרות ממשלתיות או מלגות סטודנטים. מאזרחים זרים אי-רישום עלול למנוע קבלת אזרחות אמריקנית בעתיד.
עד כה צעירים אמריקנים נדרשו לבצע את הרישום בעצמם עד 30 ימים לאחר יום הולדתם ה-18. התקנה החדשה תעביר את האחריות לאיסוף הנתונים מהאזרחים לידי סוכנות ממשלתית שתשאב מידע ממאגרי נתונים פדרליים קיימים. התהליך האוטומטי צפוי לכלול גם תושבי קבע, מהגרים ללא מסמכים ומבקשי מקלט. בעבר עלו הצעות לכלול גם נשים במאגר הגיוס, אך אלה מעולם לא עברו בחקיקה.
השינוי אושר בקונגרס במסגרת תקציב הביטחון שעליו חתם הנשיא דונלד טראמפ. גורמים רשמיים בממשל תכננו את המהלך גם על רקע קשיי גיוס של הצבא. נתונים ממשלתיים הראו כי שיעור ההיענות לרישום ירד לשפל של 81% בלבד בשנת 2024 (כלומר אחד מכל חמישה אמריקנים לא נרשם למאגר). בקרב בני 18 הוא צונח ל-42% בלבד. זאת, למרות שרוב מוחלט של המדינות בארצות הברית כבר מחברות באופן אוטומטי את הרישום עם תהליך הוצאת רישיון נהיגה. גם מי שמתנגד למלחמה מטעמי מצפון, מי שהוא בן יחיד, וגברים עם מגבלות רפואיות, עדיין חייבים בדרך כלל ברישום למאגר. שאלות של פטור, דחייה או סיווג נבחנות רק אם וכאשר מופעל גיוס החובה בפועל.
תומכי המהלך, כמו חברת הקונגרס הדמוקרטית מפנסילבניה כריסי הולאהן, טוענים כי הרישום האוטומטי יחסוך לממשל מיליוני דולרים שמושקעים מדי שנה בקמפיינים להעלאת מודעות ויאפשר להפנות את התקציבים למוכנות צבאית. לדבריה מערכת הרישום נחשבה למיושנת מאוד ומטרת המהלך הנוכחי היא ניהול כוח אדם ולא רק גיוס המוני.
2 צפייה בגלריה
קרוליין לוויט: "הנשיא שומר בחוכמה על כל האופציות פתוחות"
(צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
אלא שעיתוי פרסום התקנות החדשות, שהוגשו לעיון משרד התקציבים בסוף חודש מרץ, מעורר חששות בקרב הציבור האמריקני מפני אפשרות של חזרה לגיוס חובה בעקבות המלחמה מול איראן. בראיון לרשת "פוקס ניוז" נשאלה דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט על החששות של אימהות אמריקניות מפני גיוס בניהן למלחמה. לוויט סירבה לשלול את האפשרות לחלוטין והצהירה כי הנשיא טראמפ ״שומר בחוכמה רבה את כל האפשרויות פתוחות". עם זאת, היא הבהירה כי שליחת כוחות קרקעיים לאיראן אינה חלק מהתוכנית הנוכחית וכי טראמפ מעוניין להעריך את הצלחת המבצע הצבאי הנוכחי בטרם יקבל החלטות נוספות.
טראמפ עצמו זלזל בפומבי באפשרות של פריסת כוחות קרקעיים והגדיר זאת כ"בזבוז זמן", אך דיווחים מצביעים על כך שבשיחות סגורות הוא הביע עניין רציני במהלך כזה. מומחים ביטחוניים מעריכים כי הגודל של איראן וצבאה מציבים מכשולים משמעותיים עבור ארצות הברית וכי פלישה קרקעית לא תהיה אפשרית מבחינה לוגיסטית, ללא הפעלה מחדש של מנגנון גיוס החובה.
הפעלה מחדש של המערך תדרוש אישור מיוחד ושינוי חקיקה של הקונגרס. במהלך ההיסטוריה האמריקנית הממשל הפעיל גיוס חובה שש פעמים, כשהפעם האחרונה הייתה במלחמת וייטנאם, שבה גויסו כ-1.8 מיליון אמריקנים. סקרים שנערכו במשך עשרות שנים בארצות הברית מצביעים על התנגדות ציבורית עמוקה לגיוס חובה, העדפה שמעוצבת במידה רבה בעקבות כישלונותיה של ארצות הברית בווייטנאם והרצון להסתמך על צבא מקצועי והתנדבותי.
