אחרי ימים בודדים - החרדים מחדשים את החרם: חברי הכנסת של "יהדות התורה" נפגשו היום (חמישי) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אחרי שאמש איימו להחריף את צעדיהם נגד הקואליציה אם לא ייפגש איתם בדחיפות כדי לדון על הקיצוץ בתקציב הישיבות. יו"ר המפלגה יצחק גולדקנופף התריע כי תקציב הישיבות יורד מדי שנה ללא קשר לנושא הגיוס לצה"ל, וביהדות התורה הודיעו כי ישובו להימנע מתמיכה ביוזמות של הקואליציה.
בליכוד טענו כי לא הייתה סיבה מיוחדת לפגישה עם אנשי יהדות התורה, וכי מדובר ב"סדרת פגישות שמקיים ראש הממשלה עם כל סיעות הקואליציה". בהודעת הליכוד נכתב כי "ראש הממשלה וחברי סיעת יהדות התורה דנו על הנושאים שעל הפרק".
דרישות החרדים וההבטחות של נתניהו
בפועל, נתניהו הבטיח לחרדים שיטפל בנושא תקציבי הישיבות, אך בכל מקרה החרם שלהם לא בוטל לעת עתה. בנוסף, הוא הבטיח שישלים את חקיקת חוק הפטור מגיוס מהר, וציין כי "תורת ישראל חשובה". הח"כים החרדים מצידם הצביעו על קשיי הציבור החרדי בהיעדר החוק ובצל הטענה לקיצוץ התקציבים.
בפגישה, החרדים למעשה ביקשו מראש הממשלה פתרון לשורת בעיות תקציביות שנחסמות משפטית, והחרדים רוצים שהתקציבים הללו יופיעו בתקציב במידה שחוק הפטור מגיוס יעבור. בין היתר, מדובר בהכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב ולא כהסכם קואליציוני (לא יאושר מקצועית); תקציב "אופק חדש" למורים החרדים ל-2026 (תקציב שלא ישתחרר בהיעדר חוק גיוס); תקציב ישיבות בארץ של תלמידי חו"ל שלא חייבי גיוס (סוגיה שצפויה להיתקל בקשיים משפטיים).
מקורות שנכחו בפגישה סיפרו כי נתניהו הבהיר לחרדים שהוא אינו מעוניין בבחירות כעת ושהוא מבין את הדחיפות עם עניין הגיוס. בנוסף, ראש הממשלה דיבר על כך שהשותפות בין הליכוד ליהודת התורה והחרדים זו שותפות ארוכת טווח, גם בבחירות הבאות.
בפועל, לנתניהו אין השפעה גדולה על הסוגיות שדורשים החרדים, שכן מדובר במגבלות מקצועיות ומשפטיות ולא בקשיים פוליטיים. בשורה התחתונה, החרדים הביעו אכזבה מחוסר ההתייצבות של הליכוד לצדם בשלל סוגיות, בין היתר המכתב של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, שקובע כי אין אפשרות להגדיל את התקציבים לתלמידי חו"ל הלומדים בישיבות בארץ.
אתמול התקיימה ישיבת סיעה חריגה של המפלגה החרדית, שבה היו"ר גולדקנופף הציג לח"כים איך תקציב הישיבות שניתן למוסדות לימוד תורה על פי מספר התלמידים הולך וקטן מדי שנה, ללא קשר לנושא הגיוס וגם למי שאינם חייבים בשירות צבאי שכן עברו את גיל הפטור.
התקציב עבור תלמיד שעמד ב-2017 על 842 שקלים פחת עד 2020 ל-728 שקלים וב-2022 ל-622. אך מאז כינון ממשלת נתניהו התקציב עלה לסכום שיא של 891 שקלים לאברך בחודש ב-2023, אך מתחילת 2025 ירד ל-720 ש"ח לחודש, ובחודש הנוכחי ירד ל-576 שקלים.
בשל הירידה אמרו חברי הכנסת בישיבה אתמול כי חברי המפלגה דורשים להיפגש עם ראש הממשלה, ״אנחנו רואים בו אחראי לפתור את הסוגיה״, אמרו. ח"כ משה גפני אמר כי "לא מדובר בחייבי גיוס לפי החוק, אלא באברכים ותלמידי חו"ל שהתמיכה מגיעה להם על פי דין. זהו מצב אבסורדי שהפקידות בייעוץ המשפטי לממשלה לא מאפשרים להשתמש בתקציבים שהועברו בממשלה ובכנסת לטובת הזכאים לכך. פניתי לכל הנוגעים בדבר לטפל בעניין בהקדם. לא נעבור על כך לסדר היום".
כאמור, ביהדות התורה הודיעו ליו״ר הקואליציה אופיר כץ עד שלא יימצא פתרון הם לא יתמכו באף יוזמה של הקואליציה בוועדת הכספים ובמליאה - גם כאלה שכבר סוכם כי יצביעו בעדן. חידוש החרם מגיע ימים בודדים אחרי שהחרדים שחררו את "פקק" ההצבעות, לאחר שהביעו שביעות רצון מהתקדמות הדיונים על חוק ההשתמטות שמקדמת הקואליציה.
במקביל, הפגישה הדחופה עם נתניהו הגיעה לאחר שבבוקר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שיגר מכתב ליועצת המשפטית של משרד החינוך, שבו הבהיר כי בהיעדר חוק לגיוס בני ישיבות, המדינה לא תגדיל את המימון לתוכניות של חרדים שמגיעים מחו"ל כדי ללמוד בישיבות בארץ.
"לא ניתן לבחון את מבחני התמיכה למוסדות הישיבות שיכול לשמש מסלול עוקף להזרמת כספים לישיבות, שלומדים בהן גם חייבים גיוס, במנותק מהמדיניות הממשלתית שאותה נדרשת הממשלה לגבש", כתב המשנה גיל לימון, בצל החשש כי התיקון למבחני התמיכה שאותו ביקש משרד החינוך לקדם ישמש מעקף להגבלות שהוטלו בעקבות פסק הדין של בג"ץ על חיוב הגיוס, גם לחרדים.
